חואן איגנסיו מולינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 18:
מולינה התיישב ב[[בולוניה]], שם הפך לפרופסור ללטינית ב[[אוניברסיטת בולוניה]] הודות לכישורי השפה שלו. מולינה התפרסם בתור היסטוריון וגאוגרף לאחר שהוציא את ספרו "ההיסטוריה הטבעית של צ'ילה" אשר היה התיאור הראשון של הטבע הצ'יליאני ובו תוארו מינים רבים של צמחים ובעלי חיים מדרום אמריקה שטרם הוכרו למדע לצד תיאור של מרבצים שונים המצויים באזור זה של דרום אמריקה כמו ברזל, כסף ועופרת; דוגמאות למיני בעלי חיים וצמחים שתוארו לראשונה בספרו הם: [[אייל אנדים צ'יליאני]], [[פודו דרומי]], [[נוטרייה]], [[שועל קולפאו]], [[פלמינגו צ'יליאני]], [[שקנאי פרואני]], [[ברבור קוסקורובה]], [[לוז צ'יליאני]], [[אמומירטוס לומה]], [[תות יין צ'יליאני]], ועוד. בסופו של דבר, חואן מולינה הפך לפרופסור ל[[מדעי הטבע]] בשנת [[1803]], בהתחשב בידע הרב שלו על דרום אמריקה. עבודותיו זכו לתשומת לב רבה ותורגמו ל[[גרמנית]], [[צרפתית]], [[אנגלית]], ועוד. במשך השנים, מולינה הגיע לדרגת חבר במכון האיטלקי לאומניות ומדעים. בשנת 1815 הוא ירש הון רב, והוא תרם את רובו להקמת מכללה וספריות בעיר טאלאקה. מולינה נפטר בבולוניה ב-12 בספטמבר 1829 בהיותו בן 89 שנים, כשמדינתו צ'ילה כבר הפכה לרפובליקה עצמאית משגשגת.
==עבודותיו==
אחדים מחיבוריו של מולינה עוררו עניין ומחלוקת ניכרת; בחיבור "אנלוגיות של שלוש הממלכות" (1815) נטען על ידו שבעלי חיים, צמחים ומינרלים לא נבראו כשלש ממלכות טבע נפרדות לחלוטין, אלא כל אחד שימש את הבורא כרכיב ליצירת צורה המפותחת ממנו: מינרלים גבישיים למשל היוו רכיב בצורות צמח פשוטות, וצורות צמח מורכבות שהגיעו לאחר מכן היוו רכיב ביצירת בעלי חיים. בחיבור "התפשטות המין האנושי על פני כדור הארץ" (1818), הוא הציע את התזה שההבדלים הפיזיים הנצפים אצל המין האנושי נובעים מגורמים אקלימיים וגאוגרפיים. תלמיד לשעבר של מולינה האשים אותו בכפירה, והבישוף של [[בולוניה]] הורה למועצה של תאולוגים לבחון את עבודתו. לאחר שלא נמצא בעבודותיו דבר נגד אמונה, המועצה אישרה לו לפרסם את כתביו. אף על פי כן, כתבים רבים שלו לא אושרו לפרסום במשך תקופה ארוכה ושכנו בקסטילה. יש הטוענים עקב כך, כי מולינה היה למעשה אחד החלוצים של תורת ה[[אבולוציה]] - עשרות שנים לפני [[צ'ארלס דרווין]].
 
כחוקר יליד יבשת אמריקה, חואן מולינה היה בין הבודדים שיכלו לבקר עבודות של חוקרים אחרים שנעשו על יבשת אמריקה כדוגמת עבודתיו של קורנליוס דה פול שהיה נחשב ב[[אירופה]] למומחה ליבשת החדשה; מולינה נהג להאשים את דה פול ב"נסיונות להשפיל ולערער את המעמד של אמריקה בעולם המדע", והפריך בין השאר בחיבוריו טענות לא מבוססות של פול כמו הטענה שיבשת אמריקה ענייה במינרלים או שתוחלת החיים של אנשיה נמוכה יותר. בסביבות 1787, מולינה העלה את האפשרות שדרום אמריקה אוכלסה על ידי ילידי אסיה הדרומיים באמצעות מעבר דרך שרשראות איים אינסופיות ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]], בעוד שצפון אמריקה אוכלסה כנראה דרך [[סיביר]].
 
מולינה תיאר מאות מיני צמחים דרום אמריקנים, ואף שאצל רובם התיאור לא היה מדעי, בוטנאים מאוחרים יותר שהעניקו שם מדעי לצמחים הללו הסתמכו על חיבוריו של מולינה, ועקב כך נוצר "תקן מולינה" בבוטניקה שמשמעותו שהתיאור המדעי של צמח מסוים מבוסס על הנתונים של חוקר זה. על שמו קרויים מספר סוגי ומיני צמחים, מין של לטאה אחת והמכון הספרותי שאת הקמתו מימן. לזכרו הוצאו במהלך השנים מספר בולים צ'יליאנים.
 
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה}}