הכוזרי – הבדלי גרסאות

הפירושמהמפרשים הקדמוןהקדמונים ביותרלספר המוכר לנו,הכוזרי הוא פירוש '''"חשק שלמה"''' מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל, שנכתב בשלהי המאה ה-14{{הערה| פירוש קדמון על ספר הכוזרי, מבוא, עמ' 7.}}. פירושו ראה אור בעריכת [[דב שוורץ]] בהוצאת [[אוניברסיטת בר אילן]]. פירושים נוספים נכתבו על ידי בני דורו, כ'''"בית יעקב"''' לרבי יעקב פריצול וכן פירושו של רבי נתנאל בן כספי.{{ש}}במהדורות רבות{{הבהרה}} של הספר בתרגומו של תיבון הוצמד לטקסט פירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו|יהודה מוסקטו]] עליו, '''"קול יהודה"''', שנדפס לראשונה בשנת שנ"ד (1599) והוא הפירוש הראשון לספר הכוזרי שעלה על מכבש הדפוס. בפירוש זה נעשה גם ניסיון להשוות גרסאות ולתקן טעויות בנוסח. הוא מוסיף הערות על הכוזרי מדברי ה[[תלמוד]] והראשונים. חשיבתו הליברלית יחסית ניכרת מדי פעם בפירושו. הוא אינו נמנע מלמתוח גם ביקורת קשה על מחבר הכוזרי כאשר זה מביע את דעתו המפורסמת כאילו אין גר יכול לזכות בנבואה. "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל".{{ש}}בשנת נדפס גם פירוש '''"אוצר נחמד"''' מאת רבי [[ישראל זמושץ]], מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני.{{ש}} פירוש נוסף נכתב על ידי ר' [[גדליה ברֶכֶּר]] וכונה בפשטות '''"פירוש חדש"'''.

בעת החדשה זכה ספר הכוזרי לעדנה ונוספו לו פירושים חדשים. הרב [[מרדכי נויגרשל]] כתב עליו ביאור בשם "מדרכי הלב היהודי" ופרופ' [[שלום רוזנברג]] כתב ספר אלגורי על "הכוזרי השני". בעקבות הרב קוק מצאו גם הוגים [[דתיים לאומיים]] עניין רב בספר. הרב הנזיר [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]] והרב [[שלמה אבינר]] חיברו עליו פירושים. ספר בשם "הכוזרי המפורש", שבו מול עמוד בתרגום של אבן תיבון יש עמוד של הסבר תמציתי, חובר על ידי הרב [[מרדכי גניזי]].