הכוזרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תרגומים ופירושים על הספר: הרחבה |
←הערכת הספר: העברתי לכאן את השורה על "טיעון הכוזרי" מהפסקה "תרגומים ופירושים" |
||
שורה 25:
הסופר ש"י איש הורוויץ כתב על ספר זה "ספר הכוזרי אינו ספר במובן הרגיל הוא יותר מספר, זוהי השתפכות נפש, אלה הם געגועים של אוהב בשעה שהוא מדבר על ארוסתו, זוהי פאוימה אלהית, שיר השירים של היהדות". וכן נאמרו דברי הערכה של ביאליק: "ריה"ל היה החוקר הראשון שייסד את הרעיון הלאומי על היות התוכן הלאומי קשור בצורה הלאומית - הארץ, הלשון, המצוות, כך שלא יצויר זה בלא זה"{{הערה|חיים נחמן ביאליק, '''דברים שבעל פה''', הוצאת דביר, תרצ"ה-1935, ספר ב, עמ' קסו.}}.
[[טיעון הכוזרי]], ההוכחה המפורסמת לאמיתות היהדות המבוססת על העדות ההיסטורית העוברת מדור לדור על [[מעמד הר סיני]] שבו נכחו, לפי המקרא, [[שישים ריבוא]] גברים מפורשת בכוזרי. דבר זה הביא חוקרי מחשבת ישראל לעשות שימוש נרחב בספר.
כמו כן נמצא ספרו לבני הנעורים של הסופר היהודי-גרמני [[זליג שכנוביץ]] "בממלכת כוזר היהודית" (1920), שנכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית ולאנגלית. כמו כן, יצא ספר בשם "הכוזרי מעובד לבני הנעורים" על ידי [[צבי פישמן]] בהוצאת פרסומי ישראל בליווי תמונות, וספר "הכוזרי" בעיבוד לילדים על ידי ד"ר ניצה דורי בהוצאת מכללת "שאנן".▼
▲כמו כן
==סגנונו של הספר==
| |||