רובה – הבדלי גרסאות

שיפור נוסף היה רובים שנטענו דרך הבריח, במקום דרך הלוע. למרות שיש לטעון ידנית כל כדור מחדש ולבצע דריכה ידנית של הבריח דבר זה הגדיל את קצב הירי באופן ניכר. רובים כאלה הם מסוג [[רובה בריחי]], והם רובים פשוטים, אמינים ודי מדויקים. עד היום יש שימוש ברובים בריחיים, בעיקר בתור רובים ל[[קליעה]], [[ספורט]] ו[[ציד]]. בהמשך התפתחו [[רובה צלפים|רובי הצלפים]] על בסיס רובים בריחיים מדויקים במיוחד.

 

 

ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] התפתחו מספר סוגי רובים: [[רובה בריחי|הרובים הבריחיים]] שוכללו ושופרו, הומצאו [[רובה חצי-אוטומטי|רובים מיטענים]], בהם טעינת ודריכה הכדור נעשית באופן ידני על ידי ניצול האנרגיה שנוצרת בתהליך הירייה. דוגמה לרובים אלה הם ה-[[M1 גאראנד]] וה-[[M1 קרבין]] ששירתו ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בסוף מלחמת העולם השנייה פותחו [[רובה סער|רובי הסער]] הראשונים: מדובר ברובים בעלי נצרה-בוררת המסוגלים הן לירי חצי-אוטומטי ("בודדות") והן לירי אוטומטי מלא ("צרורות"), ובנוסף היו בעלי טווח ועוצמת אש של רובה ולא של [[תת-מקלע]] שהיה מוגבל לטווחים של עד 200 מטר.