קרינה מייננת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 125:
קרינה מייננת עלולה להזיק מאחר שהיא גורמת ליינון ברקמות שנחשפות לקרינה. יינון זה עלול לפגוע במולקולות שעוברות יינון. נזק נוסף יכול להגרם כתוצאה מה[[רדיקלים חופשיים|רדיקלים החופשיים]] שנוצרים, שתוקפים תאים באזור. ההשפעה הכוללת היא שמולקולות ביולוגיות סובלות מהפרעה שמשפיעות על תפקודם. לרוב, הגוף יודע לתקן נזקים אלה בעצמו. לעתים, כמות הנזק עולה על יכולת הגוף לתקנו, מה עלול לגרום גם למוטציות בתאים בתהליך ה[[רבייה]].
 
שני מחקרים גדולים שניסו למדוד את השפעתן של מנות גבוהות של קרינה מייננת הם: מחקר על שורדי ההתקפה האטומית ביפן בשנת [[1945]] ומחקר על עובדי שירותי ההצלה שנכחו בתאונה ב[[אסון צ'רנוביל]] בשנת [[1986]]. בתאונה זו, 134 עובדי המכון וכבאים נחשפו לרמות קרינה גבוהות של 700 עד 133,400 מיליסייורט (70,000-340,000 מילירם) וסבלו ממחלת קרינה חריפה. מתוכם, 28 אנשים מתו כתוצאה מהקרינה. נחקרו גם התוצאות של תאונה זו לטווח הארוך. נמצא קשר מובהק בין אסון צ'רנוביל למספר המוגדל של מקרי סרטן בלוטת התריס, בעיקר בילדים, שנכחו באזורים הנגועים - תוספת של בערך ;1,800 מקרים של סרטן.{{הערה|1=ראו [http://www.unscear.org/unscear/en/publications/2000_2.html דו"ח UNSCEAR משנת 2000, כרך 2: 'השפעות'.] }}
בחלק מן המקרים הסרטן הוביל למותם של האנשים. ישנו ויכוח האם היו השפעות נוספות באזורים הנגועים.