סרטן הריאה – הבדלי גרסאות

שכיחות ושיעורי תמותה עשויים להשתנות לפי גזע/מוצא אתני. השכיחות של סרטן הריאות וכן שיעור התמותה אצל גברים אפרו-אמריקאים גבוהה יותר מכל קבוצה אתנית אחרת. שיעורי השכיחות של סרטן הריאות אצל גברים ונשים בארצות הברית בתקופה שבין 2006-2002 הם 77.7 ו-52.5 על כל 100.000 אנשים, בהתאמה. הגיל החציוני בעת האבחנה בשני המינים הוא 71 שנים. תופעת העישון אצל תלמידי תיכון עלתה עד אמצע 1990, אם כי נכון ל{{ה[[העשור הראשון של המאה העשרים ואחת|עשור הראשון של המאה העשרים ואחת}}]] תופעה זו נמצאת בנסיגה. למרות ירידה זו, 38% מבוגרי התיכון בארצות הברית מעשנים. עישון בגיל צעיר יותר עשוי בחלקו להסביר את ההתרחשות של סרטן הריאות בחולים צעירים יותר.

* גנטיקה: נמצא כי קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי סרטן הריאות הם בעלי סיכון של פי 2 עד 3 לפתח גם הם סרטן הריאות. על אף שזוהו מעט גנים יחסית הקשורים לעליה זו בסיכון, הרי שב{{[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21}}]] ידוע כי התהליך הממאיר מתרחש בין היתר לאור פולימורפיזם גנטי ושבירות של כרומוזומים.

ב{{[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21}}]] נעשים מחקרים רבים להתאמת הטיפול הנכון לחולה בהתאם למאפיינים שנמצאו בגידול עצמו, בהתאם למאפיינים מולקולריים. כך למשל, מטופלים המציגים מוטציות בגן [[EGFR]] (שנמצא יותר באדנוקרצינומות, יותר אצל נשים ואצל כאלו שמעולם לא עישנו) גורמות להפעלה של הרצפטור טירוזין קינאז ומכאן שטיפול בתרופות המעכבות טירוזין קינאז (כגון ארלוטיניב או ג'פיטיניב) יכולות להועיל במקרים אלו. עם זאת, נמצא כי כמעט כל החולים שהגיבו לטיפול האמור פיתחו עמידות לתרופה לאחר מכן ולכן קיימים ניסיונות לפתח תרופות המתמודדות עם המוטציות החדשות שנוצרו לאור העמידות הזו. מוטציות אחרות הראו תגובות לתרופות הפועלות עליהן ובאופן כללי קיימת מגמה לכיוון פיתוח תרופות המתמודדות עם מוטציות כאמור והבנת הפרופיל הפנוטיפי של הגידול. עבור חולים עם מוטציה ב-EGFR אשר הגידול שלהם עבר מוטציה נוספת T790M ופיתח עמידות ל- [[טרסיווה]], [[אירסה]] או [[ג'ילוטריף]] מפתחת אסטרה זנקה תרופה בשם AZD9291.