אמנת שנגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-מונאקו +מונקו)
שורה 79:
*[[אנדורה]] לא הצטרפה לאזור שנגן, ומעברי הגבולות בינה לבין שתי שכנותיה, צרפת וספרד, נשארו על כנם. על פי רוב אזרחים מחוץ לאיחוד שברשותם ויזת שנגן בתוקף רשאים להיכנס למדינה מצרפת או מספרד מבלי לעצור לביקורת במעבר הגבול.
===בריטניה ואירלנד===
[[הממלכה המאוחדת]] ו[[אירלנד]] הן שתי החברות היחידות באיחוד האירופי שלא חתמו על אמנת שנגן: שתיהן קיבלו אישור לבחור שלא להצטרף לאמנה (באנגלית '''opt-out'''). בין בריטניה ואירלנד יש "אזור נסיעה משותף" ללא ביקורת גבולות; לפיכך כל עוד בריטניה לא תצטרף לאזור שנגן, אירלנד אינה יכולה להצטרף לאזור שנגן בלי לבטל את ההסכם עם בריטניה, מה שיחייב ביקורת בגבול היבשתי בינה לבין [[צפון אירלנד]], שהיא חלק מהממלכה המאוחדת. בריטניה, מצידה, אינה מראה סימנים כי רצונה לוותר על מערכת ביקורת הגבולות הלאומית שלה. ב-1999 ביקשו הממלכה המאוחדת ואירלנד להצטרף לכמה מהתקנות הכלולות בהסכם שנגן, והבקשה אושרה ב-[[29 במאי]] [[2000]] על ידי [[מועצת האיחוד האירופי]].{{הערה|1=[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=CELEX:32000D0365:EN:HTML טקסט ההחלטה] (אנגלית)}} לפיכך, שותפות בריטניה ואירלנד בהחלטות המועצה הנוגעות לשיתוף-פעולה משטרתי, אבל לא בתקנות הנוגעות ל[[מקלט מדיני]], ויזות וביקורת גבולות.
 
אי-רצונה של ממשלת בריטניה להצטרף לאמנת שנגן ספג ביקורת מצד [[בית הלורדים]], שהאשים את הממשלה בהכשלת המאבק נגד פשיעה בינלאומית, כיוון שלבריטניה אין גישה למאגרי המידע של '''מערכת המידע של שנגן''' (Schengen Information System או SIS), הכוללת מידע על בני-אדם בעלי עבר בעייתי.