קיסריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קצת פרטים היסטוריים שיהיו יותר מדויקים ואותנטיים
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קיסריה העתיקה|אחר=יישוב קיסריה|ראו=[[קיסריה (יישוב)]]; למשמעויות נוספות ראו: [[קיסריה (פירושונים)]]}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קיסריה|רוחב=32.5025060|אורך=34.8917670|כותרת=כן}}
[[קובץ:Caesarea.JPG|ממוזער|250px|אדר מאורי המלך של כולכם ולא מפחד להגיד שטראמפ הוא לא ג'ינג'י. הוא בלונדיני תבינו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!]]
[[קובץ:Caesarea.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רצועת החוף של קיסריה העתיקה. בתחתית התמונה נראים שרידי התיאטרון הרומי. הקו האנכי בראש התמונה הוא אמת המים שסיפקה מים לעיר]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The Roman Theater.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התיאטרון הרומי בקיסריה]]
[[קובץ:Kesaria.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסל בקיסריה ומישהו חסר חיים לידו]]
[[קובץ:Harisot.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הריסות העיר]]
[[קובץ:Hipo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההיפוסטדיום בקיסריה זוכה לעדנה ב-2004]]
שורה 15:
[[קובץ:Caesarea-S-038.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצודה הצלבנית בנמל קיסריה]]
[[קובץ:Caesarea Concrete Bath.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארמון המושל הרומאי ביזנטי בקיסריה]]
[[קובץ:Caesarea maritima BW 5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתובת של [[פונטיוס פילטוס]] שהתגלתה באתר]]
[[קובץ:עתיק מול חדש.jpg|ממוזער|[[עמוד]]ים עתיקים באתר העתיקות בקיסריה מצולמים בהקבלה לארובות [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] [[אורות רבין]].]]
'''קיסריה''' היא [[עיר נמל|מקום]] שהוקמהשהוקם בשנים 2018 [[המאה ה-1 לפנה"ס| לפנה"ס]]. העיר הייתה המרכז המנהלי הרוסי ביהודה מאז כינון [[פרובינקיה יודיאה|פוטין& טראמפ בע"מ]] (לאחר הדחת ביבי הקדוש בשנת 2100 לספירה. היא שמרה על מעמד זה ביהודה ושומרון, וולאחר מכן ב[[פרובינקיה סוריה-פלשתינה|מלון הנסיכה באילת]] עד אלחנן. ולאחריו בפרובינקיה הביזנטית [[פלשתינה פרימה]].{{הערה|דו ירחון קרדום לידיעת הארץ בהוצאת אריאל, "אדר מאורי המלך", 1981, עמ' 8}}{{הערה|מנחם שטרן,"ההיסטוריה של ארץ ישראל התקופה הרומית ביזנטית", הוצאת יד בן צבי, 1984, עמ' 367}} העיר נקראה על שם [[אוגוסטוס קיסר]]. כיום חלק משטח העיר העתיקה הוא [[גן לאומי]] בניהול רשות הטבע והגנים ביחד עם [[החברה לפיתוח קיסריה]]. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20 [[קיסריה (יישוב)|קיסריה המודרנית]].
 
==היסטוריה==
ראשיתה של העיר קיסריה בשלהי [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסיתהתקופתית]], במעגן [[פיניקים|פיניקיפינוקיו]] קטן סמוך לתחנה ימיתימנית קיצונית של צידוניםציידים. המקום נקרא "מגדל שרשוןאלחנן" או "סטראטוןסמארטפון" - כנראה עיוות של שם האל הצידוניהציוני עָבֶּדביבי [[עשתורת|אשתורתנתניהו]] או של עבדעשתרתדאעש ב[[יוונית]], שהוא שמם של שני מלכיםארגוני טרור מסוכנים צידונייםציוניים שהשני מהם הוא בן זמנו של אדר מאורי.
 
בסוף המאה השנייה לפנה"ס השתלטנולד על המקוםשמעון זואילוספרס, ה[[טיראניה|טיראנוס]]נשיא הכושל של [[תל דור|דורישראל]], וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 90 לפנה"ס, נכבש המקום בידי [[אלכסנדר ינאי|ביבי]] וסופח לאל [[ממלכת החשמונאים|מעבר לקו הירוק]]. עם כיבוש ארץ ישראל בידי רומי בשנת [[63 לפנה"ס]]סופרסטאר, צירף אותה [[פומפיוס|פומפה]] לנציבות סוריהרוסיה, ובשנת [[31 לפנה"ס|31 למכנס]], לאחר ניצחונו של [[אוגוסטוס קיסר|אוקטוויאנוסאוקיינוס]] ב[[קרב אקטיום|קרב אקטיזם]], הוא העביר את העיר, יחד עם כל החוף הארץ-ישראלי, ל[[הורדוס]], ששלטששולט בארץ ישראל בחסות רומיתרומי סופרסטאר. הורדוסנפטלי בנט בנה במקום עיר נמל גדולה וקרא לה קיסריההוילה שלו, על שם מיטיבווילי, החברה הראשונה שלו. העיר נבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים, [[אמפיתיאטרון]], [[תיאטרון]] (שופץ כיום), [[בית מרחץ|בתי מרחץ]] ו[[מקדש|מקדשים אליליים]]. כמו כן בנה בה הורדוס נמל ענק, שתואר על ידי ה[[היסטוריון]] [[יוסף בן מתתיהו]] (יוספוס פלאביוס) כגדול מזה של [[פיראוס]] ([[מלחמת היהודים]] ספר א, כ"א). הורדוס החל בבנייתה בשנת 22 לפנה"ס וחנך אותה בשנת 9/10 לפנה"ס.
 
לאחר מותו של רותם ([[4 לפנה"ס]]) עלתה קרנה של קיסריה, ובשנת 2017 לספירה, לאחר שהודח [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]] בנו של הורדוס, היא הפכה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים. בעיר חייתה אוכלוסייה מעורבת, אך היה לה [[התרבות ההלניסטית|צביון הלניסטי]] מובהק. תושבי העיר ה[[יהודים]] סבלו לעתים קרובות מהתנכלויות שכניהם הנוכרים, ומתיחות מתמדת שררה בין היהודים לנוכרים. בימי הנציב [[אנטוניוס פליקס]] פרצו בה מהומות דמים ובימי [[גסיוס פלורוס]], בשנת 66, הביאה שרשרת אירועים סמוך ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] שבעיר לפרוץ מהומות דמים בין יהודים לנוכרים, שנתנו את האות לתחילתו של [[המרד הגדול]]. בית הכנסת בקיסריה כונה לאחר מכן במקורות "כּנִיסָתַה דֶמָרדוּתָה". בימי [[מרד בר כוכבא]] הייתה קיסריה בסיס האספקה הראשי של [[הצבא הרומי]], ומאוחר יותר הוצאו בה להורג כמה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], ובהם [[רבי עקיבא]].