מוסטפא דיראני – הבדלי גרסאות

ב-[[1986]] לכדו אנשיו של דיראני את [[רון ארד]], אשר נטש את מטוס ה[[F-4 פנטום|פנטום]] שלו לאחר תקלה טכנית בעת תקיפת מחנה פליטים סמוך לצידון. בין אוקטובר 1986 למאי [[1988]] היה דיראני אחראי לכליאתו ולהחזקתו של ארד. בתפקידו זה איפשר דיראני לסורים ולגורמים אחרים לחקור את ארד{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/930/009/r14/06009930.r14.htm רע"א 993/06], סעיף 3 בפסק דינו של השופט עמית}}. ההערכה היא שבמאי 1988 דיראני וארגונו מכרו את רון ארד או שהוא נחטף מידיהם והגיע במישרין או בתיווך [[סוריה|סורי]] לחזקת [[איראן]] או לסיעה קיצונית בתנועת ה[[חזבאללה]]. [[קהילת המודיעין הישראלית]] אספה חומר על דיראני ביוזמתו ובעידודו של [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אורי שגיא]], בשל מעורבתו של דיראני בחטיפת ארד. זאת אף שדיראני הצהיר כי ארד כבר אינו בידיו, משום שב[[אמ"ן]] רווחה האמונה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ומשום שניתן יהיה להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. לאחר שנתגבשה תמונת מודיעין מספקת על התנהלותו של דיראני והסביבה בה הוא חי מחד, והכנות היחידה הגיעו לרמת מוכנות מספקת מאידך המליצו הרמטכ"ל, [[אהוד ברק]] וראש אמ"ן, שגיא, לראש הממשלה ושר הביטחון, [[יצחק רבין]], לאשר את הפעולה{{הערה|1=[[אורי שגיא]], '''[[אורות בערפל]]''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[1998]]. עמודים 13-17.}}. בליל [[21 במאי]] [[1994]] ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], בפיקוד [[סא"ל]] [[דורון אביטל]]{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]], עמודים 380-386.}}, את [[מבצע עוקץ ארסי]], וחטפה את דיראני מביתו שבכפר קסר נבא, שבעמק ה[[בקאע]] ב[[דרום לבנון]] באישון ליל{{הערה|1=[http://dover.idf.il/IDF/About/history/90s/1994/052101.htm מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל], [[דובר צה"ל]], 21.05.1994.}}.

 

 

דיראני שוחרר ב-[[2004]] במסגרת [[פרשת טננבוים|עסקת חילופי השבויים]] עם [[חזבאללה]], בה שוחררו אלחנן טננבוים וגופות שלושת החיילים ש[[חטיפת החיילים בהר דב|נחטפו בהר דב בשנת 2000]]. באפריל 2004 כינס דיראני [[מסיבת עיתונאים]] והודיע כי ארגון "ההתנגדות המאמינה" מתמזג עם חזבאללה. בעקבות המיזוג מונה דיראני כ"אחראי מדיני" בחזבאללה.