נעמי פיינברון-דותן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
משלחות המחקר בהן השתתפה היו הראשונות לחקור את ה[[צמחייה]] ברחבי [[המזרח התיכון]] (ארץ ישראל, [[ירדן]], [[סוריה]], [[לבנון]], [[מצרים]] ו[[עיראק]]). משלחות אלו הניחו את היסוד למחקר ה[[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפי]] של ארץ ישראל ושל המזרח התיכון. יחד עם איג וזהרי הייתה שותפה לפרסום מגדיר הצמחים הראשון בישראל{{הערה|{{דבר||פרופיסור מיכאל זהרי|1958/05/13|00303}}}} ולקביעת שמם ה[[עברית|עברי]] של רבים מצמחי ארץ ישראל. החיבור המדעי הראשון שלה עסק ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[זמזומית]]. אחר כך המשיכה לחקור את בני משפחת ה[[שושניים]] הגדלים במזרח התיכון. למאמריה הרבים תרומה למחקר ה[[ציטולוגיה|ציטולוגי]] של צמחי ארץ ישראל.
נעמי פיינברון-דותן לימדה במשך 40 שנה בוטניקה ו[[ציטולוגיה]] באוניברסיטה העברית והעמידה אחריה דורות של חוקרים. בשנת 1960 מונתה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית{{הערה|{{דבר||מינויים באוניברסיטה|1960/07/14|00509}}}}. פיינבורן הייתה אחת מארבע נשים היחידות שקיבלו את התואר פרופסור חבר, יחד עם [[טשרנה רייס]] [[אלישבע גולדשמידט]] ו[[חנה רוזן]]. באותן ימים לא הייתה אישה שהוענק לה תואר פרופסור מן המניין.{{הערה|{{מעריב|תקווה ויינשטוק|האשה עולה בקושי בסולם האקאדמי|1960/09/11|00901}}}}{{הערה|שם=פרופ|[https://jwa.org/encyclopedia/article/feinbrun-dotan-naomi אודות נעמי פיינברון דותן] באתר Jewish women's archive}}
היא פרשה ממחקר בשנת [[1968]] והמשיכה לפרסם את ממצאיה ולעדכן מהדורות קודמות. לאחר פרישתה עסקה, בין השאר, בכתיבת הכרך השלישי והכרך הרביעי של "[[Flora Palaestina]]" (פורסמו בשנים [[1978]], [[1986]]). יחד עם [[אבינעם דנין]] חיברה נעמי פיינברון-דותן ב-[[1991]] את "[[המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל]]" שמשמש בוטנאים וחובבי טבע רבים גם כיום.
| |||