ריצוף DNA – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, החלפה (פלינדרומים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 2:
[[קובץ:Sequencing.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חלק מג'ל עם מקטעי DNA מסומנים]]
[[קובץ:Radioactive Fluorescent Seq.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דוגמה לשימוש ב4 צבעים פלואורסצנטיים ]]
'''ריצוף [[DNA]]''' (בעברית '''הַרְצָפָה'''{{הערה|1=לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית במילון ביולוגיה: מיקרוביולוגיה (תשנ"ה) , 1994}}) הוא תהליך של קביעת סדר ה[[נוקלאוטיד]]ים בקטע [[דנ"א]] או [[רנ"א]]. בגלל חשיבותו של תהליך הריצוף, פותחו שיטות לריצוף מהיר של מקטעים ארוכים. עדיין, שיטת הריצוף השכיחה ביותר, ואשר באמצעותה נקבעו מרבית הרצפים הגנטיים הידועים כיום מאפשרת קריאה של מקטעים קצרים יחסית, בדרך כלל פחות מ-1000 בסיסים (נוקלאוטידים). ריצוף מקטעים ארוכים יותר נעשה על ידי חיתוך ה-DNA למקטעים קצרים וחופפים, ריצוף של כל אחד מהם בנפרד, והרכבת הרצף הארוך על פי הקטעים החופפים.
 
== מטרה ==
שורה 8:
 
== היסטוריה ==
בשנות ה-70 פותח תהליך הריצוף הראשון של מולקולת דנ"א. את הריצוף ביצעו בשיטה המבוססת על [[כרומטוגרפיה]] דו ממדית.{{הערה|http://jcm.asm.org/content/31/1/22.short}} השיטות הראשונות שפיתחו לריצוף דנ"א סיפקו ידע רב אך מנגד היו יקרות. בשנת 1977 פיתח [[פרדריק סנגר]] שיטה לריצוף דנ"א שהייתה יקרה ואיטית לעומת הדרישה ההולכת וגדלה לריצוף מהיר וזול.{{הערה|F. Sanger, S. A. (1977). DNA seqencing with chain-terminating inhibitors. PNAS , 74 (12), 5463-5467.}} במהלך השנים התפתחו שיטות חדשות שמטרתן הייתה להקטין את העלויות ולהוריד את המחיר. שיטות אלו נקראות Next-generation. שיטות חדשות אלו כללו לדוגמה את שיטת [[:en:Pyrosequencing|pyrosequncing]] שמבוססת על ניתור ה-pyrophosphate) PPi) שמשתחרר במהלך ראקציית הפילמור של מולקולת הדנ"א.{{הערה|http://genome.cshlp.org/content/11/1/3.short}} כיום מפתחים טכנולוגיות דור 3 במטרה להגדיל את התפוקה, לצמצם את זמן הריצוף ולהוריד את עלויות הריצוף על ידי הקטנת השימוש בחומרים יקרים והגברת היעילות של [[דנ"א פולימראז]].{{הערה|שם=1.}}
 
==ריצוף בשיטת Sanger==
שיטת ריצוף ה-DNA הנפוצה ביותר היא שיטת Sanger שפותחה על ידי [[פרדריק סנגר]] בשנת 1975{{הערה|1=[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0022283675902132 A rapid method for determining sequences in DNA by primed synthesis with DNA polymerase , המאמר שפרסם ב-1975 בכתב העת לביולוגיה מולקולרית]}} ושוכללה ב-1977.{{הערה|1=[http://www.pnas.org/content/74/12/5463.full.pdf+html DNA sequencing with chain-terminating inhibitors, המאמר שפרסמו ב-1977 ב-PNAS]}} על פיתוח השיטה והשימוש בה, זכה סנגר ב[[פרס נובל]] שני בכימיה בשנת 1980. בשיטה זו משתמשים בפריימרים ([[תחל]]ים) המתאימים לרצף DNA הצמוד לקטע אותו רוצים לרצף, ובאנזים [[DNA פולימראז|דנ"א-פולימראז]], המשמש להארכת הפריימר (תחל) ליצירת רצף משלים לקטע ה-DNA. בנוסף, יש לספק לתגובה האנזימטית גם dNTPs מארבעת הסוגים (A, T, C ו-G). מבצעים 4 תגובות מקבילות שלכל אחת מהן מספקים גם ddNTP אחד (C, T, A או G) בו יש [[מימן]] (במקום [[הידרוקסיל]]) גם בעמדה '3 בנוסף לעמדה '2. שילוב של ddNTP ברצף ה-DNA המסונתז במבחנה יביא לעצירת הפולימריזציה. כך, מתקבלים מגוון רצפים שנקטעו באורכים שונים.
 
[[אלקטרופורזה|הרצת]] תוצרי התגובות האנזימטיות בג'ל אגרוז בעל יכולת הפרדה של נוקלאוטיד אחד מספקת את הרצף. בכל מבחנה יהיו תוצרים שאורכם הוא המרחק מהתחל ועד הבסיס/הנוקלאוטיד המסוים שהוסף לאותה תגובה בתור ddNTP. כיום נהוג להשתמש במערכות אוטומטיות וב-ddNTPs פלואורסצנטיים. מערכות אלה יכולות להשתמש ב-4 חומרים פלואורסצנטיים שונים, דבר המאפשר הרצת כל הריאקציות על אותו ג'ל והפרדה בין ה-ddNTPs השונים על פי הפלואורסצנציה שלהם.