מעונות עובדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גדעון ברמץ (שיחה | תרומות) ←מבנה משפטי: הוספת תוכן |
גדעון ברמץ (שיחה | תרומות) הוספת תוכן, מחיקת שגיאה לגבי קמ"ש (שימשתי כיועמ"ש של מעונות בקמ"ש וחבר הנהלת האגודה) |
||
שורה 38:
הוקמה ועדה לבחינת מצב השיכון הסתדרותי בראשות ראובן ברקת. מסקנות הועדה היו כי יש לבטל את כל המגבלות. היה זה צעד הכרחי להמשך פעילותה של חברת שיכון עובדים. המסקנות אומצו ע"י הועד הפועל של ההסתדרות והופסקה גביית אחוזים כלשהם עבור קרן אבן העזר ושאר חותכי הקופונים. כן בוטלו ועדות ההערכה והאיסור למכור דירה בשוק החופשי, להשכיר דירות וקביעת שכר דירה מקסימאלי ("שכל משתכן הסתדרותי רשאי לדרוש משכנו... (על מנת ) להצליח להתרומם מעל לאינטרסים הפעוטים של המשתכן ולשוות לנגד עיניו את טובת הכלל ובזה לסייע סיוע של ממש לטהר את האווירה שבה אנו חיים... ").
בהמשך פורקו האגודות השיתופיות קרן "אבן העזר" וכן "ברית פיקוח לאגודות שיכון" וההסתדרות התנתקה מכל מוערבות באגודות השיכון. בשנת 2003 ניסתה ההסתדרות לטעון לזכויות תוך התעלמות מהעובדות ההיסטוריות{{הערה|1={{בשבע|רויטל שנור|שיכון עובדים עליך|1963|11 בספטמבר 2003}}}}.
==שכונות מעונות עובדים==
שורה 57:
==השפעה אדריכלית ==
מעונות עובדים נחשבים לניסיון ראשוני ומוצלח של סוג בינוי ייחודי זה. וסגנון הבנייה שלהם השפיע על האדריכלות בארץ ישראל, ושכונות נוספות נבנו ברוח דומה של שיכונים סביב חצרות משותפות, אף כי לא כללו את המבנה השיתופי של מעונות העובדים, ולא היו בבעלות חברת העובדים. כמה מהבולטות בהן הן [[קריית מאיר]] בתל אביב, שהוקמה בשנות ה-30 בתקופה המקבילה להקמת מעונות העובדים; רחוב לביא ב[[גבעתיים]]
החל משנות ה-50 התגלגל סגנון הבינוי של מעונות עובדים ל[[שיכונים]] המוכרים שנבנו ברוב הערים בישראל. השיכונים של שנות ה-50 ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] לא זכו ברובם לתכנון אדריכלי פרטני עבור כל אחד מהבניינים, ו"הושתלו" בסביבתם ללא התייחסות אליה. הסיבה לכך הייתה בעיקר מיעוט משאבים והצורך לספק מקומות דיור רבים תוך זמן קצר לעולים הרבים שהגיעו לארץ מארצות ערב בשנים אלה.
| |||