תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בשנת 1844 ביצע רופא השיניים האמריקאי [[הוראס וולס]] ניסויים ראשונים ב[[חמצן דו-חנקני]] ("גז צחוק") לצורכי הרדמה, אולם בהדגמה לקהל בבית החולים של [[מסצ'וסטס]] ניתנה למטופל כמות קטנה מדי של גז והוא צרח מכאבים.
 
הפעם הראשונה שבה הודגמה תכונתו של ה[[דיאתיל אתר|אֶתֶר]] כחומר המאפשר לחסום את תחושת הכאב ולהביא את האדם לאיבוד הכרה זמני, נעשתה בעיר [[בוסטון]] ב[[ארצות הברית]], על ידי [[רופא]] השיניים [[וויליאם מורטון]]. היה זה ב-13 ב[[אוקטובר]] [[1846]] באולם הנקרא עד היום "אולם האתר" בבית החולים של מסצ'וסטס. הידיעה על החידוש התפשטה בעולם במהירות. לאחר שנתיים התגלה כוחו של ה[[כלורופורם]] כחומר הרדמה, על ידי [[ג'יימס יאנג סימפסון]] שאף השתמש בחומר להרדמת [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]] בשעת לידתה. האלחוש המקומי הראשון בוצע בשנת [[1884]] באמצעות החומר הנרקוטי [[קוקאין]], ומשנת [[1930]] הוכנס לשימוש החומר [[פנטוטל]] (תיופנטל סודיום).
 
==טרום הרדמה והרופא המרדים==