פרוסיה המלכותית – הבדלי גרסאות

בשנת [[1198]] נוסד [[המסדר הטבטוני]] בחסותו של [[מלך פולין]]. אבירי המסדר הטבטוני ייסדו מדינה זאת כחלק מהתהליך של התנצרות התושבים הבלטיים על ידי המסדר. הם פיתחו את החקלאות, הדת והתעשייה במדינה. תחת המסדר תושבי [[ארץ פרוסיה]] לא היו בעלי זכויות מרובות, והם סבלו ממשטר כוחני ויציב שלא התאים לרצונותיהם. לאחר התבוסה של המסדר הטבטוני כנגד פולין ב[[קרב גרונוולד|קרב טננברג]] (Tannenberg) בשנת [[1410]], נחתם [[שלום טורן הראשון]], ולפיו חולקה [[פרוסיה]] לשניים; חלקה המזרחי נשאר בשליטת [[המסדר הטבטוני]], ולימים הפך ל[[דוכסות פרוסיה]], ואילו חלקה המערבי הועבר לשליטת [[ממלכת פולין (1569-1385)|ממלכת פולין]]. בשנת [[1440]] הוקמה [[הקונפדרציה הפרוסית]], שדרשה להשתחרר מעולם של אבירי המסדר הטבטוני, ולהסתפח לחלוטין לממלכת פולין. כתוצאה מכך פרצה בשנת [[1454]] [[מלחמת שלוש עשרה השנים]], ובשנת [[1466]] נחתם [[שלום טורן השני]], ולפיו קיבלה "פרוסיה המלכותית" [[אוטונומיה]] שלטונית, עם [[מטבע]] משלה, זכות להחזיק צבא עצמאי, אולם הייתה כפופה לכתר הפולני.

 

 

בשנת [[1772]] חתמו נציגי [[ממלכת פרוסיה|פרוסיה]], [[ממלכת הבסבורג|אוסטריה]] ו[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] על הסכם לחלוקת [[פולין]], ועד לאביב [[1773]] כבשו צבאותיהם את השטחים שסוכמו ביניהם. במסגרת החלוקה קיבלה פרוסיה שטחים לאורך החוף הבלטי, לא כולל [[גדנסק]], [[טורון]] ואזורים נוספים. סך הכל הועבר שטח של 36 אלף קמ"ר, שבו 580 אלף תושבים. השטחים שנכבשו אורגנו כ[[פרובינציית פרוסיה המערבית]], ובמהלך [[חלוקת פולין|חלוקת פולין השנייה]] בשנת [[1793]] צורפו אליה שאר שטחי פרוסיה המלכותית.