אמנון לורד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 12:
מ"חדשות" עבר ל"[[ידיעות תקשורת]]", למקומון "תל אביב", ושימש בו מבקר קולנוע ועורך של גיליונות מיוחדים במשך עשר שנים.
כחניך "[[השומר הצעיר]]" היה איש שמאל מובהק והשתתף בהפגנות "[[שלום עכשיו]]". באמצע [[שנות ה-90
לקראת [[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|הבחירות של 1996]] הפתיע את חבריו מהשמאל כאשר פרסם שהוא מתכוון לתמוך ב[[בנימין נתניהו]] ו[[הליכוד]]. מכאן ואילך הפך למבקר חריף של השמאל. פעל יחד עם קבוצה קטנה של ידידים, שהחלו לזהות את עצמם באותה תקופה כמודל מקומי של [[נאו-שמרנות]], מודל שהיה מבוסס בעיקר על ביקורת המיתוסים של השמאל והתנגדות לדוגמטיות של השמאל בישראל – יותר מאשר על הזדהות עם הימין. עם קבוצה זו נמנו, בין השאר, ד"ר [[יובל שטייניץ]] ופרופ' [[מעוז עזריהו]].
שורה 22:
בשנת [[2001]] זכה ב[[הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'#.D7.94.D7.96.D7.95.D7.9B.D7.99.D7.9D .D7.95.D7.A4.D7.95.D7.A2.D7.9C.D7.9D|פרס הישראלי לביקורת התקשורת]] של [[האגודה לזכות הציבור לדעת]].
בשנת [[2003]] יצא לאור ספרו "מלחמה בבית", שהוא אסופה של טורים וכתבות משנות [[האינתיפאדה השנייה]]. באותה שנה רכש [[שלמה בן צבי]] את "מקור ראשון" מידי מייקל כריש, ובסוף [[ינואר]] [[2004]] מינה את לורד כעורך בפועל של העיתון. הוא שימש בתפקיד זה כחמש שנים, עד אמצע [[2009]].
באותן שנים התמקד בזיהוי נושאים ייחודיים. מדובר בעיקר בדיווח על הכיוון הבעייתי של צה"ל ועל שיטות הלחימה השנויות במחלוקת שפיתח. כמו כן עסק העיתון בדיווח על מגמותיה ופועלה של [[הקרן החדשה לישראל]]. הנושא חדר לתודעת הציבור בעקבות [[דו"ח גולדסטון]]. כן הירבה העיתון לעסוק בתופעת "האנטישמיות החדשה". לורד היה הראשון שפרסם בתקשורת תחקיר נרחב על [[פרשת א-דורה]].
שורה 30:
לורד ממשיך לכתוב ב"מקור ראשון" ומשמש עורך בכיר במערכת החדשה שבנה שלמה בן צבי.
אמנון לורד מתגורר ב[[ירושלים]] עם אשתו, הסופרת [[גיל הראבן]]
== ספריו ==
| |||