יעקב פיכמן – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

 

בשנת [[1901]] עבר לעיר [[אודסה]] כדי להתקרב ל[[ביאליק]], ל[[אחד העם]], ואל [[ש. בן-ציון]] אותם העריץ, וגם כדי להמשיך בלימודיו. הוא החל לפרסם שירים ב"[[הדור (כתב-עת)|הדור]]" כתב עת בעריכתו של [[דוד פרישמן]] ובעיתון לילדים. וכך נוצר הקשר שלו עם סופרי [[פולין]]: דוד פרישמן, [[י"ל פרץ|י.ל. פרץ]], [[נחום סוקולוב]] ועוד. בשנת [[1903]] עבר לעיר [[ורשה]], שהייתה בעת ההיא מרכז ספרותי פעיל ותוסס של תחום המושב כולו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=דן מירון|שם=בודדים במועדם; לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1987, עמ' 365 - 375}}}}. פיכמן החל לפרסם שירים ומסות באופן קבוע בעיתון "הצופה". הוא עבד גם בהוצאת הספרים "[[הוצאת תושיה|תושיה]]", ב"[[האור]]" וגם כמזכיר המערכת של "הצופה" . בשנת [[1905]], לאחר שנאסרה, בעקבות [[מהפכת 1905|המהפכה]], הוצאת כל העיתונים העבריים, חזר לבסרביה ושהה ב[[קישינב]], ולאחר מכן בעיירה לאובה {{אנ|Leova}} שם עבד בהוראה במשך שלוש שנים והרבה לפרסם בכתב העת שהוציא [[יוסף חיים ברנר]] - "[[המעורר]]". כאן גם החלה עבודה העריכה שלו, לאחר שהחל לטפל, על פי הזמנת סופרי אודסה, בכינוס ועריכה של יצירותיהם של סופרים שונים, מכיוון שהיה בין הבולטים במשמרת הצעירה של הספרות העברית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גצל קרסל|שם=לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים|מו"ל=ספרית פועלים,|שנת הוצאה=1967}}}}

 

 

פיכמן נישא לבת-שבע בת [[יצחק דוב גרינברג]] (הקימה יחד עם יעל גורדון, בתו של [[א. ד. גורדון]] בית ספר לילדות עניות) בשנת 1910. באותה שנה החל להשתלם בקורסים להוראה, ועבר ל[[הורדנה]], אך בקיץ 1910 קיבל על עצמו את עריכת "הביבליותיקה הגדולה" של [[הוצאת תושיה]], ועבר ל[[ורשה|וורשה]]. [[בן אביגדור|בן-אביגדור]], עורך ההוצאה, כינס לראשונה את שירתו של פיכמן בספר "גבעולים", ועל כך הכיר לו המשורר תודה גדולה כל חייו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יעקב פיכמן|שם=גבעולים; שירים מאת יעקב פיכמן|מו"ל=תושיה|שנת הוצאה=ורשה, 1881}}}}