אופציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
תנאים אלו -> מועד הפקיעה. עקרונית (מלבד אופציית PUT עם שיקולי ריבית/דיבידנד - לרוב non-issue) זה לא רציונלי לממש לפני הפקיעה שכן מאבדים את ערך הובה
שורה 6:
קיימים שני סוגי אופציות עיקריים: אופציות אמריקאיות ואופציות אירופאיות. אופציות אמריקאיות מקנות למחזיק האופציה את הזכות לממש את האופציה בכל עת שירצה לפני פקיעת תוקף האופציה, בעוד שאופציות אירופאיות מקנות את הזכות לממשן רק ביום פקיעת תוקפה של האופציה. קיימים סוגים אחרים של אופציות, כמו אופציות קנאריות, אופציות ברמודיות, ואחרים, אך השימוש בהם מצומצם ומוגבל.
 
אופציית רכש היא "בתוך הכסף" (In The Money או ITM) כאשר מחיר השוק של נכס הבסיס גבוה ממחיר המימוש, שכן מימושה בתנאיםבמועד אלההפקיעה כדאי למחזיק האופציה: הוא זכאי לקנות את הנכס במחיר נמוך ממחירו העכשווי בשוק. באופן מקביל, אופציית רכש היא "מחוץ לכסף" (Out The Money או OTM) כאשר מחיר השוק של נכס הבסיס נמוך ממחיר המימוש, שכן מימושה בתנאים אלה לא יקנה למחזיק האופציה כל יתרון כלכלי. היפוכו של דבר באופציות מסוג מכר: כאשר מחיר השוק של נכס הבסיס נמוך ממחיר המימוש, אופציית המכר היא "בתוך הכסף", וכאשר מחיר השוק של נכס הבסיס גבוה ממחיר המימוש, אופציית המכר היא "מחוץ הכסף". אופציית הרכש ואופציית המכר הן "בכסף" (At The Money או ATM) כאשר מחיר המימוש ומחיר השוק של הנכס זהים או קרובים מאוד זה לזה.
 
מחיר האופציה נקבע על-פי [[היצע וביקוש]]. קיימים מודלים מתמטיים (כמו למשל [[מודל בלק ושולס]]) המאפשרים תימחור תאורטי של האופציה על ידי שיקלול של גורמים שונים -- מחיר נכס הבסיס, רמת התנודתיות שלו (volatility), הציפיה של השוק בדבר תנודתיות הנכס בעתיד (implied volatility), הזמן שנותר עד לפקיעת תוקפה של האופציה ושער הריבית חסרת הסיכון.