כלכלת שוק – הבדלי גרסאות

 

טענה אחרונה כנגד המודל היא שההנחה שהשוק חותר למצב של שיווי משקל אינה יותר מהשערה לא בדוקה. השערות חלופיות אפשריות הן שהשוק מצוי במצב של הפרות חוזרות ונשנות של שיווי המשקל (כפי שטוען [[לודוויג פון מיזס]]) או שאינו חותר לשיווי משקל כלל, כפי שטוען [[לודוויג לאכמן]].

 

גם עבודתו של [[ג'ון פורבס נאש]], עליה קיבל פרס נובל לכלכלה ב-1994, מאירה באור שונה את הנחת השוק החופשי, לפיה אם כל משתתף בשוק ימקסם את רווחיו, סה"כ המצב בשוק ישתפר. נאש הראה שקיימים מצבים [רבים] בהם דווקא שיתוף פעולה ימקסם את הרווחים. בכך, דוחה נאש את האידאולוגיה הקפיטליסטית אמריקאית לגבי יתרונות האינדיוידואליזם. גם כאן, לאחר הניסויים של נאש, החלו ללמד בבתי ספר למינהל עסקים את חשיבות שיתוף הפעולה והעבודה בצוות. לפי [[:en:Fundamental_theorems_of_welfare_economics|"המשפט היסודי של כלכלת רווחה"]] שהוכח מתמטית בידי [[קנת' ארו|קנת ארו]] ו[[ז'ראר דברה]] [[כלכלת שוק|שוק חופשי]] שמקיים מספר תנאים הידועים כ"שיווי משקל תחרותי" ישאף להגיע ל[[יעילות פארטו]] .

 

התומכים בכלכלת שוק חופשי לעומת זאת מתארים את הקונפליקטים בתורת המשחקים, מצבים של מיקוח שבו רווח של שחקן אחד הוא הפסד של שחקן אחר, אולם בכלכלת שוק תחרותי כל פעולה שגורמת להפסד של צד אחד ניתן למנוע אותה על ידי אי השתתפות של הצד המפסיד במשחק.

 

בהקשר רחב יותר, חילוקי הדעות ביחס למודל של שוק חופשי קשורים לתפישת הכלכלה כ[[מדע]], והאם הכלכלה היא אכן [[מדע]] באותו מובן בו [[ביולוגיה]] או [[פיזיקה]] הן מדע. תומכי הכלכלה כמדע יטענו שמודל השוק החופשי הוא תאוריה הטוענת שבשוק פועל מנגנון מסוים, מנסה להסביר אותו ולנסח אותו במונחים מתמטיים ולבנות השערות, קביעת מדיניות ותכנון ניתנים לבדיקה על בסיס תאוריה זו. מתנגדי התפיסה הזו יטענו שהכלכלה מערבבת בין תיאור המצב, לבין קביעה נורמטיבית מהו המצב הראוי מבחינה מוסרית וחברתית. לדידם, כלכלנים אינם מוסמכים לכך יותר מאשר אנשים אחרים. ביקורת אחרת, הרווחת בין השאר אצל כלכלנים מ[[האסכולה האוסטרית]], שהניסיון לחקור הוא יומרה בלתי מבוססת ועל החקר הכלכלי לזנוח גם את מודל השוק החופשי ואפילו את הניסיון לבנות תאוריה חלופית, שכן תאוריה כזו אינה ניתנת לבנייה בכל מקרה.