|
מוצאה המדויק של התלת-חתרית אינו ידוע בוודאות, מאחר שהעדויות העומדות לרשותנו הן מקורות כתובים וציורים על שברי חרסים ותבליטים שקל לטעות בפירושם. ציורי ספינות דו-טוריות, עם ובלי מלברית, נפוצים בעיטורי כלי חרס מ[[המאה ה-8 לפנה"ס]], אך רק בסופה של מאה זו ישנה התייחסות ראשונה בכתובים לספינות בעלות שלושה טורי משוטים.
[[תוקידידס]] מספר כי טריארות הוכנסו לשימוש ביוון על ידי ה[[קורינתוס (עיר)|קורינתים]] באמצע המאה ה-7 לפנה"ס{{הערה|Philip Sabin, Hans Van Wees, Michael Whitby (editors) , The Cambridge history of greek and roman warfare vol I, Cambridge university press, 2008, p 124}} וכי אמינוקלס הקורינתי בנה ארבע אוניות שכאלה עבור אנשי [[סאמוס]].{{הערה|1=תוקידידס 1.13.2-5.}} אף שסופרים מאוחרים יותר, כמו [[פליניוס הצעיר]] ו[[דיודורוס]], הבינו מדבריו כאילו הטריארה הומצאה בעיר קורינתוס, קרוב לוודאי שמוצאן של התלת-חתריות הראשונות הוא בפיניקיה.{{הערה|1=Diod. 14.42.3 .}} [[תבליט]] מן המאה ה-8 לפנה"ס, הנמצא בארמון [[סנחריב]] אשר ב[[נינווה]] בירת [[ממלכת אשור]], מנציח את ציי [[צור]] ו[[צידון]] ומציג לדעת חוקרים אחדים ספינות מלחמה דו-טוריות ותלת-חתריות החמושות ב[[איל ניגוח|אילי ניגוח]]. [[קלמנס מאלכסנדריה]], מלומד נוצרי בן המאה ה-2 לספירה, המסתמך על חיבורים קדומים, מייחס במישרין את המצאת התלת-חתרית ל[[צידון|צידונים]].{{הערה|1=Clemens Alexandrinus, ''Stromata'', 1.16.36 .}}
===הפעלה ראשונה והתפתחות===
|
