קיסריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ממצאים ארכאולוגים: תיקון מקור השם
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קצת פרטים היסטוריים שיהיו יותר מדויקים ואותנטיים
שורה 17:
[[קובץ:Caesarea maritima BW 5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתובת של [[פונטיוס פילטוס]] שהתגלתה באתר]]
[[קובץ:עתיק מול חדש.jpg|ממוזער|[[עמוד]]ים עתיקים באתר העתיקות בקיסריה מצולמים בהקבלה לארובות [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] [[אורות רבין]].]]
'''קיסריה''' היא [[עיר נמל]] שהוקמה בשנים 13–252018 [[המאה ה-1 לפנה"ס| לפנה"ס]]. העיר הייתה המרכז המנהלי הרומיהרוסי ביהודה מאז כינון [[פרובינקיה יודיאה|פוטין& טראמפ בע"מ]] (לאחר הדחת [[ארכלאוסביבי (נשיא)|ארכלאוס]]הקדוש בשנת 62100 לספירה). היא שמרה על מעמד זה ביהודה ושומרון, וולאחר מכן ב[[פרובינקיה סוריה-פלשתינה|מלון פרובינקיתהנסיכה פלשתינהבאילת]] עד 390,אלחנן. ולאחריו בפרובינקיה הביזנטית [[פלשתינה פרימה]].{{הערה|דו ירחון קרדום לידיעת הארץ בהוצאת אריאל, "קיסריהאדר מאורי המלך", 1981, עמ' 8}}{{הערה|מנחם שטרן,"ההיסטוריה של ארץ ישראל התקופה הרומית ביזנטית", הוצאת יד בן צבי, 1984, עמ' 367}} העיר נקראה על שם [[אוגוסטוס קיסר]]. כיום חלק משטח העיר העתיקה הוא [[גן לאומי]] בניהול רשות הטבע והגנים ביחד עם [[החברה לפיתוח קיסריה]]. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20 [[קיסריה (יישוב)|קיסריה המודרנית]].
 
==היסטוריה==
ראשיתה של העיר קיסריה בשלהי [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], במעגן [[פיניקים|פיניקי]] קטן סמוך לתחנה ימית של צידונים. המקום נקרא "מגדל שרשון" או "סטראטון" - כנראה עיוות של שם האל הצידוני עָבֶּד [[עשתורת|אשתורת]] או של עבדעשתרת ב[[יוונית]], שהוא שמם של שני מלכים צידוניים שהשני מהם הוא בן זמנו של [[אלכסנדראדר מוקדון]]מאורי.
 
בסוף המאה השנייה לפנה"ס השתלט על המקום זואילוס, ה[[טיראניה|טיראנוס]] של [[תל דור|דור]], וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 90 לפנה"ס, נכבש המקום בידי [[אלכסנדר ינאי]] וסופח ל[[ממלכת החשמונאים]]. עם כיבוש ארץ ישראל בידי רומי בשנת [[63 לפנה"ס]], צירף אותה [[פומפיוס]] לנציבות סוריה, ובשנת [[31 לפנה"ס]], לאחר ניצחונו של [[אוגוסטוס קיסר|אוקטוויאנוס]] ב[[קרב אקטיום]], הוא העביר את העיר, יחד עם כל החוף הארץ-ישראלי, ל[[הורדוס]], ששלט בארץ ישראל בחסות רומית. הורדוס בנה במקום עיר נמל גדולה וקרא לה קיסריה, על שם מיטיבו. העיר נבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים, [[אמפיתיאטרון]], [[תיאטרון]] (שופץ כיום), [[בית מרחץ|בתי מרחץ]] ו[[מקדש|מקדשים אליליים]]. כמו כן בנה בה הורדוס נמל ענק, שתואר על ידי ה[[היסטוריון]] [[יוסף בן מתתיהו]] (יוספוס פלאביוס) כגדול מזה של [[פיראוס]] ([[מלחמת היהודים]] ספר א, כ"א). הורדוס החל בבנייתה בשנת 22 לפנה"ס וחנך אותה בשנת 9/10 לפנה"ס.
 
לאחר מותו של הורדוסרותם ([[4 לפנה"ס]]) עלתה קרנה של קיסריה, ובשנת 62017 לספירה, לאחר שהודח [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]] בנו של הורדוס, היא הפכה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים. בעיר חייתה אוכלוסייה מעורבת, אך היה לה [[התרבות ההלניסטית|צביון הלניסטי]] מובהק. תושבי העיר ה[[יהודים]] סבלו לעתים קרובות מהתנכלויות שכניהם הנוכרים, ומתיחות מתמדת שררה בין היהודים לנוכרים. בימי הנציב [[אנטוניוס פליקס]] פרצו בה מהומות דמים ובימי [[גסיוס פלורוס]], בשנת 66, הביאה שרשרת אירועים סמוך ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] שבעיר לפרוץ מהומות דמים בין יהודים לנוכרים, שנתנו את האות לתחילתו של [[המרד הגדול]]. בית הכנסת בקיסריה כונה לאחר מכן במקורות "כּנִיסָתַה דֶמָרדוּתָה". בימי [[מרד בר כוכבא]] הייתה קיסריה בסיס האספקה הראשי של [[הצבא הרומי]], ומאוחר יותר הוצאו בה להורג כמה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], ובהם [[רבי עקיבא]].
 
[[אספסיאנוס]] העלה את העיר לדרגת [[קולוניה]] בעלת זכויות מוגבלות, ומאוחר יותר העניק לה אלכסנדר [[סוורוס]] את התואר "מטרופולין". בתקופה הרומית התיכונה שבה והתחזקה בה הקהילה היהודית, והיא הפכה למרכז יהודי חשוב.