שלמה לוצקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
א. רבי חסידי ולא "הרב". ב. הגהה בעקבות שגיאות מהסרות ועריכות של אחרים למה שכתבתי. ג. הרחבת ק'חיצונים |
||
שורה 47:
בחלק מן הספרים השתמש המגיד בשם העט "איש רב '''פ'''עלי'''ם''' מקבצ'''אל'''". פסוק זה מרמז כנראה על שם משפחתו 'פלאם', שמשמעותו לפי הבנתו: לית אתר פנוי מניה (= אין מקום פנוי ממנו) ורמזים נוספים על שמו ושם אביו.
=== ספריו ===
==== מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים==== ====דברת שלמה====
בעת החדשה, יצאה מהדורה
המגיד מלוצק רואה את העולם כמעשה בריאה בלתי פוסק{{הערה|פתיחה וסיום לספר}}. הספר מפנה את הקורא לכוחות החיוביים שבקרבו, והיכולת לבנות ולהשפיע על העולם כולו, למרות שפלות ערכו של כל אדם, על ידי שינוי המבט{{הערה|פרשת פנחס}}. על האדם להתבונן במציאות באופן שיוביל אותו לעשייה חיובית. דבר זה נכון לאנושות כולה, ובפרט ליהודי{{הערה|'גנוב גונבתי מבית אבי' - פרשת מקץ, ועוד}}. כך למשל, במקום להתלונן על דיינים המחייבים את האדם, עליו להודות להם. ▼
=== דרכו ===
רבי שלמה מרבה לדבר על ארץ ישראל, הרוחנית והממשית, שכיבושה תלוי במסירות הנפש ובאחדות של עם ישראל. הוא מרבה לעסוק בכוחה הרוחני של ארץ ישראל, גם כשהיא עלובה למראה, ומדגיש את כוחו של עם ישראל לשנות את הארץ לטובה, בעצם היותו בה. הוא קושר זאת גם בכוח הטמון באותיות האלף בית העברי ובדיבור בלשון הקודש. ב[[פרשת שלח ]] הוא כותב: {{ציטוטון|כיון שעיקר הדיבורים והאותיות - שורשם הם ב[[ארץ ישראל]] הקדושה, אם כן מוכרח שהעם היושב עליה יהיו מדברים בלשון הקודש, שהיא הדיבור הקדוש, שבו נבראו כל העולמות. ואם אינם מדברים ב[[לשון הקודש]], אם כן, הארץ אינה שייכת להם, ובנקל לגרשם מן הארץ}}.▼
==== הבריאה המתהווה ====
בעקבות זאת, יש הרואים בו מראשוני [[תחיית הלשון העברית|מחיי הלשון העברית]]{{הערה|[[אברהם קורמן]], התורה וכתבה, עמ' 234 ואילך; יצחק אלפסי, האדמו"ר שכתב כי לשון הקודש קובעת את שייכותנו לארץ ישראל, [[הצופה]], [[כ"ח בשבט]] [[ה'תשס"ג]] ([[31 בינואר]] [[2003]]}}.▼
▲המגיד מלוצק רואה את העולם כמעשה בריאה בלתי פוסק{{הערה|
==== ארץ ישראל, הכתב העברי והלשון ====
▲רבי שלמה מרבה לדבר על ארץ ישראל, הרוחנית והממשית, שכיבושה תלוי במסירות הנפש ובאחדות של עם ישראל. הוא מרבה לעסוק בכוחה הרוחני של ארץ ישראל, גם כשהיא עלובה למראה, ומדגיש את כוחו של עם ישראל לשנות את הארץ לטובה, בעצם היותו בה. הוא קושר זאת גם בכוח הטמון באותיות האלף בית העברי ובדיבור בלשון הקודש. ב[[פרשת שלח
▲מהדורה חדשה הוציא הלל ווינד, עם הסכמת [[אהרן רוקח|הרבי מבלז]] ותולדות המחבר, ירושלים תשט"ו. מהדורה מתוקנת ומבוארת יצאה בשנת [[ה'תשע"א]] (2011), בידי יעקב יצחק וייס מ[[בית שמש]], במימון צאצאי המחבר ותוך ציטוט פירושים מהם. את הספר ערך יעקב יצחק וייס, מחסידי [[תולדות אהרן]] בהסכמת רבו. כמו כן יצאו לאור ספרי "דובר שלום" - ובהם ביאורים על "דברת שלמה" מאת צאצא המחבר, רבי שלום פלאם, [[חסידות סטרטין|האדמו"ר מסטרטין]].
▲בעקבות זאת, יש הרואים בו מראשוני [[תחיית הלשון העברית|מחיי הלשון העברית]]{{הערה|[[אברהם קורמן]], התורה וכתבה, עמ' 234 ואילך; יצחק אלפסי, האדמו"ר שכתב כי לשון הקודש קובעת את שייכותנו לארץ ישראל, [[הצופה]], [[כ"ח בשבט]] [[ה'תשס"ג]] ([[31 בינואר]] [[2003]]}}.
== צאצאיו ושושלתו ==
* בנו רבי דב בעריש סגי נהור - מפורסם במופתיו. הוציא את ספרי אביו. נתעוור בגיל מאוחר. היה תלמיד הרב מרדכי מנסכיז והרב אורי (השרף) מסטרליסק. כיהן ב[[אולסקו|אלעסק]] ועוד. נפטר [[כ"א באלול]] [[תר"י]]{{הערה|1=שני סיפורים אודותיו נמצאים בספר 'דגל מחנה יהודה' על רבני [[חסידות סטרטין]] (לקט מתוך ספר זה ללא סיפורים אלו [http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/leket1-2.htm נמצא באתר דעת])}}.
** רבי דוד נכד רבי בעריש (בן בנו רבי שלמה) וחתן רבי אלעזר מ[[שושלת בעלז|בעלז]].
*** הרב יצחק פלאם
ילדיו של הרב יצחק: רבי דוד האדמו"ר מאלעסק ([[תרנ"ד]] - [[תשל"א]], חתן רבי משה לנגר הרבי מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]] ב[[טורונטו]]{{הערה|צאצאיו של רבי דוד מכהנים באדמו"רות סטרטין.}}, רבי שמואל אהרון פלאם האדמו"ר מ[[דובצק]] (נרצח בשואה), וחתנו רבי חיים יעקב ספרין, האדמו"ר מ[[חסידות קומרנה|קומרנא]] בירושלים. צאצאיו אלו עוסקים בביאור והפצת תורתו. חסידות סטרטין מביאה מדי שבוע דברים מתורתו בעלון "דגל מחנה יהודה מדברי רבוה"ק מסטרטין".
שורה 82 ⟵ 84:
==קישורים חיצוניים==
=== אודותיו ===
{{מיזמים|ויקיטקסט=מגיד דבריו ליעקב|ויקיטקסט 2=ביאור:מגיד דבריו ליעקב|שם ויקיטקסט 2=מהדורה מבוארת, כוללת הקדמה, המפנה למחקרים בנושא תולדותיו|ויקיטקסט 3=דברת שלמה}}▼
=== ספריו ===
▲{{מיזמים|ויקיטקסט=מגיד דבריו ליעקב|ויקיטקסט 2=ביאור:מגיד דבריו ליעקב|שם ויקיטקסט 2=
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43891&pgnum=1 מגיד דבריו ליעקב], מהדורת למברג (לבוב) תרכ"ג 1863 - מהדורה סרוקה באתר [[היברובוקס|כתבים עבריים (היברובוקס)]]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19784&pgnum=1 מגיד דבריו ליעקב], מהדורת חב"ד תשס"ד 2004 - ובו מפתחות והערות מאת עמנואל שוחט, וכן הוראותיו של [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מלובביץ']] בעניין הדפסת הספר בהקשר לתאריך [[י"ט כסליו]] ומקומו בחסידות זו. בנוסף לכך במהדורה זו:
** [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19784&st=&pgnum=535 צילום שער הספר מהדורת קוריץ תקמ"א 1781]{{הערה|1=משער הספר נראה לכאורה שד"ר אלטשולר טעתה לגבי זהות המדפיסים}}
** [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19784&st=&pgnum=536 דף בכתב ידו של המגיד מלוצק] מן הספר מגיד דבריו ליעקב
* {{הספרייה הדיגיטלית||מגיד דבריו ליעקב|bk001870067}} {{כ}}
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001175600 הספר דברת שלמה מהדורת ירושלים תשל"ב 1972], - כולל צילום שער ההוצאה משנת תר"ח (כרטסת הספריה הלאומית)
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001894282 מגיד דבריו ליעקב - מהדורה ביקורתית על פי כתב יד] רבקה ש"ץ אופנהיימר (כרטסת הספריה הלאומית)
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17824&siteLang=3&sp=1#ad-image-3 תמונת שרידי בית הקברות המחולל] בעיירה [[סוקאל|סקאהל (סוקאל)]] ומקום קבורתו המכוסה כיום בקיר תמיכה לדרך סלולה. (אתר 'צדיקים')
== הערות שוליים ==
| |||