ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
|||
שורה 133:
ב-[[1935]] הוקמה חברת המחצבות "[[אבן וסיד]]", שסיפקה חומרי גלם למפעלי סלילה ובנייה וכן תפיסת שטחים אסטרטגיים בארץ (למשל [[מחצבות מגדל צדק]] ליד [[ראש העין]]), בשיתוף עם הסוכנות היהודית הוקמה חברת "[[מקורות]]" ([[1937]]) לאספקת מים וחברת "נחשון" ל"כיבוש הים" על ידי בניית [[נמל תל אביב]] ותפעולו על בסיס [[עבודה עברית]]. במסגרת "כיבוש הים" הוקמו גם קואופרטיבים כ"העוגן" ו"נמליט" לעבודות סבלות ו[[דיג]] במים עמוקים ו[[יכין-חק"ל|חק"ל]] (בשותפות הסוכנות) לאספקת מקומות עבודה בחקלאות. ב-[[1939]] הקימו הסוכנות היהודית וההסתדרות את חברת "[[אווירון (חברה)|אווירון]]" לתחבורה ותובלה אווירית וב-[[1945]] את חברת הספנות "[[צים]]" (ראשי תיבות: צי יהודי מסחרי), יחד עם חברת נחשון.
תחום נוסף שזכה לפיתוח בעשור השני הוא '''אגף העזרה ההדדית'''. במסגרת העזרה ההדדית הוקמו מוסדות סוציאליים שהיוו את הבסיס ל[[ביטוח לאומי|ביטוח הלאומי]]. ב-[[1930]] נוסדה "קרן נכות". ב-1931 נוסדה "קרן חוסר עבודה" לקצבאות [[אבטלה]], שהייתה ל"[[משען (דיור מוגן)|משען]]" ב-1935. ב-1937 נוסדה קרן "מציב" לסיוע למשפחת החבר לאחר מותו וב-1939 [[קרן פנסיה|קרן הפנסיה]] "[[מבטחים (קרן פנסיה)|מבטחים]]". בתחום הבריאות נוסדו בעשור השני [[סנטוריום]] (בית מרפא) לחולי ריאות ובית חולים למחלות עצבים ורוח "גהה", ו"בית פיינסטון" ב[[רמות השבים]] לחולים חשוכי מרפא.
בזירה הבינלאומית הפכו נציגי ההסתדרות ב-1932 לאינטרנציונל איגודי הפועלים לנציגים המוכרים הראשונים של התנועה הציונית בארץ ישראל בארגון בינלאומי. הקדימו אותם רק רוכבי ה[[אופניים]] של "הפועל" שהשתתפו לראשונה בתחרות בינלאומית באירופה ב-1931.
| |||