ברנדה מילנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dan Polonski1 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Dan Polonski1 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Brenda Milner 2014.jpg|ממוזער]]
[[ד"ר]] ברנדה מילנר (Brenda Milner) היא [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגית]] [[קנדית]] הידועה כאחת מהחלוצות בתחום. בעבודותיה היא חקרה את השפעת הפגיעה במוח בבני אדם ופרימטים על הפעילות הרגשית והאינטלקטואלית שלהם. בנוסף היא השוותה בין עבודות ידועות על המוח של בעלי חיים לבין עבודות על מוח האדם. עבודותיה מנעו ממנתחים לפגוע בחיי אדם בעת ניתוחי מוח. ד"ר מילנר ידועה כחלוצה בתחום חקר יכולות קוגנטיביות והזיכרון. בתחום זה היא התמקדה בבדיקה של השפעת הפגיעה במוח על הזיכרון.▼
▲ד"ר ברנדה מילנר היא נוירופסיכולוגית [[קנדית]] הידועה כאחת מהחלוצות בתחום. בעבודותיה היא חקרה את השפעת הפגיעה במוח בבני אדם ופרימטים על הפעילות הרגשית והאינטלקטואלית שלהם. בנוסף היא השוותה בין עבודות ידועות על המוח של בעלי חיים לבין עבודות על מוח האדם. עבודותיה מנעו ממנתחים לפגוע בחיי אדם בעת ניתוחי מוח. ד"ר מילנר ידועה כחלוצה בתחום חקר יכולות קוגנטיביות והזיכרון. בתחום זה היא התמקדה בבדיקה של השפעת הפגיעה במוח על הזיכרון.
=== ביוגרפיה ===
ד"ר מילנר נולדה לשני הורים מוזיקאים מצליחים, אך לא התעניינה כלל בעולם המוזיקה<sup>2</sup>. בגיל 18 היא קיבלה מילגה
=== מחקר ===
בשנת [[1954]] ד"ר מילנר פרסמה מאמר בשם: "התפקוד האינטלקטואלי של האונה הרקתית", במאמר זה היא הראתה לראשונה שפגיעה [[באונה הרקתית]] יכולה להביא לפגיעה ושינוי בתפקוד הרגשי והאינטלקטואלי בבני אדם
במהלך ניסיונה של ד"ר מילנר להבין את פעולת הזיכרון היא נפגשה עם הנרי מולייסון (הידוע בכינויו H.M.) חווה בילדותו פגיעה קשה בחלקים מרכזיים מההיפוקמפוס שבאופן הדרגתי החריפו ובסופו של דבר גרמו לשיכחה מתמדת של אירועים חדשים שקרו בסביבתו. במהלך פגישותיהם, ד"ר מילנר למדה כי H.M. מסוגל להתרכז במשימה ספציפית רק אם דעתו לא מוסחת באמצע. ד"ר מילנר הציגה בפניו מבחן שבו הוא היה צריך לעקוב אחרי קו בצורת כוכב כאשר הוא משתמש במראה כדי לראות את פעולתו. משימה זו ידועה בכך שנראה בה שיפור ניקר עם הזמן בעקבות למידה של המוח. כאשר ד"ר מילנר ביצעה שוב על H.M. את אותו מבחן נראה כי למרות שלא זכר כלל שביצע את המבחן בעבר ניכר שיפור ולמידה של הפעולה אצלו, ניסוי זה הוכיח שלא אותם חלקים במוח אחראים על למידה ועל זיכרון. בנוסף היא גילתה שהליקויים שלו באו לידי ביטוי בקושי ליצור תאי זיכרון חדשים ובקושי לקרוא מידע מתאי מידע הקיימים במערכת1,2.
לד"ר מילנר הייתה תרומה משמעותית בהבנת תפקיד האונה הרקתית בעיבוד הזיכרון וארגון המידע.
שורה 18 ⟵ 15:
ד"ר ברנדה מילנר זכתה במספר תארים ופרסים במהלך חייה
* פרס על עבודתה בנוירופסיכולוגיה
* פרס בלזן על עבודתה בנושא מדעי המוח קוגנטיביים
* פרס קביל במדעי המוח6
שורה 31 ⟵ 28:
# http://www.psych.ualberta.ca/~gcpws//Milner/Tour.html
# אתר הפסיכולוגיה הקנדי
| |||