ויקיפדיה

שחפת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 15:
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D014376}}
}}
'''שחפת''' (ב[[אנגלית]]: '''Tuberculosis''') היא [[מחלה זיהומית]] [[מחלה מדבקת|מדבקת]], הנגרמת על ידי חיידקים ב[[מיקובקטריוםסוג (טקסונומיה)|סוג]] ''[[Mycobacterium]]'', בדרך כלל חיידקים מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''[[Mycobacterium tuberculosis]]''. הפגיעה האופיינית לשחפת היא ב[[ריאה|ריאות]], אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות [[שיעול]] של אדם חולה.
 
שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי [[איידס]]) למספר מקרי המוות מ[[זיהום (רפואה)|זיהום]]. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות [[העולם השלישי]]. נכון ל-[[2013]], מתגלים בעולם 9 מיליון מקרים חדשים שנתיים של הדבקות במחלה, ו-1.5 מיליון מקרי מוות לשנה כתוצאה ממנה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ארגון הבריאות העולמי - WHO|כתובת = http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs104/en/|כותרת = מידע של ארגון הבריאות העולמי על תחלואה ותמותה משחפת}}}}. במקרה אחד למאה ממקרים אלו, מדובר בשחפת [[עמידות לאנטיביוטיקה|שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה]].
שורה 27:
 
== מתג השחפת וההדבקות במחלה ==
מחולל המחלה השכיח הוא [[חיידקים|חיידק]] השחפתמהמין שנקרא''Mycobacterium מיקובקטריוםtuberculosis'', טוברקולוזיסחיידק בעל ([[Mycobacteriumמורפולוגיה tuberculosis(ביולוגיה)|מורפולוגיה]]), חיידק מסוג [[מתגבצילוס (ביולוגיהחיידק)|מתגמתגית]], שנתגלה על ידי הרופא הגרמני [[רוברט קוך]] ב-[[24 במרץ]] [[1882]]. מתג זה חי גם בבקר וגם באדם.
 
ישנם כמה סוגים נוספים של מתגי שחפת:
 
* מיקובקטריום תוך תאי (Mycobactericum Intracellular). הוא מצטיין ביציבות ניכרת נגד תרופות.
 
* מיקובקטריום קנזסי (Mycobactericum Kansasii).
 
ההדבקה מאדם לאדם נעשית דרך הטיפות הקטנות של השיעול או הרוק של אדם החולה במחלה פעילה. הסיכון להדבקה תלוי בעומס החיידקי של האדם החולה, זמן החשיפה, אלימות החיידק ותפקוד מערכת החיסון של האדם הנדבק. כיום לא נהוג לחסן את האוכלוסייה בעולם המערבי בשל יעילותו הנמוכה של החיסון, ומאחר שהחיסון פוגע ביכולת להשתמש בהמשך ב[[מבחן טוברקולין]] כדי לאבחן את המחלה. בעולם המערבי הייתה ירידה מתמדת במספר מקרי השחפת לאורך המאה ה-20, אך מגמה זו נבלמה בעשרים השנה האחרונות, בעיקר עקב העלייה במספר החולים מדוכאי החיסון, דוגמת חולי האיידס.
שורה 45 ⟵ 39:
רק אצל 15%-10% מן הנדבקים בשחפת תתפתח הצורה הפעילה של המחלה.
 
בשנת [[2015]], מדענים של [[אוניברסיטת אלבמה]] בראשות הפרופ' [[מיכאל נידרוויז]] (Michael Niederweis) גילו חלבון בשם [[Tuberculosis Necrotizing Toxin]] (או בקיצור TNT). חלבון זה נמצא בתוך ה-[[''Mycobacterium tuberculosis]]'', ומסייע לו בהתגוננות מפני המיקרופאגים (תאי מערכת החיסון שבתוכם נמצא ה-[[''Mycobacterium tuberculosis]]''). כך יכול ה-[[''Mycobacterium tuberculosis]]'' לחמוק ממערכת החיסון, להתרבות ולחולל את מחלת השחפת{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = UAB Scientists Uncover TNT in Fight Against TB|כתובת = http://info.biotech-calendar.com/uab-scientists-uncover-tnt-in-fight-against-tb?utm_content=21403678&utm_medium=social&utm_source=linkedin|אתר = info.biotech-calendar.com|תאריך_וידוא = 2015-10-21}}}}.
 
== אבחון ==
שורה 66 ⟵ 60:
העיקרון המרכזי בטיפול בשחפת הוא הניסיון למנוע עמידות של החיידק על ידי שימוש לפחות בשתי תרופות, אליהן יש סבירות גבוהה שהחיידק יהיה רגיש. לרוב תוכנית הטיפול כוללת 4-5 תרופות בחודשיים הראשונים, ועוד ארבעה חודשים של 2-3 תרופות. קביעת תוכנית הטיפול תלויה באזור בעולם בו נדבק החולה, מצבו החיסוני, וההנחיות של גופי הבריאות המקומיים. במקומות שונים בעולם קיימות תוכניות פיקוח על נטילת התרופות בהן החולים חייבים להגיע למרכז מיוחד כדי שייפקחו על כך שהם נוטלים את התרופות.
 
קיימות כיום 4 תרופות עיקריות המהוות טיפול קו ראשון במחלה. התרופות הן [[איזוניאזיד]]- Isoniazid, [[ריפאמפיןריפמפיצין]]- Rifampin, [[פיראזינמיד]]- Pyrazinamide, ו[[אתמבוטול]]- Ethambutol .
מרשם מקובל לטיפול בשחפת, מחולק לטיפול בשלב ההתחלתי שמטרתו להרוג את החיידק, וטיפול המשך שמטרתו בסטריליזציה. השלב הראשוני אצל מבוגרים כולל חודשיים ראשונים בהם ניתנות 4 התרופות דלעיל (איזוניאזיד, ריפמפין, פיראזינמיד ואתמבוטול) בקומבינציה, ולאחר מכן 4 חודשים בהם ניתן איזוניאזיד וריפמפין בלבד- כלומר, סך הכל טיפול כולל של חצי שנה.
 
שורה 80 ⟵ 74:
* טיפול למשך 3 חודשים באיזוניאזיד וריפמפין.
 
הישנות השחפת שכיחה הרבה יותר בנשאי [[HIV]] הסובלים מ[[אנמיה מחוסר ברזל|חוסר ברזל]] ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]] מאשר בנשאי HIV שרמת הברזל בדמם תקינה, ושיעור התמותה שלהם גבוה יותר באופן מובהק.{{הערה|1=[http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0037350 PLOS ONE: Iron Status Predicts Treatment Failure and Mortality in Tuberculosis Patients: A Prospective Cohort Study from Dar es Salaam, Tanzania]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} לכן מומלץ לנשאי HIV הסובלים מחוסר ברזל ונדבקו בשחפת ליטול תוספי ברזל מתאימים.
 
== ההיסטוריה של השחפת ==
שורה 99 ⟵ 93:
גורם השחפת נתגלה על ידי [[רוברט קוך]] שפרסם את תגליתו ב-[[24 במרץ]] [[1882]], וקיבל על ממצאיו [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1905]]. קוך שיער שהבקר נדבק בשחפת על ידי חלב נגוע ובני האדם נדבקים דרך רסיסי רוק. גורם ההידבקות מחלב נגוע סולק באמצעות תהליך ה[[פיסטור]].
 
ההצלחה האמיתית הראשונה בחיסון ונטרול השחפת התרחשה בשנת [[1906]] על ידי [[קמילהקמיל גוארין]] ו[[אלברטאלבר קלמיטיקלמט]] כאשר הם החלישו מתגי שחפת של בקר, וכך פיתחו חיסון לבקר. לאחר מכן, הצליחו השניים להרכיב חיסון, שבני אדם השתמשו בו לראשונה ב[[צרפת]], ב-[[18 ביולי]], שנת [[1921]].
 
מחלת השחפת מיקדה את עניין הציבור ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], כמחלה נפוצה באזורים העירוניים העניים.
שורה 139 ⟵ 133:
נפוצה מאוד מסיבות הקשורות בעיקר בפגיעה במערכת החיסונית בעקבות [[איידס]] והחלשה של המערכת החיסונית בעקבות תנאי חיים ירודים, היעדר סניטציה ו[[תזונה]] לקויה. לפי נתוני [[ארגון הבריאות העולמי]], שכיחות המחלה ב[[אפריקה]] שמדרום ל[[סהרה]] היא הגבוהה בעולם: כ-270 מקרים למאה אלף תושבים, נכון לשנת 2010.{{הערה|שם=WHO}} נכון לשנת [[2009]] מתו מן המחלה 430,000 איש באפריקה, מתוך כ-1.3 מיליון בעולם כולו.{{הערה|http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs104/en/}}
 
מחולל מחלת השחפת הוא החיידק מיקובקטריוםה-''Mycobacterium טוברקולוזיסtuberculosis'', הפוגע בעיקר בתפקוד הריאות. בהיעדר טיפול מביא החיידק למותם של 50 אחוז מהחולים ובזנים עמידים ל[[אנטיביוטיקה]] אף לתמותה של 70 אחוז. כשליש מאוכלוסיית העולם נושאת את חיידקי השחפת,{{הערה|שם=WHO|http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs104/en/index.html}} וההידבקות בחיידק היא בדרך האוויר, אך התפרצות המחלה תלויה בנשא, והיא אינה מתפרצת בנשאים עמידים אלא רק באלו שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת. המחלה הייתה נפוצה בעבר בעולם כולו, אך עם תחילת הטיפול בתרופות אנטיביוטיות דעכה שכיחותה מאוד. היום נפוצה המחלה בעיקר במדינות ובמקומות בהם חיים אנשים שתזונתם לקויה או שהמערכת החיסונית שלהם נפגעה.
[[קובץ:US Navy 030503-M-4438F-008 U.S. Navy Capt. Kenneth E. Leonard, general surgeon examines a Djiboutian boy during a Medical Civil Action Program (MEDCAP) held at the clinic.jpg|שמאל|200px|ממוזער|רופא צבאי אמריקאי בודק ילד במרפאה, במסגרת מתן טיפול רפואי באפריקה, 2003]]
 
שורה 151 ⟵ 145:
 
==ראו גם==
* [[צרעת]] - מחלה נוספת ממשפחתשנגרמת המיקובקטריותמחיידקי הסוג ''Mycobacterium''▼
* [[קבוצות אנטיביוטיקה]]
▲* [[צרעת]] - מחלה נוספת ממשפחת המיקובקטריות
* [[מליודוסיס]]
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שחפת"