ארטילריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
הרחבה תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Cannon fire - M109 self-propelled howitzer.jpg|ממוזער|250px|[[תותח מתנייע]] [[הוביצר]] [[M-109]] של [[צה"ל]] יורה [[פגז]] באימון.]]
[[קובץ:MLRS captured as a training round leaves the launch tube on the ranges at Otterburn. MOD 45158570.jpg|ממוזער|250px|[[משגר רקטות M-270 MLRS]] משגר [[ארטילריה רקטית|רקטה ארטילרית]] באימון.]]
'''ארטילריה''' היא כינוי לכלל [[כלי נשק|אמצעי הנשק]] המשמשים ל[[ירי]] או שיגור [[ירי תלול מסלול|תלול מסלול]] של [[תחמושת]] לטווחים בינוניים וארוכים. בשונה מרוב אמצעי הלחימה של חילות השדה, לרוב לזכות כלי הנשק הארטילריים עומדת היכולת לפגוע בעוצמה רבה במטרות אויב המצויות במרחק רב אך לא פעם גם ברמת דיוק מוגבלת. עוצמתה והשפעתה של הארטילריה על שדה הקרב המודרני נרחבת ומעריכים כי בין 50% ל-80% מכלל ההרוגים במלחמות [[המאה ה-20]],{{הערה|[http://armamentresearch.com/wp-content/uploads/2017/01/ARES-Special-Report-Indirect-Fire_web.pdf אש עקיפה: ניותח טכני של שימוש, דיוק והשפעה של נשק ארטילרי], עמוד 12, מכון ARES, ינואר 2017}} לצד כ-כ־60% מאבידות האויב ב[[מלחמות ישראל]],{{מקור}} מצאו את מותם כתוצאה מפגיעת אש ארטילרית. תפקידיה של הארטילריה בשדה הקרב מגוונים וככללו של דבר מהווה הארטילריה יחד עם [[חיל אוויר|חיל האוויר]] את עיקר [[מאמץ האש]] במלחמה.
תולדות הארטילריה ארוכים בשנים ודוגמאות לנשק ארטילרי [[העת העתיקה|קדום]] אפשר למצוא ב[[בליסטרה]], ה[[קטפולטה]] וה[[טרבושה]]. מאוחר יותר, במהלך שלהי [[ימי הביניים]] ו[[העת החדשה המוקדמת|ראשית העת החדשה]], החלו ברחבי העולם להופיע דגמים מוקדמים של [[תותח|תותחים]] בעלי יכולת לירי ארטילרי. כיום, ברשות צבאות מודרניים עומדים מגוון של כלי נשק ארטילריים, החל מ[[מרגמה|מרגמות]] המיועדות לטווח קצר, עבור ב[[הוביצר|תותחי שדה]] אשר לעתים מונעים באופן [[גלגל|גלגלי]] או על גבי [[זחל"ם]], וחלה ב[[משגר רקטות|משגרי רקטות]].
==מינוח==
מקורו של המונח ארטילריה הוא ככל הניראה בשפה ה[[צרפתית]], ושימוש במונח נעשה לראשונה כבר במהלך [[המאה ה-13]]. באותה התקופה המילה הצרפתית הקדומה "artillier", אשר משמעותה המילולית היא "חרש-נשק", היוותה לדעת רבים את הבסיס למילה ארטילריה השגורה בשפות מודרניות רבות על פני הטיותיה השונות. בתקופות מוקדמות שימש המונח לתיאור שורה ארוכה של אמצעי נשק שונים, אך מאורח יותר הוא קיבל משמעות צרה יותר הקשורה בתיאור הכוח המתפעל את התותח.{{מקור}}
בניגוד לטעות המקובלת, הארטילריה על סוגיה השונים איננה זהה ל[[תותח]] ([[כלי ירייה]] כבד המיועד לירי [[פגז|פגזים]]), ובנמצא כלי נשק ארטילריים שאינם תותחים אל מול תותחים שאינם ארטילריים. לרבים מהתותחים צורת השימוש העיקרית היא ירי בכינון ישיר (כדוגמת [[תותח נגד טנקים|תותחים נגד טנקים]], [[נ"מ|תותחים נגד מטוסים]] ו[[תותח חוף|תותחים נגד כלי שיט]]). לעומת זאת דרך הפעולה של ה[[מרגמה|מרגמות]] ו[[משגר רקטות|משגרי הרקטות]] היא ארטילרית, כלומר בעלת צורת [[ירי תלול מסלול]], על אף שכלים אלו אינם נחשבים לתותחים.
בימינו בדרך כלל [[חיל תותחנים|כוח התותחנים הצבאי]] איננו כולל כלים ארטילריים קלים למדי או כאלו המיועדים לפגיעה בטווח רחוק במיוחד. באופן זה כלים קלים כדוגמת המרגמות מוצבים לרוב ב[[חזית (לחימה)|קו החזית]] ומפוזרים בקרב כוחות ה[[חיל רגלים|רגלים]] ו[[חיל שריון|השריון]] ה[[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|מתמרנים]] ומופעלים על ידיהם. בדומה לכך גם [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]], אשר אופיים דומה לזה של הארטילריה (אך בדרך כלל אמצעי לחימה אלו משוגרים הרחק מ[[עורף (מלחמה)|עורף האוייב]]), לא ימצאו את מקומם בשורה אחת עם כוחות התותחנים (לרוב יהיה מקומם ב[[חיל אוויר|חיל האוויר]] או בחיל ייעודי משלו, כגון חיל החלל או חיל הטילים). יתר על כן, בניגוד ל[[רקטה|רקטות]], טילי קרקע-קרקע אף אינם נחשבים בדרך כלל לכלי נשק ארטילריים.
==היסטוריה==
מכונות מצור כגון [[קטפולטה]] ו[[בליסטה]] פותחו עוד ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ושימשו ללוחמת [[מצור]] נגד [[מבצר]]ים וערים [[ביצורים|בצורות]]. מכונות אלה שוכללו עם השנים, בעיקר בתרבויות [[הסהר הפורה]], [[יוון העתיקה]], [[מוקדון]] ו[[רומא העתיקה]]. [[הצבא הרומי]] בימי שיא האימפריה הורכב מ[[לגיון|לגיונות]] שהיו מסוגלים בנוסף ללחימה גם לבצע פעולות [[הנדסה]] ו[[חיל הנדסה|הנדסה צבאית]], החל מסלילת דרכים והקמת [[גשר]]ים, עבור בהקמת [[ביצורים]] ומחנות, וכלה בבניית מכונות מצור ומיטוט ביצורי האויב.
בימי הביניים קליעים שימשו בעיקר בעתות [[מצור]], אם כי מסורת השימוש בקלע המשיכה במקומות אחדים. בימי הביניים היו שלושה כלי מצור עיקריים: [[בליסטרה]] ו[[קטפולטה]] שנשמרו עוד מהעת העתיקה ו[[טרבושה]]. טרבושה הוא כלי מצור גדול שמשתמש במנוף במקום אנרגיה אלסטית האגורה במתח המיתר. קליעי המצור שהטרבושה היה מסוגל להטיל היו גדולים מאוד ושקלו בממוצע 45–90 ק"ג, אם כי והגיעו לעתים למשקל של 135–180 ולעתים אפילו 270 ק"ג.{{הערה|Christofer Gravett, p 51}}
ההתפחות המשמעותית ביותר בייצור הקליעים התחילה עם הפועתו של ה[[כלי ירייה|נשק החם]]. כלי נשק אלה הם כלי ירייה שהכח המניע לדחיקת הקליע נובע מפיצוץ מבוקר של [[אבק שריפה]] ולא כח אלסטי האגור בעץ, בחבל או בגיד. כלי הירי הראשונים שמופעלים באבק שריפה נוצרו ב[[סין]] ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]], אך קיבלו תנופה רק כשהגיעו ל[[אירופה המערבית]] במאה ה-13.
שורה 37 ⟵ 24:
שימוש יעיל יותר היה בעת מצור היות שניתן היה ליצור תותחים גדולים מאוד שנקראו [[בומברד]] ואלה היו יעילים מאוד בהריסת חומות מבצרים וערים בצורות. חומות אלה נבנו במהלך ימי הביניים ותפקידן העיקרי היה למנוע טיפוס בעזרת סולמות ו[[מגדל מצור|מגדלי מצור]] כתוצאה מכך, הם היו גבוהות יחסית ופיצוחן בעזרת בומברדים היה קל יחסית.
==כלי נשק ארטילריים מודרניים==
{| align="left" class="wikitable"
|-
!
! [[הוביצר|תותח הוביצר]]
! [[מרגמה]]
! [[משגר רקטות]]
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''תחמושת'''
| [[פגז|פגזים]]
| [[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]]
| [[רקטה|רקטות]]
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''[[קליבר]] (במ"מ)'''
| 120–200
| 50–120
| 150–500
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''אורך הקנה (במטרים)'''
| 4–9
| 1–2
| 3–9
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''טווח ירי (בק"מ)'''
| 20–40
| 0.5–6
| 10–350
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''קצב אש (לדקה)'''
| 3–8
| 8–20
| 10–60
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''זירת פריסה'''
| [[עורף (מלחמה)|עורף]]
| [[חזית (לחימה)|חזית]]
| [[עורף (מלחמה)|עורף]]
|-
| bgcolor="#EAECF0" | '''גודל הצוות'''
| 4–8
| 1–4
| 2–6
|}
הצורה הנפוצה ביותר של ארטילריה בימינו היא '''[[הוביצר|תותחי ההוביצר]]'''. כלי נשק ארטילריים אלו מבוססים על [[תותח]], בניגוד לכי נשק ארטריליים אחרים. הם מאופיינים בקנה ירי ארוך (לרוב בין 4 ל-9 מטרים אורכו) ורחב (בדרך כלל בין 120 ל-200 מ"מ קליבר), וכיאה לתותח התחמושת אותה הם משגרים היא [[פגז|פגזים]]. עקב גדולם הרב, בקרב הצבאות המערביים המודרניים מרבית דגמי תותחי ההוביצר הם [[תותח מתנייע|מתנייעים]], כלומר מבוססים כ[[רכב קרבי משוריין]], בין אם באמצעות [[גלגל|גלגלים]] בלבד ובין אם על ידי [[זחל"ם]] (כדוגמת תותח ההוביצר המתנייע ה-[[תותח מתנייע M-109|M-109]] האמריקני). לחלופין, קיימים בנמצא גם תותחי הוביצר נגררים, אשר לפריסתם בשטח יש בדרך כלל צורך ב[[משאית]] או [[נגמ"ש]] (כדוגמת תותח ההוביצר הנגרר ה-[[תותח M-71|M-71]] הישראלי).
צורת ארטירליה נוספת היא ה'''[[מרגמה]]''', אשר איננה תותח. ממדיה של המרגמה קטנים בהרבה מאלו של תותחי ההוביצר. למרגמה קנה ירי קצר למדי (כמטר אחד אורכו), רוחבו הוא כמחצית מזה של ההוביצר (בדרך כלל בין 50 ל-120 מ"מ [[קליבר]]), והתחמושת אותה היא משגרת איננה פגזים אלא פצצות. עקב גודלה היא ניידת בהרבה מתותחי ההוביצר, והגם שלעתים יישאו אותה על גבי [[כלי רכב]], היא נחשבת לאפשרית לנשיאה ולתפעול גם ללא אחד כזה. בדומה לממדיה הקטנים, גם מספר אנשי הצוות הדרושים לתפעול המרגמה נמוך ממספר אנשי הצוות המפעלים את ההוביצר (מרגמה תתופעל בדרך כלל על ידי שניים או שלושה אנשי צוות ותותח הבויצר על ידי מספר כפול מזה ואף למעלה מכך). ניגוד בולט נוסף בין המרגמה להוביצר הוא טווח הירי המרבי. בעוד שטווח הירי המרבי של תותח הוביצר טיפוסי הוא כמה עשרות קילומטרים, טווח הירי המרבי של המרגמה עומד עד כמה קילומטרים בודדים ולעתים אף למטה מכך. עקב טווח הירי הנמוך תיפרס המרגמה לרוב בקו ה[[חזית (לחימה)|חזית]] של הלחימה ותעסוק במתן סיוע ארטילרי קל ומיידי לכוחות ה[[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|מתמרנים]].
אמצעי ארטילרי שלישי בשדה הקרב המודרני הוא '''[[משגר רקטות|משגר הרקטות]]'''. מבחינות רבות דומה משגר הרקטות לתותח ההוביצר – הוא מתועל על ידי מספר רב של אנשי צוות, בניגוד למרגמה הוא לרוב ייפרס ב[[עורף (מלחמה)|עורף]] וגוף הירי שלו יהיה בדרך כלל ארוך (לרוב בין 3 ל-9 מטרים אורכו) ורחב (ברוב המקרים למעלה מ-150 מ"מ קליבר, ולעתים אף משמעותית למעלה מכך). עקב ממדיו הגדולים משגר הרקטות יינשא לרוב באופן מתנייע, בדרך כלל על גבי רכב משוריין או משאית. עם זאת, מספר קיימים מספר הבדלים בולטים בין תותח ההוביצר למשגר הרקטות. ראשית, משגר הרקטות משגר רקטות ולא פגזים (בניגוד לפגזים, הרקטות נושאות [[מנוע רקטי|מנוע ייעודי]]). שנית, לעתים רבות משגרי הרקטות הם רב-קניים, כלומר כוללים מספר קני ירי המאפשרים ירי מספר רב של רקטות במקביל. ובעוד ישנם משגרי רקטות חד-קניים, כלומר בעלי קנה אחד (כדוגמת רקטת ה[[קסאם]] הפלסטינית או ה[[זלזאל]] האיראנית), ישנם משגרי רקטות גם בעלי עשרות קני שיגור (כדוגמת משגר הרקטות הרוסי-סובייטי [[TOS-1]]). עקב היותם של משגרי רקטות לעתים רבות רב-קניים (בעוד תותחי הוביצר הם תמיד חד-קניים), עומד הבדל בולט בין שני כלי נשק אלו: קצב האש של משגרי הרקטות יהיה בדרך כלל רב יותר. גם אם טעינת פגזים היא פעולה מהירה יותר מטעינת רקטות, האפשרות לירי מספר רב של רקטות במקביל גורם לקצב ירי גבוה יותר. הבדל חשוב אחרון הוא בטווח הירי המרבי: אל מול טווח ירי מרבי של כמה עשרות קילומטרים אצל תותח ההוביצר, טווח הירי המרבי של משגרי הרקטות מגוון. בעוד ישנן רקטות קלות בעלות טווח ירי של כעשרה קילומטרים בלבד, קיימים גם משגרי רקטות בעלי טווי שיגור מרבי של מאות קילומטרים בודדות.
<gallery widths="183px" heights="143px" perrow="5">
קובץ:Moroccan M109A5 howitzer, 2012-03.jpg|תתוח הוביצר מתנייע מסוג [[תותח מתנייע M-109|M-109]] תוצרת ארצות הברית
קובץ:M-71-cannon-deployed.JPG|תתוח הוביצר נגרר מסוג [[תותח M-71|M-71]] תוצרת ישראל
קובץ:M224 mortar firing.jpg|מרמגה מסוג [[M224]] תוצרת ארצות הברית
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Soldiers Find Qassam Rocket Launchers in Gaza.jpg|משגר רקטות חד-קני מסוג [[קסאם]] תוצרת החמאס
קובץ:Army2016-487.jpg|משגר רקטות רב-קני מסוג [[TOS-1]] תוצרת רוסיה
</gallery>
==הפעלה בשדה הקרב המודרני==
===מטרה וייעוד===
חשוב להדגיש כי הארטילריה היא נשק סטטיסטי, כלומר, ברובה הגדול הינה נשק לא מדויק שפגיעתו מכסה שטח נרחב. לכן, לרוב, משמשת הארטילריה לפגיעה במקבצי מטרות הפרושים על שטח ניכר ולא לפגיעה במטרות נקודתיות.
בהתאם לכך, משימתה העיקרית של הארטילריה בשדה הקרב המודרני אינה לפגוע במטרות נקודתיות (שעבורן מוקצה, בדרך כלל, חימוש מדויק המשוגר ממטוסים או באמצעות טילים) אלא להסב נזק למקבצי מטרות "רכות" בטווחים ארוכים כדוגמת מערכי מתקנים ומבנים לא ממוגנים, מקבצי חי"ר חשוף, שיירות רכב, שטחי התארגנות וכיוצא באלה או להוות, בטווחים הקצרים יותר, דרג מסייע באש לכוחות המסתערים.
ככזו, יוצרת הארטילריה את מה שמכונה "הסביבה הטבעית של שדה-הקרב" בכך שהיא מקשה על כוחות-האויב לתמרן ולהתארגן ומאלצת אותם להתחפר, להשתמש בשריון כבד או להימנע כליל מכניסה לתא השטח המופגז (מה שמכונה "שלילת שטח"). כוחה העיקרי של הארטילריה הוא בנפח האש (כמות תחמושת, קצב אש ומשך ירי) שהיא מסוגלת להפעיל על תא שטח מסוים, בטווחים גדולים וללא צורך בקו ראיה (ירי תלול מסלול), ובכך להסב נזק לכמות רבה של מטרות הפזורות בו. מעבר לכך, נפח האש העצום שיכולה הארטילריה להפעיל על תא השטח ויכולתה לירות במשך פרקי זמן ארוכים יוצרים איום פסיכולוגי משמעותי מבחינתם של חיילי-האויב המצויים בו, גם אם הם מוגנים פיזית מפגיעה, ובכך נפגעת יכולתם להילחם גם לאחר תום הירי.
המכלול הארטילרי מורכב מן הגורם היורה ומן הגורם המכוון. לדוגמה סוללת תותחים מודרנית מסוגלת לירות לטווח של עד כ־25 ק"מ, אנשי הסוללה אינם רואים את המטרה עליה הם יורים. על מנת לפתור בעיה זו קיים הגורם המכוון, לרוב קצינים הנמצאים עם הכוח הלוחם ומנחים את הסוללה באמצעות קשר כיצד לכוון את פגזיה. התהליך בו מביא הגורם המכוון את הפגז למטרה מכונה [[טיווח]]. סוללת תותחים מודרנית מסוגלת לשגר כ־2.5 טון [[רסס]] פלדה למרחק של עד 25 ק"מ תוך כ-3 דקות. כיום כלי הנשק הארטילריים המרכזיים הנמצאים בשימוש צבאות העולם הם: תותחים, [[מרגמה|מרגמות]] ו[[ארטילריה רקטית|משגרי רקטות]].
הארטילריה משמשת למגוון ייעודים כתלות בקוטר האמל"ח ובסוגו. תפקידה העיקרי של הארטילריה הוא סיוע באש לכוחות היבשה, או על-פי הגדרת [[נאט"ו]], "הרעשה המתואמת עם הכוח המתמרן, שתכליתה להשמיד, לשתק או לרתק את האויב." על פי הגדרה זו, הארטילריה היא כוח מסייע אף שלא כל הצבאות החברים בנאט"ו פועלים על בסיס היגיון זה.
שורה 52 ⟵ 103:
ישנם מספר ייעודים טקטיים לסיוע באש לצרכים טקטיים:
* '''אש נגד-סוללות:''' אש שתכליתה השמדה או שיתוק מערכי האש של האויב.
* '''אש נגד-תכנון:''' הרעשה אינטנסיבית ומתוכננת מראש כשמזוהה היערכות של האויב לביצוע מתקפה.
* '''אש מחפה:''' מיסוך ארטילריה שתכליתו להגן על כוחות היבשה כשהם נתקלים בחי"ר אויב.
* '''אש מגננתית:''' סיוע באש המאפשר להגן על כוח תחת מתקפה.
* '''אש מגננתית סופית:''' מסך אש מתוכנן מראש וזמין באופן מיידי שתכליתו לפגוע בתמרון אויב לאורך קווי ההגנה.
* '''אש הטרדה:''' יסוד התשתי שתכליתו להפריע למהלכי האויב, לפגוע בתמרון ולהוריד את מוראל האויב באמצעות "טפטוף" ארטילרי ממושך.
* '''אש מיירטת:''' הרעשה לעבר שטח מסוים כדי למנוע מהאויב להשתמש בו או לעבור דרכו.
* '''אש הכנה:''' ריכוך האויב לפני מתקפה.
ייעודים אלה נהגו במהלך המאה ה-20, אף שהם מוגדרים מחדש מדי פעם בפעם. באופן נרחב, ניתן להבחין בין:
* '''סיוע באש לעומק:''' אש המכוונת לעבר יעדים שאינם בתחום ההשפעה המיידי של הכוח היבשתי, לצורך השמדה או שיתוק של עתודות האויב ונשקיו, מוצבי פיקוד ושליטה, קווי אספקה, תקשורת ותצפית.
* '''סיוע באש קרובה:''' אש המכוונת לעבר יחידות האויב עצמן, נשקיו ומוצביו, אשר מהווים סיכון מיידי ליחידה המתמרנת.
ישנן מספר דרכים כדי לנצל באופן מיטבי את חלון הזמנים המוקצה להרעשה הארטילרית על מנת לגרום למספר אבדות רב ככל האפשר:
שורה 72 ⟵ 123:
* פרצי אש - הגדרת קצב אש גבוה לכל קנה (לדוגמה - 3 פגזים תוך 10-15 שניות). שיטה זו מפחיתה את מספר הקנים הדרושים ואגב כך את יחידות הארטילריה המשתתפות במערכה.
===תפעול הנשק===
{{להשלים}}
===חימוש===
{{להשלים}}
==ראו גם==
* [[חיל תותחנים]]
* [[חיל התותחנים הישראלי]]
* [[ריכוך ארטילרי]]
* [[תותח]]
* [[הוביצר]]
* [[תותח מתנייע]]
* [[ארטילריה רקטית]]
* [[מרגמה]]
* [[כלי מצור]]
* [[אש רתק]]
* [[מאמץ האש]]
==לקריאה נוספת==
| |||