מקרא מגילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעות באיות ובקישורית
נריה לוי (שיחה | תרומות)
שורה 42:
==ברכות המגילה==
[[קובץ:The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1389146 2340601-10-0658 WEB.jpg|200px|ממוזער|ברכות המגילה ב[[סידור]]]]
לפני הברכות על המגילה וקריאתה, נוהגים יהודי תימן לקרוא פתיחה המורכבת מפסוקי תנ"ך ושברי פסוקים, שמזכירים את הנסים שנעשו לישראל במהלך הדורות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.nosachteiman.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/chsdy(1).pdf|הכותב=|כותרת=נוסח הפתיחה למגילה של יהודי תימן|אתר=|תאריך=}}</ref>. לפני קריאת המגילה יש לברך שלוש ברכות:
לפני קריאת המגילה יש לברך שלוש ברכות:
{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה.}}
{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.}}
שורה 51:
לאחר קריאת המגילה יש לברך: {{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע.}} נוסח זה שונה מעט מעדה לעדה. הנוסח הארוך הוא תוצאה של שילוב הצעות שונות של [[אמוראים]] לברכות המגילה, כאשר [[רב פפא]] פסק כדרכו, שבעקבות כך יש לומר את כל הנוסחים יחד. את הברכות שלפני קריאת המגילה מברכים גם אם קוראים את המגילה ביחיד, אך את הברכה שלאחריה מברכים רק בציבור.
 
לפני קריאת המגילה או לאחריה נהוג בקהילות רבות (אך לא באשכנז) לומר את הפיוט [[קוראי מגילה]] של ר' [[אברהם אבן עזרא]] או [[פורים פורים לנו]]. בקהילות אשכנז נהוג לומר את הפיוט [[אשר הניא]] לאחר קריאת המגילה בלילה, וביום אומרים רק את סופו הפותח במלים "שושנת יעקב".
 
==המנהג להכות ב"המן"==