מטאורולוגיה – הבדלי גרסאות

ההתפתחות הטכנולוגית האחרונה שיפרה בצורה דרסטית את יכולת החיזוי. אם עד לפני שנים בודדות התחזית ניתנה ארבעה ימים קדימה בלבד, הרי שהיום ניתן לחזות חמישה ימים ואף יותר. נראה כי כמו מדעים אחרים, גם מדע המטאורולוגיה התפתח רבות כתוצאה ממלחמות. ניתן לראות זאת לדוגמה בהמצאת ה[[לווין]], שהמוטיבציה לפיתוחו הושפעה רבות מן [[המלחמה הקרה]]. המצאה זו משמשת כיום כפלטפורמה לאמצעי חיזוי ראשונים במעלה של מזג האוויר. עם כל זאת, ככל הנראה, האנושות לעולם לא תצליח לחזות במדיוק ובמספר ימים בלתי מוגבל את מזג האוויר. בהקשר זה מאוזכרת תכופות תאוריית [[אפקט הפרפר]], כלומר כל דבר קטן כמו נפנוף בכנפיו של [[פרפר]] עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על אירועי מזג האוויר, באופן שהוא בלתי ניתן לחיזוי מראש.

 

גורמים רבים אשר קובעים את מזג האוויר נמצאים באטמוספירה. [[המאה ה-19|במאה ה-19]], התחילו לבצע מדידות מטאורולוגיות באטמוספירה על ידי כדורים פורחים הנקראים רדיוסונדות. על כדורים אלו הוצבו [[ברומטר|מדי לחץ]], [[מד טמפרטורה]] ו[[מד לחות]].

 

 

==הים והתפתחות המטאורולוגיה==

 

 

 

==מטאורולוגיה בתלמוד==

[[s:בבא בתרא כה א|דף כ"ה במסכת בבא בתרא]] עוסק בכיוון נשיבת הרוח ובתדירותה, ונאמר שם כי הרוח הצפונית היא הרוח התדירה ביותר וכי הרוח הדרומית היא הקשה ביותר ("ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן [...] ורוח דרומית קשה מכולן").

גם בנושא המשקעים יש לתלמוד מה לומר, הפרק הראשון של מסכת תענית עוסק רבות בירידת הגשמים, ושם [דף ג, ב] נאמר שהטל והרוחות אינם נעצרים. עוד עוסקת שם הגמרא במעלתם של הרוחות, העננים והשמש הבאים לאחר הגשם, על כך ששלגים להרים תועלתם היא פי חמשה מתועלת הגשמים להרים.

שם [ דף ט, ב] על סימנים לבוא הגשם וסימנים להפסקת הגשם, וההבדלים שבין ארץ ישראל לבבל בעניין זה.

שם, מהיכן מגיעים הגשמים,וראה מסכת עירובין [מה, ב] דיון הלכתי הנוגע לשאלה זו.

 

==ראו גם==