דוד הנשקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
בשנים תשמ"ב-תשמ"ט עסק בכתיבת ערכים עבור ה[[אנציקלופדיה התלמודית]]{{הערה|1=ראה, למשל, מחבּרי ערך 'יום הכפורים', בראש המחזור ליום הכיפורים של האנציקלופדיה התלמודית, ירושלים תשס"ח}}. במקביל למד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשמ"ו זיכתה אותו עבודתו "סוגיות בדיני שומרים: ניתוח מקורות תנאיים ואמוראיים" בתואר שני בהצטיינות, ובשנת תשנ"א זכתה עבודת הדוקטור שלו "לתלמודם של התנאים : ניתוח סוגיות בדיני שומרים", שנכתבה בהנחיית פרופ' צבי אריה שטיינפלד, בציון מעולה.
פרסם מאמרים אידאולוגיים בעיתון [[נקודה (כתב עת)|נקודה]]. כשבנו נכלא על סירוב להשתתף כחייל ב[[תוכנית ההתנתקות]], כתב בעיתון [[מקור ראשון]] מאמר שבו בירך אותו על הסירוב{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/4633 מכתב לִבְני בכלא] וראה עוד ד' הנשקה, "על ההתנתקות מן האנושיות", [[אקדמות]], כו (תשע"א), עמ' 185-171; הנ"ל, "על מוסר ועל פסידו-מוסר", [[אקדמות]], כז (תשע"ב), עמ' 247-231.}}. הנשקה חבר בוועדה המייעצת של [[המכון לאסטרטגיה ציונית]]{{הערה|1=[http://www.izs.org.il/heb/?catid=166 ועדה מייעצת], המכון לאסטרטגיה ציונית}}.
הנשקה משמש פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ראש מרכז נפתל לחקר התורה שבעל-פה (תשס"ג-תשע"ו), עורך כתב העת [[סידרא]] לחקר ספרות התורה שבעל-פה וחבר מערכת [[דיני ישראל]] של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עד כה פרסם שלושה ספרים ולמעלה ממאה מאמרי מחקר, העוסקים בתולדות ההלכה, [[ספרות חז"ל]] והספרות הרבנית. ספרו השני זכה בשנת תשס"ט בפרס ללימודים מתקדמים ע"ש קולאץ', ואחד ממאמריו זכה בשנת תשע"ב בפרס תיגר למאמר מצטיין במשפט עברי. בשנת תשע"א זכה הנשקה בפרס לחקר התלמוד ע"ש פרופ' [[א"ש רוזנטל]] מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
| |||