שמות ביהדות – הבדלי גרסאות

השם היהודי נקרא במקורות "שם קודש", והיו בשימוש בעיקר בבתי הכנסת בתפילות השונות ובבתי הקברות, ברישום על המצבות וברישומי חברה קדישא. השם ניתן לאחר הלידה, בדרך כלל על שמו של אחד מהסבים או קודמיהם. לעתים הורכב השם משניים ואף שלושה שמות (עבריים), ולעתים כאלו שבאופן מסורתי צמודים זה לזה, כגון אריה-יהודה (אריה הוא סימנו של שבט יהודה), או ציפורה-בלומה לבת. במקרים אחרים היה השם שילוב של שמות של מספר נפטרים. שמות יהודיים מיוחדים ניתנו גם בעקבות לידת הילד בתקופה מסוימת, דוגמת: פסח, ניסן, חנוכה, יום-טוב, או במקרה של בנות: חיה-שרה (לפי פרשת השבוע "חיי שרה"), אתל (במקרא) אסתר (בפורים) וכו'. ביהדות אירופה היה מקורם של הרבה שמות ביידיש שזוהי הייתה השפה המקובלת בין הקהילות היהודיות לדוגמה: "פרומה" או "פרימה"- שם שהיה נפוץ בעיקר ביהדות רומניה שפירושו הוא אישה דתייה, גולדה -זהבה או שיינה-יפה.