הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן הריאה"

נוספו 131 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (קישורים פנימיים)
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
השכיחות והתמותה מסרטן הריאות בגברים ונשים אמריקאים משקפים את הרגלי העישון שלהם. מקרי מוות מסרטן הריאות התחילו לעלות בגברים מ[[שנות החמישים של המאה ה-20|שנות ה-50]] ובנשים 10-15 שנים מאוחר יותר. שיעורי תמותה מסרטן הריאות ירדו בקרב גברים ב-37% בין 1990 ל-2005; לעומת זאת, בקרב נשים, שיעור התמותה מסרטן הריאות בין 1991 ל-2005 גדל בכ -8%. במדינות פחות מפותחות ברחבי העולם, עולה שיעור החולים בסרטן הריאות, כתוצאה מהגדלת שימוש אנדמי של טבק. התוכנית האמריקנית (Surveillance, Epidemiology and End Results (SEER העריכה כי 1 מ-14 גברים ונשים יהיו בסיכון לפתח סרטן הריאות במהלך חייהם.
 
שכיחות ושיעורי תמותה עשויים להשתנות לפי גזע/מוצא אתני. השכיחות של סרטן הריאות וכן שיעור התמותה אצל גברים אפרו-אמריקאים גבוהה יותר מכל קבוצה אתנית אחרת. שיעורי השכיחות של סרטן הריאות אצל גברים ונשים בארצות הברית בתקופה שבין 2006-2002 הם 77.7 ו-52.5 על כל 100.000 אנשים, בהתאמה. הגיל החציוני בעת האבחנה בשני המינים הוא 71 שנים. תופעת העישון אצל תלמידי תיכון עלתה עד אמצע 1990, אם כי נכון ל{{ה[[העשור הראשון של המאה העשרים ואחת|עשור הראשון של המאה העשרים ואחת}}]] תופעה זו נמצאת בנסיגה. למרות ירידה זו, 38% מבוגרי התיכון בארצות הברית מעשנים. עישון בגיל צעיר יותר עשוי בחלקו להסביר את ההתרחשות של סרטן הריאות בחולים צעירים יותר.
 
בתחילת [[המאה ה-21]] חלה עליה במספר החולים שמעולם לא עישנו, כאשר אחת מכל חמש נשים שאובחנה עם סרטן הריאות, וכן אחד מתוך 12 גברים, מעולם לא עישנו סיגריות. בארצות הברית, מהווה סרטן הריאות את הסיבה הנפוצה ביותר למוות כתוצאה מסרטן, הן אצל גברים והן אצל נשים. הסיכון לחלות הוא בגיל המבוגר, שכן מתחת לגיל 40 נדיר לפתח סרטן מסוג זה.
* חשיפה ל[[קרינה מייננת]]
* מחלות ריאה קודמות כגון ברונכיטיס כרונית, אמפיזמה, שחפת- מקושרות לעליה בסיכון לסרטן הריאות.
* גנטיקה: נמצא כי קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי סרטן הריאות הם בעלי סיכון של פי 2 עד 3 לפתח גם הם סרטן הריאות. על אף שזוהו מעט גנים יחסית הקשורים לעליה זו בסיכון, הרי שב{{[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21}}]] ידוע כי התהליך הממאיר מתרחש בין היתר לאור פולימורפיזם גנטי ושבירות של כרומוזומים.
 
== פתולוגיה ==
 
== טיפול מולקולרי ==
ב{{[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21}}]] נעשים מחקרים רבים להתאמת הטיפול הנכון לחולה בהתאם למאפיינים שנמצאו בגידול עצמו, בהתאם למאפיינים מולקולריים. כך למשל, מטופלים המציגים מוטציות בגן [[EGFR]] (שנמצא יותר באדנוקרצינומות, יותר אצל נשים ואצל כאלו שמעולם לא עישנו) גורמות להפעלה של הרצפטור טירוזין קינאז ומכאן שטיפול בתרופות המעכבות טירוזין קינאז (כגון ארלוטיניב או ג'פיטיניב) יכולות להועיל במקרים אלו. עם זאת, נמצא כי כמעט כל החולים שהגיבו לטיפול האמור פיתחו עמידות לתרופה לאחר מכן ולכן קיימים ניסיונות לפתח תרופות המתמודדות עם המוטציות החדשות שנוצרו לאור העמידות הזו. מוטציות אחרות הראו תגובות לתרופות הפועלות עליהן ובאופן כללי קיימת מגמה לכיוון פיתוח תרופות המתמודדות עם מוטציות כאמור והבנת הפרופיל הפנוטיפי של הגידול. עבור חולים עם מוטציה ב-EGFR אשר הגידול שלהם עבר מוטציה נוספת T790M ופיתח עמידות ל- [[טרסיווה]], [[אירסה]] או [[ג'ילוטריף]] מפתחת אסטרה זנקה תרופה בשם AZD9291.
 
== טיפול אימונותרפי ==