|
|ערוצי תקשורת=תדרי X ו-Ka של [[גלי רדיו]]
}}
'''ג'וּנוֹ''' (ב[[אנגלית]]: '''Juno''') היא [[גשושית]] לחקר [[כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], המהווה חלק מ[[תוכנית הגבולות החדשים]] של [[נאס"א]]. ג'ונו שוגרה מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] ב[[פלורידה]] ב־[[5 באוגוסט]] [[2011]], על גבי משגר [[אטלס 5]], והגיעה ליעדה ב־[[4 ביולי]] [[2016]].{{ביאור|שם=זמן הגעה}}
שנתיים לאחר תחילת מסעה אל צדק, השתמשה ג'ונו בשיטת ה[[מקלעת כבידתית|מקלעת הכבידתית]] כאשר חלפה על פני כדור הארץ במטרה להאיץ את מהירותה למהירות הנדרשת כדי להגיע לצדק. עם הגעתה אל [[ענק גזים|ענק הגזים]], נכנסה הגשושית ל[[מסלול קוטבי]] ו[[אליפסה|אליפטי]] סביב צדק, בעל משך הקפה של 14 ימים. לאחר כ־20 חודשים של תצפיות סביב צדק, עתידה הגשושית לבצע עליו התרסקות מבוקרת, על מנת למנוע אפשרות שתתנגש באחד מ[[ירחי צדק|ירחיו]] ותגרום ל"[[זיהום (ביולוגיה)|זיהום]]" שלו ב[[בקטריה|בקטריות]] מכדור הארץ.
משימת המחקר העיקרית של ג'ונו היא לחפש רמזים [[התפתחות מערכת השמש#היווצרות כוכבי הלכת|לאופן שבו נוצר צדק]], לחקור את הרכבו הפנימי, את ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] ואת תופעת [[זוהר הקוטב]] שלו, מה כמות המים האצורה ב[[אטמוספירה]] הפנימית יותר של צדק, ואיך מפולגת ה[[מסה]] בתוך [[כוכב הלכת]]. בנוסף תחקור ג'ונו את התופעות ה[[מטאורולוגיה|מטאורולוגיות]] וה[[רוח]]ות באטמוספירה של צדק, אשר יכולות להגיע למהירויות של כ־600 [[קמ"ש]].
ג'ונו היא גשושית המחקר הראשונה שמשתמשת ב[[אנרגיה סולארית]] לחקר כוכבי הלכת החיצוניים. במהלך מסעה אל צדק, בינואר 2016, שברה את השיא של הגשושית [[רוזטה (גשושית)|רוזטה]] עבור החללית הרחוקה ביותר מ[[השמש]] שמשתמשת באנרגיה סולארית, כאשר הגיעה למרחק של כ־800 מיליון ק"מ מהשמש.{{הערה|{{הידען|אליסף קוסמן|שיא חדש לנאס"א: איך להפיק אנרגיה סולארית במרחק של 800 מיליון ק"מ מהשמש?|juno-spacecraft-breaks-solar-power-distance-record|15 בינואר 2016}}}} במרחק של צדק מהשמש, 5.2 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]], [[קרינת השמש]] חלשה פי 25 מאשר ב[[כדור הארץ]], ולפיכך נזקקת הגשושית לשלושה [[לוח סולארי|לוחות סולאריים]] בגודל 9 מטר כל אחד לקליטת האנרגיה הסולארית, שמורכבים באופן סימטרי בין צדי הבסיס ה[[משושה]] של הגשושית.
==שם הגשושית==
שם הגשושית לקוח משמה של האלה '''[[יונו (מיתולוגיה)|יונו]]''' (Juno) מ[[המיתולוגיה הרומית]], מקבילתה של [[הרה]] מ[[המיתולוגיה היוונית]]. למשימה, אשר נועדה בין היתר לחקור את מבנהו הפנימי של צדק מתחת למעבה ה[[ענן|עננים]] שמכסים את פניו, יש דמיון מסוים לסיפור האהבה המיתולוגי של [[איו (מיתולוגיה)|איו]] והאל [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], בעלה (וגם אחיה) של יונו. יופיטר (Jupiter) הוא גם שמו הלועזי של כוכב הלכת צדק.
[[קובץ:Pieter Lastman - Juno Discovering Jupiter with Io - WGA12485.jpg|250px|ממוזער|ימין|ציור מאת [[פייטר לסטמן]] המתאר את יונו מגלה מתחת למעבה העננים את יופיטר ואיו שהפכה לעגלה, 1618]]
לפי הסיפור המיתולוגי, [[נימפה|נימפת המים]] איו שובה את קסמו של יופיטר והוא מתנה עמה אהבים. כדי להסתיר את מעשיו מיונו, הוא מפזר מעטפת של עננים (או לפי גרסה אחרת - הופך עצמו לענן). יונו, שחושדת במעטפת העננים הזו, מפזרת אותם ומצליחה לחשוף את התכסיס של יופיטר, גם לאחר שהוא הופך את איו ל[[פרה|עֶגְלָה]].
הסיפור מתואר ב[[שירה אפית|אפוס]] [[מטמורפוזות]] מאת [[אובידיוס]], ולהלן קטע חלקי מתוך תרגומו של [[יהושע פרידמן]]:{{הערה|[http://benyehuda.org/friedmann/ovid.html "איו"], שורה 600, הספר מטמורפוזות מאת אובידיוס, בתרגום יהושע פרידמן, באתר [[פרויקט בן יהודה]]}} {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
תָּמַהּ הִשְׁתּוֹמֵם לֵב יוֹנוֹ כִּי רָאֲתָה שְׂדוֹת הָעֲמָקִים
לוֹטִים בָּאֹפֶל וְחַשְׁרַת-עֲרָפֶל תִּפְרשֹׁ כְּנָפֶיהָ,
תַּחְשִׁיךְ אוֹר שֶׁמֶשׁ, וְלֹא מִן הַנָּהָר יִתְקַבְּצוּ הָאֵדִים
לֹא מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִתַּמְּרוּ, כִּי שָׁתְתָה לִרְוָיָה.
אָז עַל סְבִיבֶיהָ תִּתְבּוֹנֵן וּבִקְּשָׁה אֶת אִישָׁהּ, כִּי יָדְעָה
רַבּוּ מְאֹד תַּעֲלוּלָיו, רַבּוּ מִתְּמוֹל וּמִשִּׁלְשׁוֹם.
אָכֵן אַיֵּהוּ? אֵינֶנּוּ! ,,הַאֻמְנָם גְּאוֹנִי יְחַלֵּל?
אוֹ אַךְ שָּׁגִיתִי?" תִּתְמַרְמֵר הָאֵלָה וּתְמַהֵר וְיָרְדָה
אָרְצָה, שָׁם תִּגְעַר בְּעַב-הָעֲרָפֶל וְהָלַךְ וְנָמֵס.
רָאָה יֻפִּיטֶר אֶת יוֹנוֹ וְהִנֵּה הִיא קְרוֹבָה וּבָאָה,
מִהֵר וַיַּהְפֹּךְ אֶת פְּנֵי בַת אִינָךְ [איו] לְעֶגְלָה נֶחְמָדָה.}}
==רקע היסטורי ופיתוח המשימה==
{{הפניה לערך מורחב|חקר צדק}}
===משימות קודמות לצדק===
[[קובץ:Portrait of Jupiter from Cassini.jpg|250px|ממוזער|שמאל|צדק כפי שנראה על ידי [[קאסיני]] בשנת 2000]]
מבין כוכבי הלכת שמחוץ ל[[מערכת השמש הפנימית]] צדק נחקר אולי יותר מכל [[גרם שמים]] אחר. צדק הוא [[ענק גזים]] וכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש ובשל כך מעורר עניין מדעי נרחב בנוגע לשאלות רבות, כגון אופן [[התפתחות מערכת השמש|היווצרות מערכת השמש]]. סיבה נוספת למחקר הרב היא שגם גשושיות שלא נועדו לחקור אותו עברו במסלולו כדי [[מקלעת כבידתית|לנצל את כוח הכבידה]] שלו על מנת להאיץ את מהירותן.
הגשושית הראשונה שחקרה את צדק והביאה צילומים ראשונים שלו הייתה [[פיוניר 10]] בשנת [[1973]]. אחריה ביקרו אותו גם [[פיוניר 11]], [[וויאג'ר 1]] ו[[וויאג'ר 2]], [[יוליסס (גשושית)|יוליסס]], [[גלילאו (גשושית)|גלילאו]], [[קאסיני]] ו[[ניו הורייזונס]]. גשושיות אלו השיגו מידע רב וחשוב אודות צדק אולם כולן, פרט לגלילאו, חלפו על פניו באופן שמכונה "יעף" (Flyby), ולא חקרו אותו ואת ירחיו ביסודיות.
כבר ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הצבת [[לוויין]] סביב צדק הייתה יעד חשוב של [[נאס"א]], ותצפיותיהן הראשונות של גשושיות הפיוניר היו חשובות בפיתוחה של משימה כזו, שכן הן גילו שחגורות הקרינה ב[[מגנטוספירה]] שלו{{ביאור|הדומות במהותן ל[[חגורות ואן אלן]] של [[כדור הארץ]], אך עוצמתיות הרבה יותר}} - שפוגעות במכשור אלקטרוני - פחות חזקות מכפי שסברו קודם לכן, ושמשימה לשליחת מקפת לצדק אפשרית.{{הערה|Michael Meltzer, [http://history.nasa.gov/sp4231.pdf ''Mission to Jupiter: A History of the Galileo Project''], NASA History Division, Washington: 2007, p. 29}} המקפת "'''[[גלילאו (גשושית)|גלילאו]]'''" שוגרה לבסוף בשנת [[1989]] והיא, עד להגעתה של ג'ונו לצדק, הגשושית היחידה שהקיפה אותו (בין השנים [[1995]]–[[2003]]). היא כללה גם גשוש קטן שנפל לתוך האטמוספירה של צדק וחקר אותה מבפנים.
===אישור המשימה ופיתוחה===
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוצעו מספר משימות למחקר נוסף של צדק וירחיו. הרעיון לגשושית שתקיף את צדק ב[[מסלול קוטבי]] [[אקסצנטריות (מתמטיקה)|אקסצנטרי]], בדומה למסלולה של ג'ונו, עלה כבר אז בהצעה שכונתה "צופה [[זוהר הקוטב]] של צדק" (Jupiter Auroral Observer).{{הערה|Paolo Ulivi & David M. Harland, ''[https://books.google.co.il/books?id=CJWLBAAAQBAJ&lpg=PP1&hl=iw&pg=PA198#v=onepage&q&f=false Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013]'', "Back to The King", 2015, p. 198}} הצעה נוספת בשם "INSIDE Jupiter", שכללה שיגור מקפת לצדק, הגיעה לשלבים הסופיים בתחרות במסגרת [[תוכנית דיסקברי]] בשנת [[2000]], אך במקומה נבחרו המשימות "[[שחר (גשושית)|שחר]]" ו[[טלסקופ החלל קפלר]].{{הערה|Paolo Ulivi & David M. Harland, ''Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013'', "Back to The King", 2015, pp. 155-156}} בשנת [[2003]] פרסמה [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|האקדמיה הלאומית למדעים]] של [[ארצות הברית]], לבקשת נאס"א, דוח בו המלצות למשימות שונות לחקר מערכת השמש במהלך העשור שבין 2003–2013. מבין המשימות שהוצעו בדו"ח הושם גם דגש על חקר צדק והוצעה בו משימה שכונתה "מקפת צדק קוטבית עם גשושי עומק" (Jupiter polar orbiter with deep probes).{{הערה|[http://www.nap.edu/read/10432/chapter/1 New Frontiers in the Solar System: An Integrated Exploration Strategy], National Research Council, 2003, p. 6}}
[[קובץ:PIA14286-Juno Weighs In.tif|250px|ממוזער|שמאל|ג'ונו במהלך ניסויי משקל ויציבות, יוני 2011]]
משימת ג'ונו התבססה על אותן הצעות קודמות והוגשה בשנת [[2004]] להתמודדות בתחרות למשימה השנייה של [[תוכנית הגבולות החדשים]], עליה הכריזה [[נאס"א]] שנה לפני כן. ביולי 2004, נבחרו שתי הצעות לשלב הסופי - ג'ונו ומונרייז (Moonrise). מונרייז הציעה [[חקר הירח|לשלוח לירח]] נחתת ושני [[רובר (חקר החלל)|רובר]]ים ולהחזיר ממנו דגימה לכדור הארץ. ההצעה נראתה מתאימה יותר לאותה תקופה, שכן באותה שנה הכריז הנשיא [[ג'ורג' ווקר בוש]] על [[החזון לחקר החלל]] לפיו תחזור ארצות הברית לבצע משימות מאוישות לירח.{{הערה|שם=חקר מערכת השמש עמ' 199}} אף על פי כן, נאס"א הכריזה בשנת 2005 על ג'ונו כמנצחת בתחרות, והחלה בפיתוח המשימה.{{הערה|שם=חקר מערכת השמש עמ' 199|Paolo Ulivi & David M. Harland, ''[https://books.google.co.il/books?id=CJWLBAAAQBAJ&lpg=PA558&dq=Robotic%20Exploration%20of%20the%20Solar%20System%3A%20Part%204%3A%20The%20Modern%20Era%202004%20%E2%80%93%202013%20198&hl=iw&pg=PA199#v=onepage&q&f=false Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013]'', "Back to The King", 2015, p. 199}}{{הערה|שם=הודעת הבחירה במשימה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?release=2005-090 NASA Selects New Frontiers Mission Concept Study], NASA, June 1, 2005}}
התכנון המקורי היה לשגר את ג'ונו כבר באמצע [[2009]], אולם בהמשך יעד השיגור נדחה ל-[[2011]] כדי לעמוד בלוח הזמנים.{{הערה|שם=חקר מערכת השמש עמ' 199}} בניית הגשושית החלה באפריל 2010 על ידי [[לוקהיד מרטין]] במתקן של החברה ב[[דנוור]].{{הערה|Denise Chow, [http://www.space.com/8165-nasa-begins-building-spacecraft-visit-jupiter.html NASA Begins Building New Spacecraft to Visit Jupiter], Space.com, April 07, 2010}} בתחילת 2011, החלה הגשושית לעבור סדרת ניסויים שנועדו לבדוק את מכשיריה השונים ויכולתה לשרוד בתנאים הקיצוניים ב[[חלל]].{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/news/juno-spacecraft-undergoes-environmental-testing NASA'S Jupiter-bound Spacecraft Taking Shape in Denver], אתר המשימה, 7 במרץ 2011}} באפריל 2011, כהכנה לשיגורה מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] באוגוסט, ג'ונו הועברה לעיר [[טיטוסוויל]] ב[[פלורידה]] בסמוך לנמל החלל, שם המשיכה לעבור בדיקות שונות.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/news/juno-spacecraft-arrives-in-florida-for-final-preparations NASA'S Jupiter-bound Spacecraft Arrives in Florida], אתר המשימה, 8 באפריל 2011}}
===צוות המשימה ושיתוף פעולה בינלאומי===
המשימה מנוהלת על ידי [[המעבדה להנעה סילונית]] (JPL) של נאס"א. החוקר הראשי של המשימה הוא סקוט ג'. בולטון, חוקר חלל המתמחה ב[[מדעים פלנטריים]] מ[[מכון המחקר הדרום-מערבי]] {{אנ|Southwest Research Institute}} ב[[סן אנטוניו]] שב[[טקסס]]. המשימה מבוצעת בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים וכוללת חוקרים מ[[אוניברסיטת הוואי]], [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה]] (קאלטק), [[אוניברסיטת קולורדו]] ו"מרכז המדע הפלנטרי" מ[[טוסון]], וכן מ[[מרכז טיסות החלל גודרד]] של נאס"א.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/the-team צוות המשימה], אתר המשימה}}
בפיתוח המשימה היה שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, והמרכזית בהם היא [[סוכנות החלל האיטלקית]]. הסוכנות תרמה לבניית הגשושית חלק ממערכת תקשורת הרדיו שלה וכן [[ספקטרומטר אופטי|ספטקרומטר]] [[תת-אדום|תת־אדום]] (ראו JIRAM בפסקת [[#מכשור מדעי|מכשור מדעי]]). הסוכנות תרמה גם את [[#דיסקית גלילאו ודמויות לגו|דיסקית גלילאו]] שהותקנה בג'ונו לזכר [[גלילאו גליליי]]. גם [[המשרד הפדרלי הבלגי למדיניות מדעית]] (BELSPO) לקח חלק במשימה ותרם רכיב עבור ה[[ספקטרוגרף]] ה[[על-סגול|על־סגול]] של ג'ונו (UVS).{{הערה|[http://www.nasa.gov/sites/default/files/files/Global_Reach.pdf Global Reach: A View of NASA's International Cooperation], NASA, 2014, p. 8}} מבין הצוות המדעי שיוכל להיעזר במידע שתביא ג'ונו, ניתן למנות גם את החוקרת ה[[ישראלי]]ת ל[[מדעים פלנטריים]] [[רוית חלד]].{{הערה|ראו [https://web.archive.org/web/20151001005617/http://discovery.nasa.gov/tod/pdfs/Juno_Presentation_March_2011_sm.pdf מצגת זו] באתר נאס"א {{ש}}Bruce Dorminey, [http://news.nationalgeographic.com/news/2008/12/081204-jupiter-core-juno_2.html New Model of Jupiter's Core Ignites Planet Birth Debate], National Geographic News, December 4, 2008, p. 2}}
===עלות===
כחלק מ[[תוכנית הגבולות החדשים]] של נאס"א, שכוללת משימות בעלות בינונית יחסית{{ביאור|לעומת המשימות היקרות של [[תוכנית פלאגשיפ]] והמשימות ה"זולות" של [[תוכנית דיסקברי]]}} - התחרות במסגרתה נבחרה ג'ונו כללה גם מסגרת תקציב של 700 מיליון [[דולר אמריקאי|דולר]],{{הערה|שם=הודעת הבחירה במשימה}} לא כולל עלות ה[[שיגור לחלל]]. לאחר הוצאות נוספות שלא תוכננו מלכתחילה,{{הערה|Debra Werner, [http://spacenews.com/juno-may-be-last-chance-obtain-jupiter-data-decade/ Juno May Be Last Chance To Obtain Jupiter Data for a Decade], SpaceNews, April 4, 2011}} ויחד עם עלות השיגור ותפעול הגשושית עד לסיום משימתה - מוערכת העלות הסופית של משימת ג'ונו בכ-1.1 מיליארד דולר.{{הערה|[http://www.gao.gov/assets/590/589016.pdf Assessments of Selected Large-Scale Projects: Report to Congressional Committees], United States Government Accountability Office, 2012, p.52}} מחצית מסכום זה שימשה לפיתוח הגשושית ומכשירי המדידה, 184 מיליון עבור השיגור, ויותר מ-300 מיליון דולר עבור תפעול הגשושית ומחקר מדעי לאורך תקופת המשימה.{{הערה|Balasubramanyam Seshan, [http://www.ibtimes.com/juno-spacecraft-lift-today-unlock-secrets-jupiter-824163 Juno Spacecraft to Lift-Off Today to Unlock Secrets of Jupiter], International Business Times, 5 August, 2011}}
==יעדי המחקר של המשימה==
{{חלונית
|כותרת = יעדי המחקר של ג'ונו
|תוכן =
* חקר [[התפתחות מערכת השמש#היווצרות כוכבי הלכת|היווצרותו והתפתחותו של צדק]]
* חקר המבנה הפנימי של צדק
* חקר ה[[אטמוספירה]] ותופעות [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיות]]
* חקר ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]], ה[[מגנטוספירה]] ותופעות [[זוהר הקוטב]] (אורורה)
|מקור =
|רקע = khaki
}}
[[קובץ:Jupiter's Interior.jpg|ממוזער|אחת ממשימותיה המרכזיות של ג'ונו היא לבחון האם לצדק יש ליבה, ואם כן, למדוד את המסה שלה]]
מטרתה המרכזית של ג'ונו היא להמשיך את המחקר שנעשה על [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ולהבין טוב יותר את אופן היווצרותו, התפתחותו והרכבו הפנימי. לפי ההיפותזה המקובלת, צדק - שמרבית המסה שלו מורכבת מהגזים הקלים [[מימן]] ו[[הליום]], ובכך הרכבו דומה להרכב הכימי של [[השמש]] - נוצר בשלבים הראשונים של [[התפתחות מערכת השמש|היווצרות מערכת השמש]].{{ביאור|מכיוון שההרכב הכימי של ה[[דיסקה קדם פלנטרית|דיסקה הקדם־פלנטרית]], ממנה נוצרו כוכבי הלכת, היה קרוב מאוד לזה של השמש}} יתר כוכבי הלכת התפתחו בשלבים מאוחרים יותר והושפעו במידה ניכרת מקיומו של צדק, ולכן הבנת תהליכי היווצרותו היא שלב חשוב בהבנת התפתחות מערכת השמש כולה. בנוסף לכך, מכיוון שיותר ויותר [[כוכב לכת חוץ-שמשי|כוכבי לכת חוץ־שמשיים]] מתגלים, ורבים מהם הם [[ענק גזים|ענקי גזים]], הבנת מבנהו של צדק ובניית מודל מתמטי המתאר אותו, תאפשר להשתמש בו כאב טיפוס להבנת שאר ענקי הגזים במערכת השמש וב[[מערכת פלנטרית|מערכות פלנטריות]] אחרות.{{הערה|שם=JunoLaunch, NASA, 2011, p. 14|1=[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/JunoLaunch.pdf Press Kit/August 2011], NASA, 2011, p. 14}}{{הערה|שם=בולטון עמ' 93|Scot J. Bolton, [http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FIAU%2FIAU6_S269%2FS1743921310007313a.pdf&code=23ae1d349398233f6ca4bcf617ba24df The Juno Mission], ''Proceedings of the International Astronomical Union'' 269 (2010), p. 93}}
אחת השאלות המרכזיות לגבי אופן היווצרותו ומבנהו הפנימי של צדק היא שאלת קיום הליבה במרכזו, הרכבה והמסה שלה. לפי מודל אחד צדק נוצר בתהליך של [[ספיחה על ליבה]], בו ליבה ראשונית, שהתגבשה ב[[דיסקה קדם-פלנטרית|דיסקה הקדם־פלנטרית]] שסבבה את השמש הקדומה, ספחה שכבת גז של מימן והליום שעטפה אותה (Core Accretion Model). מודל אחר גורס כי צדק נוצר ללא ליבה ראשונית עקב [[קריסה כבידתית]] של גזי מימן והליום, בגלל [[אי-יציבות כבידתית]] בדיסקה הקדם־פלנטרית (Disc Instability Model). מודלים אלו מנבאים מסה שונה לליבה של צדק, ולכן מדידת המסה שלה תאפשר אישוש או הפרכה של המודלים השונים.{{הערה|שם=בולטון עמ' 93}} ג'ונו תחקור את הרכבו הפנימי של צדק באמצעות ניסוי כבידתי (ראו ניסוי GS בפסקת [[#מכשור מדעי|מכשור מדעי]]) שייבחן וריאציות בשדה הכבידתי של צדק, אשר מהן ניתן ללמוד על התפלגותה של מסת צדק. התפלגות המסה בצדק קשורה קשר הדוק ל[[מומנט התמד פולרי מנורמל]], והמידע שג'ונו צפויה למצוא יעזור לצמצם את אי-הוודאות בו ובכך לשקף את המבנה הפנימי של כוכב הלכת.{{הערה|Ravit Helled et. al, [http://arxiv.org/pdf/1109.1627.pdf Jupiter's Moment of Inertia: A Possible Determination by JUNO], 2011, arXiv, מאמרה של [[רוית חלד]]}}
משימה מרכזית נוספת של ג'ונו היא למדוד ולהעריך את שיעור המים באטמוספירה של צדק. שיעור המים בצדק הפך לשאלה מרכזית לאחר שהגשושית הקודמת לצדק, [[גלילאו (גשושית)|גלילאו]], שלחה גשוש אל תוך האטמוספירה של צדק ומדדה שיעור מים נמוך מאוד, בניגוד להשערות החוקרים. אחד ההסברים המקובלים לתעלומה זו הוא שהגשוש נכנס לתוך "נקודה חמה" (Hot Spot) באטמוספירה, בה שיעור המים נמוך ביחס ליתר המקומות (בדומה ל[[מדבר]] בכדור הארץ). בניגוד לגלילאו, ג'ונו לא תחקור את האטמוספירה במקום ספציפי, אלא באמצעות מדידת קרינת [[גלי מיקרו|גלי המיקרו]] שפולט צדק, מה שיאפשר לחוקרים לחקור את האטמוספירה הפנימית, מעבר למעבה העננים, עד לעומקים שבהם ה[[לחץ אטמוספירי|לחץ]] גבוה יותר מ-100 [[בר (מידה)|בר]] (בר אחד קרוב בערכו ללחץ ב[[גובה פני הים]] בכדור הארץ).{{הערה| Scot J. Bolton, [http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FIAU%2FIAU6_S269%2FS1743921310007313a.pdf&code=23ae1d349398233f6ca4bcf617ba24df The Juno Mission], ''Proceedings of the International Astronomical Union'' 269 (2010), pp. 93 - 94}}{{הערה|שם=רדיומטר גלי מיקרו}}
מדידת שיעור המים תאפשר להבין טוב יותר את התפקיד של [[פלנטיסימל]]ים בהיווצרות מערכת השמש. לפי מודלים שמתארים את היווצרות מערכת השמש, לפלנטיסמלים שנוצרו על ידי מים שקפאו במרחק גדול מספיק מהשמש (מעבר ל"[[קו השלג (אסטרונומיה)|קו השלג]]"), היה תפקיד מרכזי בהעברת [[יסוד כימי|יסוד]]ות כבדים{{ביאור|כלומר: כל יסוד שכבד יותר מ[[מימן]] ו[[הליום]]}} וחומרים נדיפים (Volatiles), כמו מים, אל כוכבי הלכת במערכת השמש, ובכללם כדור הארץ. נתון שמתאים להשערה זו הוא השיעור הגבוה בצדק של יסודות כבדים כגון [[ארגון (יסוד)|ארגון]] ו[[חנקן]], שמדד הגשוש ששלחה גלילאו אל תוך צדק, מכיוון שפלנטיסימלים יכלו להעשיר את צדק ביסודות אלו. אולם במקרה כזה יש לצפות גם לשיעור מים גבוה בצדק, דבר שלא נמדד על ידי הגשוש, ולכן ג'ונו תבצע מדידה גלובלית של שיעור המים.{{הערה|Michael Meltzer, [http://history.nasa.gov/sp4231.pdf ''Mission to Jupiter: A History of the Galileo Project''], NASA History Division, Washington: 2007, pp. 210 - 212}}{{הערה|[https://www.missionjuno.swri.edu/mission?show=hs_mission_story_how-does-juno-explore-jupiter The Galileo Probe], אתר משימת ג'ונו}} מדידת המים תאפשר גם לאשש או להפריך מודלים שונים לגבי מיקום היווצרותו של צדק - כאשר לפי חלק מהמודלים צדק לא נוצר במיקומו הנוכחי אלא [[נדידת כוכבי לכת|נדד פנימה]].{{הערה|שם=חקר מערכת השמש עמ' 199}}{{הערה|[http://juno.wisc.edu/science_history.html History, Origin, and Formation, The Origin and Formation of Jupiter], אתר המשימה}}
ג'ונו תחקור גם את הדינמיקה והעומק של התופעות ה[[מטאורולוגיה|מטאורולוגיות]] המרשימות הנראות על פניו. מדידת העומק של אותן תופעות תאפשר להבין כיצד חלקן מסוגלות להימשך מאות שנים, כגון [[הכתם האדום הגדול]], סופה ענקית בצדק שנצפתה לראשונה לפני יותר מ-300 שנה.{{הערה| Scot J. Bolton, [http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FIAU%2FIAU6_S269%2FS1743921310007313a.pdf&code=23ae1d349398233f6ca4bcf617ba24df The Juno Mission], ''Proceedings of the International Astronomical Union'' 269 (2010), pp. 94 - 95}}
יעד מחקר נוסף של משימת ג'ונו הוא לחקור ולמפות את ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] העצום של צדק ואת ה[[מגנטוספירה]] שלו, האזור בחלל שמושפע מהשדה המגנטי, אשר משתרכת לאורך מיליוני קילומטרים. באמצעות חקר השדה המגנטי, ג'ונו תאפשר להבין טוב יותר כיצד פועל תהליך ה[[תאוריית הדינמו|דינמו]] שיוצר אותו: בדומה לכדור הארץ, השדה המגנטי של צדק נוצר על ידי תנועה של [[מוליך חשמלי]] בתוך כוכב הלכת. אולם בניגוד לכדור הארץ, בו החומר המוליך הוא [[ברזל]] מותך ב[[גלעין כדור הארץ|ליבה]] החיצונית, בצדק החומר המוליך הוא [[מימן]], שעקב הלחץ העצום במעמקי כוכב הלכת הופך ל[[מימן מתכתי]] שמתנהג כמוליך. ג'ונו תחקור גם את תופעת [[זוהר הקוטב]] בקטביו של צדק, שנוצרת על ידי השדה המגנטי שלו.{{הערה| Scot J. Bolton, [http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FIAU%2FIAU6_S269%2FS1743921310007313a.pdf&code=23ae1d349398233f6ca4bcf617ba24df The Juno Mission], ''Proceedings of the International Astronomical Union'' 269 (2010), pp. 94 - 97}}
{{תמונות מרובות
| ישור = מרכז
| כיוון = אופקי
| תמונה1 =PIA02863 - Jupiter surface motion animation.gif
| רוחב1 = 380
| הערה1 =תנועת רצועות העננים והסופות באטמוספירה החיצונית של צדק, כפי שנראית ממספר תמונות שצילמה הגשושית [[קאסיני]] בשנת 2000. הסופה שמסתובבת במרכז התמונה היא [[הכתם האדום הגדול]] (מומלץ להגדיל את התמונה)
| תמונה2 =Jupiter.Aurora.HST.UV.jpg
| רוחב2 = 230
| הערה2 =זוהר הקוטב של צדק בתצלום [[על-סגול|על־סגול]] של [[טלסקופ החלל האבל]]
}}
==מהלך המשימה==
[[קובץ:Atlas V 551 launch with Juno.jpg|ממוזער|250px|שמאל|שיגור הגשושית על גבי משגר [[אטלס 5]]]]
{| class="wikitable "
|-
! colspan="3" | לוח זמנים לשלבי המשימה
|-
! תאריך
! אירוע
! סטטוס
|-
|5 באוגוסט 2011
|שיגור
|style="background:#cfc"|בוצע
|-
| 30 באוגוסט ו-14 בספטמבר 2012
|בעירות רקטיות לתיקון מסלול
|style="background:#cfc"|בוצע
|-
| 9 אוקטובר 2013
|יעף על כדור הארץ
|style="background:#cfc"|בוצע
|-
| 3 בפברואר ו-31 במאי 2016
|בעירות רקטיות לתיקון מסלול
|style="background:#cfc"|בוצע
|-
|4 ביולי 2016
|הגעה לצדק וכניסה למסלול סביבו
|style="background:#cfc"|בוצע
|-
|פברואר 2018
|סיום המשימה והתנגשות מבוקרת בצדק
|
|}
===שיגור הגשושית===
ג'ונו שוגרה לחלל מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] ב[[פלורידה]] ב-[[5 באוגוסט]] [[2011 בארצות הברית|2011]] על גבי [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[אטלס 5]] מדגם 551, הדגם הכבד ביותר של המשגר. המשגר המריא עם הצתת השלב הראשון שלו שכלל [[מנוע רקטי]] יחיד מסוג [[RD-180]] המשתמש ב[[דלק נוזלי]], יחד עם חמש [[רקטת האצה|רקטות האצה]] שפועלות על [[דלק מוצק]]. רקטות ההאצה פעלו ב-90 השניות הראשונות של השיגור ולאחר מכן נפרדו מהמשגר ונפלו ארצה, בזמן שהשלב הראשון המשיך לפעול לכ-3 דקות נוספות. לאחר מכן גם הוא התנתק ונפל, והשלב העליון מסוג [[קנטאור (שלב משגר)|קנטאור]] החל לבעור למשך 6 דקות, והציב את הגשושית ב[[מסלול לווייני נמוך]] סביב כדור הארץ.{{הערה|[http://spaceflightnow.com/atlas/av029/ascenttimeline.html Atlas/Juno launch timeline], SpaceFlight Now, July 28, 2011}} חצי שעה לאחר מכן הוצת מחדש המנוע של הקנטאור, על מנת להאיץ את הגשושית ל[[מהירות מילוט|מהירות המילוט]] הנחוצה כדי להשתחרר מ[[כבידה|כוח המשיכה]] של כדור הארץ ולעבור ל[[מסלול הליוצנטרי]] סביב [[השמש]]. לאחר מכן נפרדה הגשושית משלב הקנטאור ופרסה את שלושת הלוחות הסולאריים שלה.
===יעף בקרבת כדור הארץ===
[[קובץ:Earth and Moon Seen by Passing Juno Spacecraft.webm|שמאל|200px|ממוזער|[[כדור הארץ]] ו[[הירח]] כפי שנראו על ידי ג'ונו במהלך התקרבותה לכדור הארץ, אוקטובר 2013]]
על אף שאטלס 5 הוא אחד המשגרים הכבדים ביותר שנמצאים בשימוש, הוא לא היה חזק מספיק על מנת לשגר את הגשושית במסלול ישיר לצדק.{{הערה|Paolo Ulivi & David M. Harland, ''[https://books.google.co.il/books?id=CJWLBAAAQBAJ&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013]'', "Back to The King", 2015, p. 203}} על מנת להגיע ליעדה, כוונה הגשושית למסלול ראשוני שהגיע אל מעבר למסלולו של [[מאדים]] והחזיר את ג'ונו לכדור הארץ על מנת לבצע בקרבתו יעף ב-[[9 באוקטובר]] [[2013]]. שיטה זו מכונה [[מקלעת כבידתית]], ובמסגרתה השתמשה הגשושית בכוח הכבידה של כדור הארץ על מנת להאיץ את מהירותה למהירות של כ-140,000 ק"מ בשעה (כ־39 ק"מ בשנייה), ביחס לשמש.{{הערה|Mike Wall, [http://www.space.com/23139-juno-jupiter-spacecraft-earth-flyby.html NASA Spacecraft Slingshots By Earth On Way to Jupiter, Snaps Photos], Space.com, October 09, 2013}} בנוסף, היעף אפשר למדענים לבחון חלק מהמכשור המדעי של הגשושית.
באופן בלתי מתוכנן, נכנסה הגשושית במהלך היעף ל"[[מצב בטוח]]" לזמן קצר. הסיבה לכך הייתה תקלה בהגדרות ההגנה האוטומטית על הסוללות מפני הספק חשמלי נמוך, אף על פי שמחסור קצר ב[[אור שמש]] שיגרום לכך היה מתוכנן כחלק מן היעף.{{הערה| [http://www.missionjuno.swri.edu/news/status-20131017 JUNO Position & Status] , Mission Juno, 17 October, 2013}} אולם הגשושית לא ניזוקה, והחלה שיוט שקט של כ-3 שנים אל עבר צדק.
===מסלול סביב צדק===
[[קובץ:Juno spacecraft trajectory animation.webm|200px|ממוזער|ימין|סרטון אנימציה המציג את מסעה של ג'ונו לעבר צדק]]
ג'ונו הגיעה אל צדק ב-[[4 ביולי]] [[2016]].{{ביאור|שם=זמן הגעה|לפי השעון באזור [[ארצות הברית]]. התאריך חל במקרה ב[[יום העצמאות (ארצות הברית)|יום העצמאות האמריקאי]]; לפי זמן [[UTC]] הגשושית הגיעה לצדק ב-5 ביולי}} עם ההגעה לצדק הגשושית הציתה את המנוע הראשי לבעירה רקטית שארכה 35 דקות והכניסה אותה ל"מסלול לכידה" ראשוני סביב צדק, שיהיה ארוך יותר מהמסלולים הרגילים שלה סביבו.
התכנון המקורי היה שמסלול הלכידה הראשוני סביב צדק יהיה בודד ויארך 107 ימים, אך לאחר השיגור הוחלט לפצל אותו לשני מסלולים קצרים יותר בני 53.5 ימים כל אחד, עד לכניסה למסלול יציב סביב צדק עם הקפות בנות 14 יום (במקום 11 יום בתכנון המקורי). השינוי האריך את משך המשימה המדעית מ-15 ל-20 חודשים. הוא בוצע על מנת להשלים מיפוי גלובלי בסיסי של המגנטוספירה והשדה הכבידתי של צדק כבר בשלבים מוקדמים יותר של המשימה.{{הערה|שם=הודעה על שינוי המסלול}}
[[קובץ:Juno-orbits-and-radiation-belts.png|250px|ממוזער|שמאל|מסלולה הקוטבי והאליפטי של ג'ונו סביב צדק. ניתן לראות בתרשים שהמסלול מביא את ג'ונו ממש מתחת לחגורות הקרינה החזקות של צדק, וכן שעם התקדמות המשימה מסלולה משתנה ומביא אותה יותר לתוך אזור חגורות הקרינה]]
ג'ונו תקיף את צדק ב[[מסלול קוטבי]], בו [[נטיית מסלול|נטיית המסלול]] שלה תהייה כ-90 ±{{כ}}10 מעלות ל[[קו המשווה]] של צדק, כך שהיא תעבור מעל [[קוטב|קטביו]].{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א|[http://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/masterCatalog.do?sc=2011-040A ג'ונו], במאגר [[NSSDC]] של [[נאס"א]]}} מסלולה יהיה [[אליפסה|אליפטי]] מאד: הנקודה הקרובה ביותר במסלול ([[פריאפסיד]]) תהייה במרחק של כ-5,000 ק"מ מעל פני העננים של צדק, בעוד הנקודה הרחוקה ביותר במסלול ([[אפואפסיד]]) תהיה במרחק של 39 רדיוסי צדק, מעבר ל[[ירח]] [[קליסטו (ירח)|קליסטו]], הרחוק מבין [[הירחים הגליליאניים]].{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א}}{{הערה|שם=המסלול של ג'ונו|Evan Gough, [http://www.universetoday.com/123711/understanding-junos-orbit-interview-nasas-scott-bolton/ Understanding JUNO’s Orbit: An Interview with NASA’s Scott Bolton], Universe Today, 8 January 2016}}
המסלול האליפטי של ג'ונו נקבע על בסיס היעדים המחקריים של המשימה, שדרשו את ההתקרבות המקסימלית האפשרית לכוכב הלכת, בעיקר כדי למפות ביסודיות את השדה הכבידתי והשדה המגנטי של צדק. המסלול הקוטבי נבחר מכיוון שהוא מאפשר מיפוי גלובלי של צדק: בשל הסיבוב העצמי של כוכב הלכת, כל התקרבות של ג'ונו אליו תעשה ב[[קו אורך]] שונה, כך שהיא תסקור כל פעם אזור אחר.{{הערה|Steve Matousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers mission], ''Acta Astronautica'' vol. 61 (2007), pp. 938-939}}
[[קובץ:Jupiter Down Under.tif|ממוזער|שמאל|250px|הקוטב הדרומי של צדק כפי שצולם על ידי ג'ונו ב-27 באוגוסט 2016, במהלך ההתקרבות הראשונה של הגשושית אל צדק כאשר מכשיריה המדעיים פועלים. התמונה צולמה במרחק של 94,500 ק"מ מצדק.]]
למסלול של ג'ונו יש עוד מספר יתרונות מרכזיים:
*המסלול האליפטי מאפשר לה לעבור במרווח שבין צדק לבין חגורות הקרינה המסוכנות במגנטוספירה שלו וכך להתחמק מהן. למרות זאת, לא תצליח ג'ונו להתחמק מחגורות הקרינה לחלוטין, וככל שתימשך משימתה היא תספוג יותר קרינה שתפגע במכשור האלקטרוני שלה. הסיבה לכך נעוצה ב[[פחיסות]] של צדק{{ביאור|כלומר: צדק אינו [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]] מושלמת אלא [[ספרואיד|ספרואיד אובלי]]}} - שתגרום עם הזמן להטיית מסלולה של ג'ונו, כך שהיא תעבור יותר ויותר בתוך אזור חגורות הקרינה שלו.{{הערה|שם=המסלול של ג'ונו}}
*מסלולה של ג'ונו מאפשר לה לכוון את [[#לוחות סולאריים|הלוחות הסולאריים שלה]] במהלך כל המשימה{{ביאור|מלבד תקופה קצרה מאד במהלך היעף על כדור הארץ}} לעבר השמש, פיצוי על כך שעקב מרחקו הרב של צדק מהשמש, יכולת הפקת האנרגיה הסולארית של ג'ונו תהייה קטנה פי 25 מאשר בכדור הארץ.{{הערה|שם=JunoLaunch, NASA, 2011, p. 14}}
*המסלול הקוטבי יאפשר לג'ונו לחקור ביסודיות את קטביו של צדק, דבר שלא נעשה עד היום.
===שלב מדעי===
השלב המדעי של ג'ונו צפוי להתחיל לאחר שתתייצב במסלול בן שבועיים סביב צדק, ובו תאסוף הגשושית את מירב הנתונים והמדידות מכוכב הלכת, אם כי מכשיריה המדעיים החלו כבר לאסוף נתונים במהלך ההקפות הראשוניות סביב צדק. השלב המדעי אמור היה להתחיל עם ההקפה הרביעית שלה סביב צדק בנובמבר 2016,{{הערה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/juno/pdf/juno-lores.pdf Jupiter Orbit Insertion: Press Kit], NASA, Jun 2, 2016, p. 36}} אולם הבעירה הרקטית שתוכננה ל-19 באוקטובר 2016, ובה ג'ונו הייתה נכנסת למסלול המבצעי, נדחתה עקב תקלה בשסתום במערכת ההנעה הרקטית.{{הערה|[http://www.nasa.gov/feature/jpl/juno-spacecraft-in-safe-mode-for-latest-jupiter-flyby Juno Spacecraft in Safe Mode for Latest Jupiter Flyby], NASA, 19 October 2016}}
תצפיותיה של ג'ונו יעשו בעיקר בזמן קצר של כ-3 שעות לפני ו-3 שעות אחרי הנקודה הקרובה ביותר לצדק במסלול (פריאפסיד).{{הערה|Steve Matousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers mission], ''Acta Astronautica'' vol. 61 (2007), pp. 938}} שאר הזמן, כאשר ג'ונו נמצאת הרחק מצדק במהלך רוב המסלול, ישמש לשידור המידע שהגשושית אספה חזרה לכדור הארץ ולבחינת התקינות שלה ושל מכשיריה.{{הערה|[https://www.missionjuno.swri.edu/orbit After Five Years in Space, a Moment of Truth ], אתר המשימה}}
===סיום המשימה===
מכיוון שהקרינה בסביבת צדק תפגע באופן הדרגתי במכשור האלקטרוני של הגשושית, היא תוכננה מראש לשרוד לתקופה קצרה יחסית ולפעול במשך כ-20 חודשים. כשמשימתה סביב צדק תסתיים, הגשושית תפעיל את המנוע הרקטי שלה לתמרון אחרון על מנת להיכנס למסלול התנגשות בצדק, אז תתפרק באטמוספירה שלו. ההשמדה המכוונת נועדה למנוע התנגשות של ג'ונו באחד מ[[ירחי צדק|ירחיו של צדק]], ולגרום ל"[[זיהום (ביולוגיה)|זיהום פלנטרי]]" של אחד מהירחים עליהם יש אולי [[חיים מחוץ לכדור הארץ|אפשרות לקיום חיים]]. החשש גדול במיוחד בקשר לירח [[אירופה (ירח)|אירופה]], בו חוקרים משערים שמתקיים [[אוקיינוס]] תת-קרקעי מתחת למעבה של קרח. במהלך בנייתה היה ניסיון לשמור על הגשושית נקייה מ[[בקטריה|בקטריות]] שעלולות לשרוד את התנאים הקשים בחלל החיצון, והיא נבנתה ב"[[חדר נקי]]" בו נשמרים תנאי ניקיון גבוהים ביותר. על אף הניסיון לשמור על הגשושית נקייה, לא ניתן היה לוודא חיטוי מוחלט שלה ועל כן ננקטת שיטה זו של התרסקות מבוקרת, כפי שננקטה בעבר עבור גשושיות אחרות כמו [[גלילאו (גשושית)|גלילאו]].
==מבנה הגשושית==
[[קובץ:Juno Transparent.png|250px|ממוזער|שמאל|הדמיה של ג'ונו]]
ג'ונו מורכבת מבסיס בצורת [[משושה]] בקוטר של 3.5 מטר, וביחד עם האנטנה המרכזית גובהו מגיע גם כן ל-3.5 מטר. לשלוש מדפנותיה מחוברים [[לוח סולארי|לוחות סולאריים]] אשר מספקים את כל תצרוכת החשמל שלה, ואיתם אורכה מגיע ל-20 מטר. משקלה בעת השיגור היה 3,625 ק"ג, כש־1,593 ק"ג מהם הם הגשושית עצמה, 1,280 ק"ג הם דלק ו־752 ק"ג הם מחמצן לדלק.{{הערה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/JunoLaunch.pdf Press Kit/August 2011], NASA, 2011, p. 6, 15}}
מרבית רכיביה האלקטרונים מוגנים בתוך "[[#"כספת" להגנה מפני חגורות הקרינה|כספת]]", קופסת [[טיטניום]] שנועדה להגן עליהם מפני הקרינה הקשה שב[[מגנטוספירה]] של צדק. לגשושית מערכת [[מנוע רקטי|הנעה רקטית]] לצורך תמרוני מסלול וכיוון בחלל, והיא [[#סיבוב עצמי|מסתובבת סביב עצמה]] במשך כל המשימה כדי לשפר את יציבותה במסלול, עם קצב שנע בין 1 ל-5 [[סיבובים לדקה]].
===לוחות סולאריים===
[[קובץ:Deployment of one of Junos solar pannels nearly complete.jpg|ימין|ממוזער|250px|ג'ונו במהלך בדיקת הפריסה של אחד מהלוחות הסולאריים שלה, מאי 2011]]
ג'ונו היא הגשושית הראשונה לצדק ולכוכבי הלכת שמחוץ ל[[מערכת השמש הפנימית]] שתפעל על בסיס אנרגיה סולארית. במהלך מסלולה לעבר צדק, בינואר 2016, "שברה את השיא" שקבעה הגשושית האירופאית [[רוזטה (גשושית)|רוזטה]] באוקטובר 2012, כאשר הפכה לגשושית הרחוקה ביותר מ[[השמש]] שמתבססת על אנרגיה סולארית.{{הערה|[https://www.nasa.gov/feature/jpl/nasas-juno-spacecraft-breaks-solar-power-distance-record NASA's Juno Spacecraft Breaks Solar Power Distance Record], אתר נאס"א, 13 בינואר 2016}}
השימוש באנרגיה סולארית במשימה לחקר צדק מציב עבורה אתגר קשה עקב העובדה שהמרחק בין צדק לשמש גדול פי חמישה ממרחקו של כדור הארץ מהשמש (עם מרחק ממוצע של 5.2 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]]) ולכן מקבל הרבה פחות [[אור שמש]] ממנו. בשל כך, [[תא פוטו-וולטאי|לוח סולארי]] באזור צדק יפיק פי 25 פחות אנרגיה מאשר בקרבת כדור הארץ. במשך זמן רב מתכנני משימות סברו כי לא ניתן להשתמש באנרגיה סולארית במרחק גדול כל כך מהשמש, ואכן - עד אז כל הגשושיות שחקרו את מערכת השמש החיצונית, החל מ[[פיוניר 10]] ועד [[ניו הורייזונס]] פעלו באמצעות [[גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי]] (RTG), שמפיק חשמל מחום שנפלט מחומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]]. אולם פיתוחים בטכנולוגיה סולארית שאפשרו את הגדלת התפוקה של תאים סולאריים ב-50%,{{הערה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/JunoLaunch.pdf Press Kit/August 2011], NASA, 2011, p. 16}} עלות נמוכה יותר וכן היעדר זמינות של [[פלוטוניום|פלוטוניום 238]] (החומר הרדיואקטיבי שמפעיל את ה־RTG) בזמן הצעת המשימה,{{הערה|[https://twitter.com/nasajuno/status/381148782928211968 ראו הודעה זו] בדף הרשמי של המשימה ב[[טוויטר]]}} הטו את הכף לבחירה באנרגיה סולארית.
שלושת הלוחות הסולאריים של ג'ונו הורכבו באופן סימטרי על גופה המשושה. אורכו של כל לוח סולארי הוא 8.9 מטר ורוחבו 2.7 מטר,{{ביאור|מלבד המקטע הראשון בכל לוח שהוא צר מעט יותר, עקב אילוצי התאמה לתצורה המקופלת במהלך השיגור}} מה שהופך את ג'ונו להיות הגשושית הגדולה ביותר ששלחה נאסא לחלל החיצון. כל לוח מורכב מארבעה מקטעים נפרדים אשר קופלו במהלך השיגור ונפרסו בחלל. באחד הלוחות הסולאריים הותקן [[מגנטומטר]] במקום המקטע הרביעי, עקב הצורך להרחיקו מגוף הגשושית כדי שה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] שלה לא יפריע לו לבחון את השדה המגנטי של צדק. בסך הכל הלוחות הסולאריים מורכבים מ-18,698 תאים פוטו-וולטאיים עם שטח כולל של 60 מטר רבוע. בסביבת כדור הארץ יכולים הלוחות הסולאריים של ג'ונו להפיק בין 12–14 קילו-[[וואט]], בעוד בצדק הם יוכלו לספק כ-460–490 וואט בלבד, כאשר עם הזמן הקרינה בסביבת צדק תשחוק את הלוחות ותוריד את התפוקה לכ-420 וואט.{{הערה|שם=ספייספלייט101|[http://spaceflight101.com/juno/spacecraft-information/ מידע על ג'ונו], אתר SpaceFlight101}} למרות המתח החלש שיסופק, מכשיריה האלקטרונים תוכננו להיות חסכוניים ביותר בצריכת החשמל שלהם.
===מערכת הנעה===
מערכת ההנעה המרכזית של ג'ונו כוללת [[מנוע רקטי]] בודד מדגם Leros-1b, השורף [[דלק נוזלי]] מסוג [[הידרזין]] ומחמצן מסוג [[דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]] {{אנ|Dinitrogen tetroxide}}. את תמרוני הגשושית השונים במהלך המסלול מבצע המנוע אשר מספק [[דחף (כוח)|דחף]] של 645 [[ניוטון (מידה)|ניוטון]]. כאשר המנוע לא פועל, במהלך רוב המשימה, הוא מכוסה על מנת למנוע נזק שעלול להיגרם מ[[מטאורואיד]]ים זעירים או [[פסולת חלל]]. ג'ונו מצוידת גם בתריסר מנועים קטנים שמשתמשים בדלק ההידרזין בלבד,{{הערה|שם=JunoLaunch, NASA, 2011, p. 15|1=[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/JunoLaunch.pdf Press Kit/August 2011], NASA, 2011, p. 15}} ומשמשים אותה להכוונה בחלל ולביצוע תמרונים לתיקון מסלול. הדלק מאוחסן במספר מיכלים כדוריים שמכוסים בבד [[בידוד תרמי|מבודד]] ומערכת חימום שמופעלת שבועות לפני תחילת הבעירה, כדי להעלות את טמפרטורת הדלק לרמה הנדרשת לצורך בעירה.{{הערה|שם=ספייספלייט101}}
{{תמונות מרובות
| ישור = מרכז
| כיוון = אופקי
| תמונה1 =Main engine JUNO.jpg
| רוחב1 = 340
| הערה1 =הדמיית בעירת המנוע הראשי של ג'ונו
| תמונה2 =Preparing Juno for Acoustical Testing .jpg
| רוחב2 = 250
| הערה2 =מכלי הדלק והמחמצן של ג'ונו
}}
===מחשוב===
הגשושית מצוידת במערכת [[מחשב|מחשוב]] בשם RAD750 {{אנ|RAD750}} שמספקת 256 [[מגהבייט]] של [[זיכרון הבזק]] ו-128 מגהבייט של זיכרון [[DRAM]] [[זיכרון נדיף|נדיף]], עם [[קצב נתונים]] של 100 מגהבייט לשנייה. מערכת המחשוב תוכננה להיות עמידה בפני הקרינה החזקה שבסביבת צדק. אחת הפונקציות החשובות של מערכת המחשוב, מעבר לניהול המידע בגשושית, היא לזהות בעיה או חריגות כלשהן ולהכניס את הגשושית ל"מצב בטוח", בו היא תכוון את הלוחות הסולאריים לכיוון השמש על מנת להבטיח אספקת אנרגיה ולחכות להנחיות מצוות המשימה בכדור הארץ.
===תקשורת===
לג'ונו יש חמש אנטנות שמאפשרות לה לתקשר עם צוות המשימה בכדור הארץ. הגשושית משתמשת בטווח התדרים X ו-Ka של [[גלי רדיו]] ונעזרת ב[[רשת חלל עמוק|רשת החלל העמוק]] של נאס"א. תקשורת במרחקים שבהם נמצאת ג'ונו הופכת לבעייתית עקב הזמן הרב שלוקח לאותות הרדיו להגיע מצדק עד לכדור הארץ, כ-45 דקות לכל כיוון. לכן הגשושית מתוכננת כך שתדע לפעול באופן עצמאי במקרה הצורך ובמקרה של תקלה לעבור ל"מצב בטוח" ולחכות לפקודות מכדור הארץ.
האנטנה המרכזית של הגשושית היא אנטנה פרבולית בקוטר של 2.5 מטר. זוהי אנטנה ב[[שבח אנטנה|שבח גבוה]] (HGA), ועליה להיות מכוונת בדיוק רב אל כדור הארץ. האנטנה משמשת גם כמכשיר מדעי לניסוי הכבידה (ראו "GS" בפסקת [[#מכשור מדעי|מכשור מדעי]]), בו יבחנו את השפעות שדה הכבידה של צדק על הגשושית באמצעות ניתוח [[אפקט דופלר]] באותות הרדיו שהיא משדרת לכדור הארץ, במטרה ללמוד את הרכבו הפנימי.
לגשושית ארבע אנטנות נוספות - אנטנה בשבח בינוני (MGA) עם טווח גדול יותר, מה שמאפשר כיוון מדויק פחות לכדור הארץ, אך עוצמת השידור שלה חלשה יותר; שתי אנטנות בשבח נמוך (FLGA ו-ALGA), אחת קדמית ושנייה אחורית, שמאפשרות טווח רחב עוד יותר אך בעלות עוצמת שידור נמוכה מאוד ולכן עשויות לשמש בעיקר בעת כניסה ל"מצב בטוח"; אנטנה טבעתית בשבח נמוך (TLGA) שמשדרת מצדי הגשושית וכך מגשרת על הפער שבין האנטנה הקדמית והאנטנה האחורית, ומשמשת בעת תמרונים שונים בהם יש צורך לסובב את שאר האנטנות הרחק מכיוון כדור הארץ.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft Communication System, Juno Spacecraft], Mission Juno}}
{{תמונות מרובות
| ישור = מרכז
| כיוון = אופקי
| תמונה1 =Five different antennae that comprise Juno's communication system.jpg
| רוחב1 = 300
| הערה1 =חמש האנטנות של הגשושית
| תמונה2 =Juno's high-gain antenna just before installation.jpg
| רוחב2 = 250
| הערה2 =הרכבת האנטנה המרכזית של הגשושית, אפריל 2011
}}
==="כספת" להגנה מפני חגורות הקרינה===
לעומת הגשושית [[גלילאו (גשושית)|גלילאו]] לפניה, ג'ונו מיועדת לשרוד פחות זמן סביב צדק. הסיבה לכך היא שמסלולה של ג'ונו מביא אותה קרוב יותר לצדק מאשר מסלולה של גלילאו ועל כן היא תינזק ותישחק מהר יותר עקב חגורות הקרינה העזות שמפיק השדה המגנטי של צדק.{{הערה|Michael Meltzer, [http://history.nasa.gov/sp4231.pdf ''Mission to Jupiter: A History of the Galileo Project''], NASA History Division, Washington: 2007, p. 209}}{{הערה|שם=כתבה כספת נאס"א|Jia-Rui C. Cook, [http://www.nasa.gov/mission_pages/juno/news/juno20100712.html Juno Armored Up to Go to Jupiter], NASA, 12 July, 2010}} בנוסף למסלולה האליפטי של ג'ונו שמאפשר לה להתחמק מרוב הקרינה בחגורות הללו, רכיביה הרגישים של הגשושית מוגנים גם באמצעות קופסה, או "כספת" כפי שהיא מכונה בפי מתכנניה. כספת זו עשויה מ[[טיטניום]] בעובי סנטימטר אחד ונועדה לספוג את הקרינה החזקה וכך להגן, גם אם לא בצורה מוחלטת, על הרכיבים האלקטרוניים שנמצאים בתוכה.{{הערה|שם=כתבה כספת נאס"א}}
{{תמונות מרובות
| ישור = מרכז
| כיוון = אופקי
| תמונה1 =Installing Juno's Radiation Vault.jpg
| רוחב1 = 330
| הערה1 =התקנת ה"כספת"
| תמונה2 =Rotating Juno for Integrating Instruments.jpg
| רוחב2 = 230
| הערה2 =ה"כספת" מחוברת על גבי בסיסה המשושה של ג'ונו
}}
===סיבוב עצמי===
ג'ונו מתוכננת כך שתסתובב סביב עצמה במשך כל המשימה, כאשר קצב ה[[סיבובים לדקה]] (סל"ד) משתנה בהתאם לצורכי משימתה. הסיבוב הראשוני נעשה לאחר השיגור על ידי [[קנטאור (שלב משגר)|השלב העליון של המשגר]] שסיחרר אותה לפני היפרדותו ממנה לקצב של 1.4 סל"ד. במהלך השיוט בחלל הקצב הוא 1 סל"ד, בזמן השלב המדעי הקצב יהיה 2 סל"ד ובזמן תמרונים רקטיים הקצב יואץ לכדי 5 סל"ד.{{הערה|שם=JunoLaunch, NASA, 2011, p. 15}} חלליות רבות אחרות מבצעות סיבוב עצמי כזה, כגון [[פיוניר 10]] ו-[[פיוניר 11|11]], והסיבה לכך היא שסיבוב עצמי מעניק לחללית [[התמד]] [[גירוסקופ]]י ומאפשר לייצב אותה בכיוון מסוים במרחב.{{הערה|הסבר קצר על ייצוב חללית באמצעות סיבוב עצמי: [https://solarsystem.nasa.gov/basics/bsf11-2.php Attitude and Articulation Control Subsystems{{כ}} (AACS)], אתר [[המעבדה להנעה סילונית]]}} היציבות חשובה במיוחד בזמן האצה רקטית ולכן בשלבים אלו מוגבר קצב הסיבוב העצמי. יתרון נוסף שהסיבוב העצמי מעניק הוא הימנעות משימוש ב[[גלגל תגובה|גלגלי תגובה]] (ראו ערך [[גלגל תנופה]]) כדי לכוון את החללית במרחב, ובכך מאפשר חיסכון במשקל.{{הערה|[http://spaceflight101.com/juno/juno-mission-trajectory-design/ Juno Mission & Trajectory Design], SpaceFlight101}}{{הערה|Steve Matousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers mission], ''Acta Astronautica'' vol. 61 (2007), p. 937}}
==מכשור מדעי==
הגשושית נושאת 9 מכשירים מדעיים שנועדו לחקור את צדק באמצעים שונים: [[מצלמה|מצלמת]] [[אור נראה]] צבעונית שמשמשת בעיקר לצרכים חינוכיים והסברתיים; [[ספקטרומטר אופטי|ספקטרומטר]]ים בטווחי אור שונים לניתוח ההרכב הפנימי והכימי של האטמוספירה ותופעת [[זוהר הקוטב]]; ו[[מגנטומטר]] למיפוי השדה המגנטי של צדק. חלק מהמכשירים בנויים כך שהרכיבים האלקטרוניים שלהם מוגנים בתוך ה"כספת" בגוף הגשושית, בעוד ה[[חיישן|חיישנים]] שלהם מוצבים על דפנות הגשושית, כדי לאפשר להם לבצע את המדידות השונות.
להלן תרשים המתאר את מיקומם בגוף הגשושית וטבלה המתארת את תפקידם:
[[קובץ:Juno spacecraft instruments hebrew.png|450px|מרכז|הציוד המדעי שעל גבי ג'ונו]]
{| class="wikitable"
|-
!תמונה
! scope="col" style="width:135px;"| שם הרכיב
! scope="col" style="width:50px;"| כינוי
<!--! scope="col" width="50" | Image-->
! תיאור
|-
|[[קובץ:GS(Juno).png|centre|frameless|82x82px]]
| <center> מדע כבידתי {{ש}} <small>(Gravity Science)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''GS'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| ניסוי "מדע הכבידה" עושה שימוש באנטנת התקשורת המרכזית של ג'ונו, ומטרתו ללמוד את ההרכב הפנימי של צדק. באמצעות בחינת [[אפקט דופלר]] באותות הרדיו שישלחו מהגשושית אל כדור הארץ, ניתן יהיה לזהות שינויים קטנים במסלולה של ג'ונו כאשר היא מתקרבת לצדק. שינויים אלו נגרמים על ידי הבדלים בהתפלגות המסה בתוך צדק, שמעידים על הרכבו הפנימי.
כדי לזהות שינויים זעירים במסלולה של ג'ונו, נאס"א משתמשת באנטנה בקוטר של 34 מטר ב[[מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק]] שמשמשת את [[רשת חלל עמוק|רשת החלל העמוק]] של נאס"א. כדי להגדיל את הדיוק במדידות נעשה שימוש בשני תדרים שונים של גלי רדיו - X ו-Ka. מערכת התקשורת נבנתה על ידי המעבדה להנעה סילונית, בסיוע סוכנות החלל האיטלקית.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף Gravity Science], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:MWR(juno).jpg|centre|frameless|100x100px]]
| <center>[[מד קרינה|רדיומטר גלי מיקרו]] {{ש}} <small>(Microwave radiometer)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''MWR'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| המטרה הראשית של ה[[מד קרינה|רדיומטר]] היא לחקור את האטמוספירה של צדק עד לעומקים של כ-550 ק"מ ולמפות את כמות המים והאמוניה בשכבות השונות של האטמוספירה. הרדיומטר קולט את [[קרינת חום|קרינת החום]] שפולטת האטמוספירה של צדק תוך שימוש ב[[גלי מיקרו]] שמסוגלים לחדור את מעבה העננים של צדק.
המכשיר מורכב משישה רדיומטרים נפרדים שממקומים על שניים מדפנות הבסיס המשושה של ג'ונו, וכל אחד מהם מזהה טווח שונה של גלי מיקרו מעומקים שונים בתוך האטמוספירה. הרכיב נבנה על ידי [[המעבדה להנעה סילונית]] של נאס"א.{{הערה|[http://spaceflight101.com/juno/instrument-overview/ המכשור המדעי בג'ונו], מידע באתר SpaceFlight101}}{{הערה|שם=רדיומטר גלי מיקרו|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף Microwave radiometer], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:MAG(Juno).png|centre|frameless|86x86px]]
| <center> [[מגנטומטר]] {{ש}} <small>(Magnetometer)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''MAG'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| המגנטומטר של ג'ונו מאפשר לה לבצע מיפוי תלת-ממדי של [[שדה מגנטי|השדה המגנטי]] של צדק, את עוצמתו וכיוונו, וכן יאפשר להבין את מבנהו הפנימי ו[[תאוריית הדינמו|תהליך הדינמו]] בצדק, שיוצר את השדה המגנטי.
על מנת שהמגנטומטר לא יופרע מהשדה המגנטי של הגשושית עצמה, הוא הוצב כמה שיותר רחוק מבסיסה - על הקצה של אחד הלוחות הסולאריים, במקום החלק הרביעי שקיים בשני הלוחות האחרים. אמצעי נוסף לחיזוק הדיוק במדידות הוא התקנת שני מגנטומטרים שונים בקצה הלוח הסולארי בהפרש של שני מטר אחד מהשני, ובאמצעות השוואה בין נתוניהם ניתן יהיה לזהות הפרעות במדידה. המגנטומטר נבנה על ידי [[מרכז טיסות החלל גודארד]].
הרכיב כולל גם "מצפן כוכבי" (Stellar Compass) שממפה את ה[[כוכב]]ים ומאפשר התמצאות במרחב. המצפן נבנה על ידי [[האוניברסיטה הטכנית של דנמרק]] {{אנ|Technical University of Denmark}}.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף Magnetometer], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:JIRAM(juno).jpg|centre|frameless]]
| <center> מֶמָפה [[תת-אדום]] של [[זוהר הקוטב]] של צדק{{ש}} <small>(Jovian Infrared Auroral Mapper)</small>{{כ}} </center>
| <center>'''JIRAM'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| JIRAM כולל ספקטרומטר ומצלמה בתחום ה[[תת-אדום|תת־אדום]] שתפקידם לחקור את [[זוהר הקוטב]] של צדק ואת האטמוספירה שלו באזור הקטבים בעומקים של עד 50–70 ק"מ. הספקטרומטר יוכל לזהות חומרים כגון [[מים]], [[מתאן]], [[אמוניה]] ו[[פוספין]] באמצעות בדיקת ה"חתימות" שהם ישאירו ב[[ספקטרום]] קרינת התת־אדום שנפלטת מהאטמוספירה.
JIRAM יחקור גם את המבנה ואופן ההיווצרות של אזורים המכונים "נקודות חמות" (Hot spots) שנראות בהירות בצילום תת־אדום, ומכיוון שכמות העננים בהן פחותה יותר או שהעננים מנמיכי רום, ניתן לצפות דרכן לשכבות עמוקות יותר של האטמוספירה.{{הערה|ראו הסבר (יחד עם סרטון) על התופעה באתר משימת [[קאסיני]] של נאס"א: [http://www.nasa.gov/mission_pages/cassini/whycassini/cassini20130314.html 'Hot Spots' Ride a Merry-Go-Round on Jupiter], 14 March 2013}} הרכיב נבנה על ידי [[המרכז הלאומי לאסטרופיזיקה]] שב[[מילאנו]], ומומן על ידי [[סוכנות החלל האיטלקית]].{{הערה|[http://juno.wisc.edu/spacecraft_instruments_JIRAM.html The Jupiter InfraRed Auroral Mapper], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:JADE(juno).jpg|frameless|102x102px]]
| <center> ניסוי התפלגות זוהר הקוטב של צדק {{ש}} <small>(Jovian Auroral Distribution Experiment)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''JADE'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| JADE כולל 4 חיישנים שנועדו לחקור את זוהר הקוטב של צדק ואת אופן היווצרותו באמצעות זיהוי חלקיקים טעונים חשמלית שמוסעים על ידי השדה המגנטי של צדק ומתנגשים באטמוספירה שלו. הרכיב כולל שלושה חיישנים זהים לזיהוי [[אלקטרון|אלקטרונים]], שמורכבים באופן סימטרי בין הלוחות הסולאריים כך שיש להם תצפית מלאה למרות הסיבוב העצמי של ג'ונו. הרכיב כולל גם חיישן רביעי שנועד לזהות [[יון|יונ]]ים חיוביים כגון {{מונחון|קטיונים|יונים בעלי מטען חשמלי חיובי}} של [[מימן]], [[הליום]], [[חמצן]] ו[[גופרית]]. הרכיב נבנה על ידי [[מכון המחקר הדרום-מערבי]] {{אנ|Southwest Research Institute}}.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף JADE], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:JEDI(juno).jpg|centre|frameless|74x74px]]
| <center> מכשיר לגילוי חלקיקים אנרגטיים בצדק {{ש}} <small>(Jovian Energetic Particle Detector Instrument)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''JEDI'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| בדומה ל־JADE{{כ}}, JEDI (שנקרא כך במכוון על שם "[[מסדר הג'דיי]]" מסרטי [[מלחמת הכוכבים]]) נועד לחקור גם הוא את החלקיקים הטעונים חשמלית, שמתנגשים באטמוספירה של צדק בקטבים ויוצרים את אורות זוהר הקוטב. בניגוד ל־JADE, הוא יבחן חלקיקים שטעונים באנרגיה רבה יותר, מ־30 עד מיליון קילו־[[אלקטרון וולט|אלקטרון־וולט]] (KeV). הרכיב מורכב גם הוא משלושה חיישנים שמסודרים באופן סימטרי בין הלוחות הסולאריים של הגשושית. הרכיב נבנה על ידי [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] שב[[מרילנד]].{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף JEDI], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:Wave(juno).jpg|centre|frameless]]
| <center> חיישן גלי רדיו ופלזמה{{ש}} <small>(Radio and Plasma Wave Sensor)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''Waves'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| הרכיב Waves ("גלים") יאפשר למדוד את גלי הרדיו ו[[גלי פלזמה|גלי הפלזמה]] {{אנ|Waves in plasmas}} שבמגנטוספירה של צדק, ובכך לזהות פעולות גומלין בין המגנטוספירה, השדה המגנטי והאטמוספירה של צדק. הרכיב כולל שתי אנטנות - האחת [[אנטנת דיפול]] בצורת V עם שני מוטות באורך של 4 מטר, ואנטנה שנייה המורכבת מסליל [[תיל]] שמלופף 10,000 פעמים סביב ליבה קטנה בגודל של 15 סנטימטר, שמודדת שינויים ב[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]]. הרכיב נבנה על ידי [[אוניברסיטת איווה]].{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף Waves], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:UVS(juno).jpg|centre|frameless|75x75px]]
| <center> ספקטרוגרף [[דימות|דימוּת]] [[על-סגול|על־סגול]] {{ש}} <small>(Ultraviolet Imaging Spectrograph)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''UVS'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| UVS יאפשר צילום בתחום ה[[על-סגול|על־סגול]] של תופעות זוהר הקוטב העצום של צדק. UVS מורכב משני רכיבים משלימים - חיישן [[טלסקופ]]י שקולט את האור ו[[ספקטרומטר אופטי|ספקטרומטר]] שמאפשר ניתוח שלו. המכשיר נבנה על ידי מכון המחקר הדרום-מערבי.{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף UVS], אתר המשימה}}
|-
|[[קובץ:JunoCam(juno).jpg|centre|frameless|87x87px]]
| <center> ג'ונו־קאם {{ש}}<small>(JunoCam)</small>{{כ}}</center>
| <center>'''JunoCam'''</center>
<!--Instrument image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
<!--Diagram image-->
<!--{{Css Image Crop |Image= |bSize= 160px |cWidth= 50 |cHeight= 80 |oTop= 0 |oLeft= 0 |Location= Center}}-->
| ג'ונו־קאם היא [[מצלמה|מצלמת]] [[אור נראה]] שמטרתה המרכזית היא חינוכית והסברתית. המצלמה תאפשר צילומים של הקטבים של צדק (ו[[קו רוחב|קווי רוחב]] נמוכים יותר) ברזולוציה גבוהה. כיוון שהגשושית סובבת סביב עצמה צילום בשדה ראיה גדול יגרום למריחתה של התמונה, ולכן המצלמה מצלמת רצועות צרות לפי קצב הסיבוב העצמי של ג'ונו ומחברת אותן לכדי תמונה שלמה. במסגרת הפעילות ההסברתית, הציבור יהיה שותף בפיתוח התמונות. המצלמה נועדה לשרוד לפחות 7 הקפות סביב צדק ולאחר מכן להמשיך לפעול כל עוד לא תינזק מהקרינה הקשה בסביבת צדק. החומרה של המצלמה מבוססת על מצלמת הנחיתה של ה[[רובר (חקר החלל)|רובר]] [[קיוריוסיטי]], וכמוה, היא נבנתה על ידי חברת "Malin Space Science Systems".{{הערה|[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של ג'ונו, סעיף JunoCam], אתר המשימה}}{{הערה|[http://www.msss.com/all_projects/junocam.php תיאור] באתר היצרן Malin Space Science Systems}}
|}
==דיסקית גלילאו ודמויות לגו==
[[קובץ:Galileo plaque.jpg|200px|ממוזער|שמאל|דיסקית גלילאו שמחוברת לגשושית]]
[[קובץ:LEGO figurines flying aboard the Juno spacecraft.jpg|200px|ממוזער|שמאל|שלוש דמויות ה[[לגו]] של יופיטר, יונו (ג'ונו) וגלילאו גליליי שחוברו לגשושית]]
בנוסף לפעילות ההסברתית והחינוכית שנאס"א מתכוונת לקדם באמצעות מצלמת ג'ונו־קאם, נאס"א שיתפה פעולה עם ארגונים נוספים על מנת להוסיף מרכיבים סמליים והסברתיים למשימה.
לגשושית מצורפת, באזור מערכת ההנעה הרקטית שלה, דיסקית שמוקדשת ל[[גלילאו גליליי]] ונתרמה על ידי [[סוכנות החלל האיטלקית]]. גליליי היה ה[[אסטרונום]] שגילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק, שקרויים על שמו - [[הירחים הגליליאניים]], ובגילוי זה הראה שלא כל הגופים ב[[מערכת השמש]] סובבים סביב כדור הארץ. הוא חיזק בכך את [[המהפכה הקופרניקאית]] ואת התפיסה שכדור הארץ אינו מרכז היקום. הדיסקית כוללת דיוקן של גליליי וטקסט בכתב ידו שנכתב בשנת [[1610]] כאשר צפה בירחיו של צדק. הטקסט מאורכב ב{{ה|ספרייה הלאומית המרכזית של רומא}}:{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/juno/news/galileo20110803.html#.VhU9F_lVhBd Juno Jupiter Mission to Carry Plaque Dedicated to Galileo], NASA, August 3, 2011}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ובכן ביום האחד־עשר ראיתי הרכב מסודר באופן הבא:
(דיאגרמה)
כלומר רק שני כוכבים מזרחיים; ונקודת האמצע ביניהם מרוחקת מצדק פי שלושה מאשר מן המזרחי יותר. והמזרחי יותר היה כמעט כפול בגודלו מהשני, על אף שבלילה קודם נראו כמעט שווים. לכן הובהר, והוכח על ידי מעבר לכל ספק, כי ישנם בשמיים שלושה כוכבים אשר סובבים סביב צדק, כמו שנוגה וכוכב־חמה סובבים סביב השמש.|מקור=גלילאו גליליי
מלטינית: אסף ברטוב <!-- משתמש Ijon -->
}}
שיתוף פעולה נוסף היה עם חברת [[לגו]], שתרמה שלוש דמויות לגו שצורפו לגשושית. שלוש הדמויות הן [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]] (או [[זאוס]] במיתולוגיה היוונית) ואשתו ואחותו [[יונו (מיתולוגיה)|יונו]] שלפי הסיפור המיתולוגי הסירה את מעטה העננים שיופיטר הציב כדי להסתיר את מעשיו עם [[איו (מיתולוגיה)|איו]] (ראו פסקת [[#שם הגשושית|שם הגשושית]]). הדמות השלישית, המחזיקה [[טלסקופ]], היא של גלילאו גליליי.{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/juno/news/lego20110803.html#.VhUtyflVhBc Juno Spacecraft to Carry Three Figurines to Jupiter Orbit], NASA, August 3, 2011}}
==ביאורים והסברים==
{{ביאורים}}
==ראו גם==
* [[גלילאו (גשושית)]]
* [[פיוניר 10]]
* [[פיוניר 11]]
* [[וויאג'ר 1]]
* [[וויאג'ר 2]]
* [[קאסיני]]
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Scot J. Bolton, [http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FIAU%2FIAU6_S269%2FS1743921310007313a.pdf&code=23ae1d349398233f6ca4bcf617ba24df The Juno Mission], ''Proceedings of the International Astronomical Union'' 269 (2010), pp. 92 - 100
* Steve Mastousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers Mission], ''Acta Astronautica'' 61 (2007), pp. 932 - 939
* Paolo Ulivi & David M. Harland, ''[https://books.google.co.il/books?id=CJWLBAAAQBAJ&lpg=PA558&dq=Robotic%20Exploration%20of%20the%20Solar%20System%3A%20Part%204%3A%20The%20Modern%20Era%202004%20%E2%80%93%202013%20198&hl=iw&pg=PA198#v=onepage&q&f=false Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013]'', "Back to The King", 2015, pp. 198 - 207
* Ravit Helled & Jonathan Lunine, [http://arxiv.org/pdf/1403.2891v2.pdf Measuring Jupiter's water abundance by Juno: the link between interior and formation models] , 2014, arXiv
</div>
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Juno (spacecraft)}}
*[http://www.missionjuno.swri.edu/ אתר המשימה]
*[http://www.nasa.gov/mission_pages/juno/main/index.html המשימה באתר נאס"א]
*[http://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/masterCatalog.do?sc=2011-040A ג'ונו], במאגר [[NSSDC]] של [[נאס"א]]
*[http://www.missionjuno.swri.edu/spacecraft/juno-spacecraft מפה אינטראקטיבית של הגשושית ורכיביה], אתר המשימה
*[http://photojournal.jpl.nasa.gov/mission/Juno תמונות ממשימת ג'ונו], אתר [[המעבדה להנעה סילונית]]
*{{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=EpMwFoyifFk צדק: מבנה פנימי, היווצרות, ומשימת החלל ג'ונו], הרצאה מאת ד"ר רוית חלד, [[אוניברסיטת תל אביב]], באתר [[יוטיוב]] {{עברית}}
*{{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=3nj_xq8nfxE&list=PLTP7oKl8qFmlbOL-RqEbQAzin2t4sSBkx&index=1 Why With Nye], סדרת סרטוני הסבר קצרים על משימת ג'ונו בהנחיית [[ביל ניי (מדען)|ביל ניי]], באתר יוטיוב
*{{וידאו}} [https://youtu.be/FUupykttb_Y הרצאה על משימת ג'ונו], במסגרת סדרת הרצאות של המעבדה להנעה סילונית, 2015, באתר יוטיוב
* {{הידען|אליסף קוסמן|שיא חדש לנאס"א: איך להפיק אנרגיה סולארית במרחק של 800 מיליון ק"מ מהשמש?|juno-spacecraft-breaks-solar-power-distance-record|15 בינואר 2016}}
* {{ynet|ד"ר יגאל פת-אל|אחרי מסע של כ-5 שנים: ג'ונו תגיע השבוע לצדק|4823481|3 ביולי 2016|}}
* {{דוידסון|איתי נבו|לראות את הצדק מבפנים|מדע-במבט-על/לראות-את-הצדק-מבפנים|30 ביוני 2016}}
* {{דודל|juno-reaches-jupiter|הגעת ג'ונו לצדק}}
* {{הידען|אבי בליזובסקי|החללית ג'ונו המגיעה הבוקר לצדק, תחקור בין היתר האם יש לכוכב הלכת הענק ליבה|juno-will-explor-if-jupiter-have-a-core-0507162|5 ביולי 2016}}
* {{הידען|משה נחמני|כיצד מצליחה החללית ג'ונו לקלוט אנרגיה סולארית ממרחק של כ-600 מיליוני ק"מ מהשמש|0508169|אוגוסט 2016}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:גשושיות אמריקאיות]]
[[קטגוריה:משימות לחקר מערכת השמש]]
| 