הרפובליקה הסינית (1912–1949) – הבדלי גרסאות

ב-[[1925]] החלה מפלגת ה[[קוומינטנג]], שהתאגדהשהוקמה ב-1912 בסיועובהנהגתו של סון יאט-סן, להקים ממשלה מתחרה בעיר הדרומית [[גואנגג'ואו]]. לאחר שכלכלתה של צפון הרפובליקה קרסה בהדרגה בין השנים [[1927]] ל-[[1928]] בעקבות הטלת מסים כבדים על התושבים על ידי השליטים המקומיים, החל [[צ'יאנג קאי שק]], מצביא צבאי שהפך למנהיגה של מפלגת קוומינטנג, במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד. המערכה, שזכתה לשם "[[המשלחת הצפונית]]" ולה היו שותפים גם גורמים קומוניסטיים, הסתיימה בניצחונו של צ'יאנג ובאיחוד הרפובליקה תחת שלטונו. צ'יאנג קאי שק קבע את מושבה של ממשלתו בעיר [[נאנג'ינג]] וזמן קצר לאחר מכן ניתק את קשריו עם בעלי בריתו הקומוניסטים, וסילקסילק אותם ממפלגת קוומינטנג, וערך טבח בחברי המפלגה הקומוניסטית בשנחאי ובערים נוספות שבשליטתו.

במהלך שלטונו של צ'יאנג עברה הרפובליקה תהליכי [[מודרניזציה]] ו[[תיעוש]] אולם במקביל סבלה מעימותיםמעימות מתמשכיםפנימי מתמשך בין מפלגתהצבא הסיני קוומינטנגבראשותו לבין המפלגה הקומוניסטית הסינית, וממלחמה חיצונית כנגד ו[[האימפריה היפנית]]. בשנת [[1937]] פלשה יפן לסיןלתחומי ופרצהסין (לאחר שקודם לכן השתלטה על שטח [[מנצ'וריה]] החל מ-1931), וכתוצאה מכך פרצה מלחמה בהיקף מלא, ([[מלחמת סין-יפן השנייה]],) בין הרפובליקה הסינית לאימפריה היפנית, ובמהלכהבמהלכה השתלטה יפן על שטחים נרחבים ברפובליקהבסין ובהםכולל גםמרבית אזורי החוף של המדינה. עובדה זו הביאה לכך שהרפובליקה איבדה את השליטה בכל נמליערי הים בתחומההנמל ולא יכלה לקבל אספקה בדרך הים. עם התקדמותם של היפנים לתוך שטחי הרפובליקה, עבר ממשלו של צ'יאנג מנאנג'ינג לעיר [[ווהאן]] ובהמשך לעיר [[צ'ונגצ'ינג]]. לאחר [[המתקפה על פרל הארבור]] וכניסת [[ארצות הברית]] ל[[מלחמת העולם השנייה]], הפכה מלחמת סין-יפן לחלק מהקונפליקט הכלל עולמי של מלחמת העולם השנייה. הפיכתה של ארצות הברית לבעלת בריתה של הרפובליקה הסינית במלחמתה נגד יפן הביאה לסלילת [[דרך בורמה (בורמה)|דרך בורמה]] ו[[דרך לדו]] שאיפשרו לרפובליקה לקבל אספקה בדרך היבשה מארצות הברית. אף על פי כן, השגיהצבא הצבאייםסין הלאומנית ספג שורה של הרפובליקהתבוסות הסיניתבמלחמתו במלחמהנגד יפן ואיבד שטחים נוספים שעברו לשליטתה. במקביל למלחמה נגד יפן המשיכונמשכה "מלחמה קרה" בין הכוחות הלאומנים בראשות צ'אנג קאי שק לבין הכוחות הקומוניסטיים, שהשתלטו על חלקים נרחבים מצפון סין, וניהלו מלחמת גרילה כנגד להיותהצבא מעטיםהיפני.

ב-[[1945]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה לאחר [[כניעת האימפריה היפנית]] ל[[בעלות הברית]]. ברם, עםבמקביל התפתחותה שללהתפתחות [[המלחמה הקרה]] בין ארצות הברית ל[[ברית המועצות]], התחדשו העימותים בין מפלגת קוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית. העימותים הידרדרו לכדי [[מלחמת האזרחים הסינית|מלחמת אזרחים]] שהסתיימה ב-1949 בניצחונם של הקומוניסטים, ובהשתלטות הצבא הקומוניסטי על כל שטח סין היבשתית. חברי מפלגת קוומינטנג ותומכיהם ברחו מסין היבשתית לאי טאיוואן והקימו בו [[טאיוואן|ממשלה חדשה]]. אף על פי ששליטתה של מפלגת קוומינטנג בראשות צ'יאנג קאי שק הצטמצמה לאי טאיוואן ולאיים הסמוכים לו בלבד, המשיכו מדינות לא קומוניסטיות רבות להכיר בממשלתו של צ'יאנג כממשלה הלגיטימית של [[סין]] כולה עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20]].