חפירה ארכאולוגית – הבדלי גרסאות

האזור שנחקר מחולק למשבצות הנסקרות באופן שיטתי על ידי חוליית הסקר. הסוקרים עוברים ברגל ומתעדים את הממצאים על פני השטח כגון: קירות, [[חרס]]ים, [[מטבע]]ות, שברי כלי זכוכית ועוד. שינויים [[טופוגרפיה|טופוגרפיםטופוגרפיים]] על פני השטח או ה[[תל]] עשויים לתת רמז נוסף לחופר. שקע בשולי התל, למשל, עשוי לתת רמז על קיומו של [[שער (מבנה)|שער]] בחומה. כל המידע שנאסף ותועד מעובד לאחר מכן והוא הבסיס להחלטת הארכאולוג היכן להתחיל לחפור בשטח שנבחר. ההחלטה של הארכאולוג לחפור באזור מסוים באתר היא בסופו של דבר [[השערה (מדע)|השערה]] מלומדת. פעמים רבות המקריות מביאה לתגליות חשובות לדוגמה: ב[[תל לכיש]] נתגלה [[מקדש]] [[כנען|כנעני]] מחוץ לחומות בעת הכנת השטח שבו התכוונו החופרים לשפוך את העפר שנופה.{{הערה| [[רוני רייך]], '''[[הזמנה לארכאולוגיה]]''', [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר הוצאה לאור]], 1995, עמוד 135}}