הכוזרי – הבדלי גרסאות

ספר זה הפך כבר בתחילת דרכו להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. כך, למשל, באגרת ל[[רמב"ם]] מרבי יהונתן וחכמי [[לוניל]], הם פוניםהמכילה בבקשהבקשה שישלח אליהם את ספר [[מורה נבוכים]], ואגב כךהבקשה מפרטיםמתוארים כיהספרים בסדרישבהם לימודיםעסקו הםבסדר עוסקיםלימודם. -בין הספרים – לצד הספרים[[תורת חובות הלבבות|חובות הלבבות]], אמונות[[ספר ודעותהאמונות והדעות|האמונות והדעות]], מחבר[[מבחר הפנינים|מבחר פנינים]] ואחרים -– מופיע גם בספרספר הכוזרי {{הערה|אגרות הרמב"ם ב, עמ' תקיא, הוצאת שילת}}. כתגובהבדומה, בתגובה לכתב החרם של הרשבה[[רשב"א]] ובית דינו על לימוד חכמות חיצוניות מתחת לגיל 25, מונהכתב ר'רבי ידעיה הבדרשי בכתבאיגרת התנצלות, ובו נמנים ספרים שהדגישו את לימוד החכמות,. וביןבהקשר זה היתרנכתב אומרשם: "ורבי יהודה הלוי מתפאר בעניני החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים, וממנו אצלנו עוד ספר הכוזר כפי מה שקבלנו, הפליג לחקור ולבאר בסתרי התורה והנבואות על צד הסכמת הדת והמושכל בכל כוחו, יותר מכל אשר היו לפניו"{{הערה| שו"ת הרשב"א, חלק א, תיח.}}. לעומת שאר ספרי ההשקפה שמאותה התקופה, שבוקרו מחמת נטייתם ל[[פילוסופיה]], התקבל הספר באהדה רבה בקרב גדולי היהדות, ראה לדוגמה מה שהביא רבי [[יהודה מוסקאטו]] מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו{{הערה|רבי [[חיים מיכל]], '''אור החיים''', פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.}}), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה, כי "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת".{{הערה|רבי [[יהודה מוסקאטו]], '''ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה''', וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] אמר שראוי לכל אדם ללמוד בו ולצוות את דבריו לבניו לתלמידיו במליצת הפסוק "השמר פן תעזוב את הלוי"{{הערה| מאור עיניים, פרק לו. מובא בפתיחה לפירוש רבי גדליה ברכר לספר הכוזרי}}.{{ש}} דברי [[הגאון מווילנה]] המחשיבים את לימוד הספר מצוטטים בפי תלמידו, רבי [[ישראל משקלוב]]: "(הגר"א) היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"{{הערה|תוספת ל[[מעשה רב]] סימן טו}}. כאשר ייסד [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] את ישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, הוא נתן שיעור בספר זה{{הערה|מאמרי הראיה ב, עמ' 485}}. בנו, הרב [[צבי יהודה קוק]] הקנה חשיבות גדולה ללימוד הספר, וחזר פעמים רבות על דברי [[הגאון מווילנא]]. בעקבותיו של הרצי"ה הלכו תלמידיו, שייסדו לימוד קבוע ושיטתי בספר הכוזרי בישיבותיהם. על כן, ספר זה תופס מקום מרכזי בלימודי האמונה והמחשבה הסדירים בישיבות הציוניות.

כמונכתבו כןלספר חצאבמשך לאורהשנים, ספרוובעיקר לבניבמאה הנעוריםה-20, שלכמה עיבודים לילדים ולנוער: הסופר היהודי-גרמני [[זליג שכנוביץ]] חיבר את הספר "בממלכת כוזר היהודית" (1920), שנכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית ולאנגלית. כמו כן, יצא ספר בשם "הכוזרי מעובד לבני הנעורים" על ידי [[צבי פישמן]] בהוצאת פרסומי ישראל בליווי תמונות, וספר "הכוזרי" בעיבוד לילדים על ידי ד"ר ניצה דורי בהוצאת מכללת "שאנן".

הספר, כמו ספרי הגות רבים ב[[ימי הביניים]], נכתב במקור ב[[ערבית יהודית]], ותורגם ל[[עברית]] מספר פעמים. התרגום הראשון נעשה בידי [[יהודה אבן תיבון]] בשנת [[1170]], כ-30 שנה לאחר שנכתב,{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kuzari/shaar-2.htm ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}} והואוהיה התרגום הנפוץ במשך מאות שנים. תרגום מודרני בן זמננו (שמתרגמו העיד עליו שפעמים סוטה מן המקור), נעשה בידי [[יהודה אבן שמואל]] בשנת תשל"ג.{{הערה|'''ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי''', תרגום מנוקד ומפוסק ומלווה מראה מקומות והערות עם מבואות ומפתחות מאת [[יהודה אבן שמואל]], [[הוצאת דביר]], תשל"ג.}} תרגום שלישי נעשה בידי הרב [[יוסף קאפח]] בשנת תשנ"ז, והוא מעמיד בוובו בכל עמוד את המקור הערבי למול תרגומו{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], '''ספר הכוזרי לרבנו יהודה הלוי זצ"ל''', מקור ערבי (יצאבתעתיק לאורעברי) עללצד ידיתרגום, [[מכון משמשנת הרמב"הם]]), קריית אונו, תשנ"ז.}}. תרגום נוסף המבוסס על תרגומו של אבן תיבון, יצא לאור על ידי ד"ר [[אברהם צפרוני]]. התרגום החדש ביותר הוא תרגומו של הרב [[יצחק שילת]] (יצא לאור על ידי הוצאת שילת). תרגום נוסף של פרופ׳ [[מיכאל שורץ]], שנפטר לקראת סוף תרגום הספר, עתיד לצאת לאור בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = מיכה גודמן|שם = חלומו של הכוזרי|מו"ל = דביר|שנת הוצאה = תשע״ג|עמ = 4 (בזכויות היוצרים)}}}}.

כמוהספר כן,תורגם גם לשפות אחרות. בין התרגומים המפורסמים של הכוזרילספר, בשנתנמצא 1994תרגומו של הרב [[שרל תואתי]] תרגם את הספר מהטקסט המקורי בערבית לשפה הצרפתית. תרגום זהלצרפתית, מלווההמלווה בפירושים, מקורות והפניות אשר אינם קיימים בגרסאות השונות בעברית.