שירלי צ'יזהולם – הבדלי גרסאות

משנת 1953 עד 1959, ניהלה צ'יזהולם את בית התינוקות Friends Day Nursery בשכונת בראונסוויל בברוקלין, וכן את מרכז הילד ב[[מנהטן תחתית]]. מ-1959 עד 1964, שימשה יועצת פדגוגית ליחידת מרכז הילד. היא נודעה כמקור סמכותי ומהימםומהימן בכל הנוגע לחינוך לגיל הצעיר ולרווחת הילד.

בינואר 1968 הכריזה צ'יזהולם על מועמדותה וקיבלה תמיכה מסוימת מצד הארגון. הסלוגן של הקמפיין שלה היה "לא למכירה ולא נתונה למרות" ("Unbought and unbossed"). בפריימריס של הדמוקרטים ביוני 1968, צ'יזהולם הביסה שני מתמודדים שחורים, סנטור וויליאם ס. תומפסון והנציג הלייבור דולי רוברטסון. בבחירות הכלליות היא השיגה ניצחון מהפכני על ג'יימס ל. פארמר ג'וניור, שכיהן כיו"ר הארגון "קונגרס לשוויון הזדמנויות עבור שחורים" שרץ בשם המפלגה הליברלית עם תמיכה מהרפובליקנים. ובכך הוכרזה צ'יזהולם כמועמדת השחורה הראשונה שנבחרה להיות חברת קונגרס.

הקמפיין נתקל בקשיים מבחינה ארגונית, וסבל ממחסור במימון וסבסוד מהשלבים הראשונים, והושקעו בו 300,000 דולר בלבד. היא נאלצה להתמודד עם יחס מזלזל לעצם התמודדותה, ונאבקה להחשב כמתמודדת רצינית ולא כדמות פוליטית סימבולית בלבד. רוב המערכת הפוליטית הדמוקרטית התעלמה ממנה, והיא קיבלה בקושי תמיכה מעמיתיה הזכריםהגברים ממוצא אפרו- אמריקני. מאוחר יותר היא העידה: "כשרצתי לקונגרס ואז לנשיאות, נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה יותר מאשר על רקע מוצאי וצבע עורי. גברים הם גברים" היא המשיכה בהבעת תסכולה על היחסם של הגברים השחורים כלפיה, אשר חשדו בה על שהיא עלולה לקחת מהם את כוחם. לדבריה, יש לאפשר לגברים השחורים להתקדם, אך אין זה אומר שעל הנשים השחורות להשאר מאחור. בעלה, לעומת זאת, תמך בה ובקריירה שלה: "אין לי דבר נגד אישה המתמודדת לנשיאות". ארגוני נשים ובראשם [[ארגון לאומי לנשים (NOW)|NOW]] תמכו בה במועמדותה.

במהלך תקופה זו היא חוותה שלושה איומים על חייה וביטחונה האישי היה בסכנה. הוצמד לה שומר אישי, ומאוחר יותר היא הייתה תחת הגנת אנשי השירות החשאי.