דגש חזק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, שינוי סדר פסקאות לסדר יותר הגיוני.
שורה 2:
{{מפנה|מכפל|הכפלת עיצור|הכפלת עיצור}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=סימן ניקוד עברי|אחר=[[עדשה|עדשת עזר]] לשינוי [[אורך מוקד]]|ראו=[[מכפל (אופטיקה)]]}}
'''דגש חזק''', המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן" הוא סימן [[ניקוד]] ב[[עברית]], המסומן כנקודה בתוך ה[[אות]] והוא זהה לסימונו של ה[[דגש קל|דגש הקל]]. בתקופותכיום, קדומותיש יותרספרי שלקודש העבריתבהן (בחומשים, [[עברית מקראיתסידור|עברית המקראיתסידורים)]], וכנראהמסמנים גם ב[[לשון חז"ל]]) צייןאת הדגש החזק [[הכפלתבפונט עיצור|רצףשונה שלמאשר שניהדגש עיצוריםהקל. זהים]]למשל, שהתאחדובתנך לכדיבהוצאת עיצורסימנים, אחדמסומן מודגש-הדגש ומכאןהחזק שמוע"י המצייןנקודה אתיותר העצורגדולה, הכפולואף "כפלן".פותחו דגש חזק יכול[[גופן|גופנים]] לבואשונים בכלהמבדילים האותיותבין למעטהדגשים האותיותבצורה הגרוניותאוטומטית.
 
בתקופות קדומות יותר של העברית (ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] וכנראה גם ב[[לשון חז"ל]]) ציין הדגש החזק [[הכפלת עיצור|רצף של שני עיצורים זהים]], שהתאחדו לכדי עיצור אחד מודגש- ומכאן שמו המציין את העצור הכפול "כפלן". דגש חזק יכול לבוא בכל האותיות למעט האותיות הגרוניות.
המימוש ה[[פונטיקה|פונטי]] (ההיגוי) של הדגש החזק, מתבטא בהגיית העיצור למשך זמן ארוך מהרגיל, אך ב[[עברית ישראלית]] הוא מבוטא ללא הארכת זמן ההיגוי של העיצור. כך, ב[[עברית ישראלית]] לא מורגש שום הבדל בין היגוי של עיצור מוכפל לעיצור רגיל, למעט ההיגוי הרפה של אותיות בגד כפת, כפי שב[[עברית ישראלית]] , לא מורגש שום הבדל בין [[ע]]י"ן ל[[א]]ל"ף, [[ק]]ו"ף ו[[כ]]"ף או [[פתח (ניקוד)|פתח]] [[חטף פתח]] וקמץ.
 
המימוש ה[[פונטיקה|פונטי]] (ההיגוי) של הדגש החזק, מתבטא בהגיית העיצור למשך זמן ארוך מהרגיל, אך ב[[עברית ישראלית]] הוא מבוטא ללא הארכת זמן ההיגוי של העיצור. כך, ב[[עברית ישראלית]] לא מורגש שום הבדל בין היגוי של עיצור מוכפל לעיצור רגיל, (למעט ההיגוי הרפה של אותיות בגד כפת), כפי שב[[עברית ישראלית]] , לא מורגש שום הבדל בין [[ע]]י"ן ל[[א]]ל"ף, [[ק]]ו"ף ו[[כ]]"ף או [[פתח (ניקוד)|פתח]] [[חטף פתח]] וקמץ.
היגוי דגש חזק, באותיות בגד כפת, מבוטא כ[[עיצורים סותמים|עיצור סותם]], היות והמכפל חסם את תהליך הריפוי של העיצור. ב[[עברית ישראלית]] בה לא נהגה מכפל בדגש חזק, זהה היגויו באותיות בגד כפת, להיגוי ה[[דגש קל|דגש הקל.]]
 
היגוי דגש חזק, באותיות בגד כפת, מבוטא כ[[עיצורים סותמים|עיצור סותם]], היות והמכפל חסם את תהליך הריפוי של העיצור. ב[[עברית ישראלית]] בה לא נהגה מכפל בדגש חזק, זהה היגויו באותיות בגד כפת, להיגוי ה[[דגש קל|דגש הקל.]]
 
ב[[עברית ישראלית]] בה אין היגוי של מכפל בדגש חזק, זהה היגויו של הדגש החזק באותיות בגד כפת, להיגוי ה[[דגש קל|דגש הקל.]]
 
== זיהוי הדגש החזק: ==
שורה 18 ⟵ 22:
זיהוי הדגש החזק באות בגד כפת הבאה בראש מילה הינו קשה בהרבה. ב[[עברית ישראלית]] בה אין הבדל בהיגוי דגש חזק ל[[דגש קל|דגש קל]] - הוגים את אות הבגד כפת בצורתה הקשה, כעיצור סותם, אלא אם היא מוקפת (דבוקה למילה שלפניה במקף. למשל כמו-כן, על פי-כן). לעומת זאת ב[[עברית מקראית|בעברית מקראית]], יש קושי רב לזהות באיזה דגש מדובר, באות בגד כפת הבאה בראש מילה. זאת, לאור מורכבותם של התנאים לתחולת כלל ה[[דחיק]], הגורם לדגש חזק בראש מילה, גם באותיות בגד כפת. כיום, מעטים מבדילים ב[[קריאת התורה]], בין דגש חזק ובין [[דגש קל|דגש קל]], באות בגד כפת הבאה בראש מילה{{הערה|לשמיעת קריאה בתורה בה שומעים היטב את ההבדל בין דגש חזק לדגש קל לרבות באות בגד כפת הבאה בראש מילה ראה בקישור החיצוני [https://www.youtube.com/channel/UCVw5ZNlefXVJXSHowanaiwQ] לעיל.}}.
 
בסוף מילה אין דגש חזק; למשל הדגש החזק במילה הערבית dubb, בטלה בעברית ההכפלה בסוף המילה. בעקבות כך רפה העיצור [[ב]] ונוצרה המילה דֹּב (על קיום ההכפלה המקורית מעידה צורת הרבים דֻּבִּים = dubbim).

דגש חזק (בניגוד ל[[דגש קל|דגש קל]]) עשוי להתקיים בכל העיצורים למעט [[עיצורים סדקיים|העיצורים הסדקיים]] [[א]], [[ה]], [[עיצורים לועיים|העיצורים הלועיים]] [[ח]], [[ע]] והעיצור [[ר]] (נקודה בתוך האות [[ה]] בסוף מילה מכונה [[מפיק (לשון)|מפיק]] ומשמעותה היא, כי יש להגות את האות ה', כאילו היא מנוקדת בשווא נח). ביחס לעיצור [[ר]] המצב מסובך יותר, משום שיש מסורת קריאה וכתבי יד של טקסטים מ[[לשון חז"ל]] הנוהגים באופן סדיר דגש חזק בעיצור ר, ונשמרו לכך שרידים בכמה מקומות אפילו ב[[נוסח המקרא]] שבידינו (למשל, "מַעֲנֶה '''רַּ'''ךְ יָשִׁיב חֵמָה"). לעתים, במקומות שאמור להופיע בהם דגש חזק באות גרונית, מתארכת התנועה הקודמת כ"פיצוי" לאי-הופעת הדגש, תופעה המכונה "[[תשלום דגש]]" או "הארכת תמורה". בנוסף, דגש חזק לא התקיים בסוף מילה; למשל במילה dubb בטלה ההכפלה בסוף המילה, בעקבות כך רפה העיצור [[ב]] ונוצרה המילה דֹּב (על קיום ההכפלה המקורית מעידה צורת הרבים דֻּבִּים = dubbim).
 
ב[[אלפבית פונטי בינלאומי|תעתיק פונטי]] יש שתי דרכים לסמן מכפל – באמצעות כתיבת העיצור פעמיים, או באמצעות [[נקודתיים]] הנכתבות אחרי העיצור הכפול. שתי השיטות משמשות גם לציון תנועה ארוכה. לדוגמה: כָּרַתִּי /kårátti/ או: /kårát:i/. התעתיק המובא כאן אינו משקף את ההגייה המקובלת היום בעברית ישראלית, אלא את זו המתבטאת ב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]] שפותח בטבריה במאה ה-8 לספירה.
שורה 33 ⟵ 39:
דגש חזק קיים גם ב[[ערבית]], ושם הוא מסומן בסימן הנקרא "שַדָּה" (شدّة "חיזוק"). כיום נראה הסימן כעין w קטנה מעל האות, והוא נגזר מצורת האות הערבית [[ش]] שהיא האות הראשונה במילה "שַדה". התופעה של הכפלת עיצור קיימת בשפות רבות נוספות. ברוב שיטות הכתב היא מסומנת באמצעות הכפלה של האות המסמנת את העיצור המוכפל, למשל, במילה ה[[איטלקית]] benede'''tt'''o הכפלת האות t מסמנת שיש לקרוא את העיצור באופן מודגש וממושך יותר.
 
כיום מקובל לעתים בספרות קודש, כגון [[סידור]]ים, לסמן את הדגש החזק בשונה מאשר הדגש הקל, ואף פותחו [[גופן|גופנים]] שונים המבדילים בין הדגשים בצורה אוטומטית.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=דגש חזק|ויקימילון 2=דגש כפלן}}