מזונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספת דיוק בחובת תשלום המזונות, אשר חלה גם כאשר המשמורת על הילדים משותפת. (ולא רק כפי שהיה כתוב, כאשר הם אצל בן הזוג האחר) |
|||
שורה 15:
מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-[[1973]], מופעל עקרון איזון המשאבים, והרכוש המשותף מתחלק בין ההורים בצורה שווה, אלא אם כן נחתם [[הסכם ממון]] שקבע אחרת. חוק זה חל גם על [[בית משפט למשפחה|בתי המשפט למשפחה]] וגם על [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]], כדי להישפט על פי כללי ההלכה, השונים מחוק זה, שני בני הזוג צריכים לבקש זאת במפורש. אולם ההטמעה של מדיניות שוויונית לא התרחשה בחוק המזונות, וכך יוצא שבעוד הרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו והפטור המלא של האם מכך. הדברים נוסחו בתמציתיות בדבריה של השופטת [[עדנה ארבל]]: "חובתו המוחלטת של האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים חלה בין אם המשמורת על הילדים נמסרה לאם, בין אם היא נמסרת לאב, ובין אם היא ניתנת במשותף לשני ההורים." (השופטת עדנה ארבל, בע"מ 2561/08)
חיובו הבלעדי של האב בדמי מזונות הילדים, ללא התחשבות במצבו הכלכלי וברמת מעורבותו ההורית, הביא לכך שאבות רבים לא היו מסוגלים לשלם את הסכומים שהושתו עליהם, פעמים רבות נפלה האחריות למזונות על [[המוסד לביטוח לאומי]], שהעביר לאם סכומים חלקיים, ובנוסף גרם הדבר לריבוי התדיינויות משפטיות וסכסוכים בין ההורים. אחת הפסיקות המכוננות המביעות תמיכה באפליה המגדרית בישראל היא של השופטת יעל וילנר, שפסקה כי במקרים של משמורת משותפת יש להפחית את מזונות הילדים המושתים על האב באופן מינימלי, כך שהנטל הכלכלי הכולל המושת עליו יהיה גבוה יותר. כך כתבה בפסק: "איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר".{{הערה|https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA#.WLHFDNIrLIX}} פסיקה זו היא אחת הדוגמאות להתמודדות של מערכת המשפט עם האפליה המגדרית במזונות ילדים בדרך של תמיכה בה.
על מנת לתקן את האפליה המגדרית במצב הזה, הוקמה ב-5 ביוני [[2005]] [[ועדת שיפמן]] על ידי [[חיים רמון]] בעת שכיהן כ[[שר המשפטים]]. ועדת שיפמן גיבשה נוסחה מתמטית המבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים, וחלוקת הזמנים המתקיימת בין ההורים, ובאמצעות כך ביקשה לפשט ולאחד את פסיקת מזונות בישראל, מתוך נקודת המוצא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית.
שורה 21:
{{הפניה לערך מורחב|ועדת שיפמן}}
באוגוסט [[2013]] יצר השופט בבית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, תקדים משפטי, כאשר פסק בתיק מזונות שבו התקיימה [[משמורת משותפת]] והכנסתה של האם הייתה שווה להכנסתו של האב ואף עלתה עליה, אין הצדקה לחיוב האב במזונות.{{הערה|1=http://www.shai-law.co.il/amirs/wp-content/uploads/2013/09/שקד-אין-מזונות-במשמורת-משותפת-כשהאם-משתכרת-יותר-מהאב-2013.pdf}} בדצמבר 2013, פסק השופט יעקב כהן פסיקה דומה, לפיה כאשר חולקים שני ההורים באופן מלא במשמורת ומשתכרים באופן דומה, אין סיבה לתשלום מזונות מצד אף אחד מההורים.{{הערה|http://rotenberglaw.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/4754669.pdf תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר.}} פסיקות אלו התבססו על מסקנות [[ועדת שיפמן]] ועל עקרון השוויון, והן מהוות תקדים.{{הערה|עו"ד אלינור לייבוביץ' [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4467129,00.html "תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת"], ynet,{{כ}}19 בדצמבר 2013.}}
===בן סרבן===
| |||