שקמה – הבדלי גרסאות

השקמה פורחת כמעט כל השנה. [[פרח]]יה הם חד מיניים. ה[[תפרחת]], בצורת [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#פרי קיבוצי|פגה]] האופיינית למיני פיקוס נוספים כגון [[תאנה]], זכתה גם לכינוי ג'ומס. היא טובה למאכל אדם, אך נחותה בטעמה מתאנה וכיום היא חסרת ערך מסחרי. עם זאת, היא מושכת אליה עטלפי פירות, אשר ניזונים ממנה והפכו לחלק מהנוף הטבעי בעיר הגדולה, למשל, בלב תל אביב. ב[[ארץ ישראל]], בניגוד למקומות אחרים, מבשילות פגות השקמה לפרי, אך אינן יכולות לייצר [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מכיוון שלא מצוי כאן מין [[צרעת הפיקוס]] המסוים ש[[האבקה|מאביק]] אותן. לכן [[רבייה|מרבים]] את השקמה באופן חלופי בעזרת [[ייחור]]ים - ענפים המפתחים שורשים ואפשר לנטוע אותם.

 

 

עץ השקמה מופיע בסמלה של העיר [[חולון]].

ב[[תנ"ך]] מופיע עץ השקמה מספר פעמים. לדוגמה: "יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל" (תהלים עח מז).

 

 

מקצועו של הנביא [[עמוס]] היה בליסת שקמים: "ויען עמוס ויאמר אל-אמציה לא-נביא אנכי ולא בן-נביא אנכי כי-בוקר אנכי ובולס שקמים" (עמוס ז יד). בולס היא מילה [[מילים יחידאיות בתנ"ך|יחידאית]] בתנ"ך והדיעות בקשר למשמעותה חלוקות. הפירושים המקובלים כוללים: פוצע את הפרי על מנת שיבשיל (על פי תרגום השבעים), קוטף את הפרי או מערבב את הפרי עם חומרים אחרים להאכלת בקר.