סינתטיזם – הבדלי גרסאות

 

הסגנון פותח בסוף [[המאה ה-19]] בצרפת על ידי האומנים [[פול גוגן]] ו[[אמיל ברנאר]] ([[:en:Émile_Bernard|Émile Henri Bernard]] 28 April 1868 – 16 April 1941 ), ששאפו לבטא את העולם הרגשי בשילוב עם העולם המוחשי. גוגן וברנרד הושפעו מסגנונות אומנותיים הרחוקים מהתרבות המערבית כמו הדפסים יפניים המתאפיינים בצבע לוקלי, צורות שטוחות, קו מתאר שחור ועבה ונקודות מבט אלכסוניות. גוגן, שחיפש אחר תחליפים לתרבות המערבית, ראה בסגנון היפני שפה אמנותית שאפשרה לו להתבונן במציאות בדרך חדשנית. אחת מהיצירות הראשונות בהן נראית ההשפעה היפנית הוא ה[[חיזיון לאחר הדרשה: יעקב נאבק עם המלאך|חיזיון לאחר הדרשה-יעקב נאבק עם המלאך]]. ביצירה זו מתוארות נשים ברטוניות בבגדים מסורתיים שלך יום א' יוצאות בעקבות הכומר לאחר הדרשה ורואות בעיני רוחן את יעקב והמלאך נאבקים, כנראה מה שהן שמעו עליו בדרשה. ביצירה זו קיימת הפרדה בין עולם המציאות ועולם הדמיון באמצעות ענף עץ החוצה את הקומפוזיציה במרכזה. הפרדה זו מבטאת את חוסר הביטחון של גוגן בשילוב בין מציאות ודמיון בשלב מוקדם זה. בשלב מאוחר יותר מבטל גוגן את ההפרדה, כמו למשל ביצירה [[ישו הצהוב]] בה נראה ישו צלוב בין שלוש נשים ברטוניות המתאספות לתפילה באמצע יום העבודה. ביצירה זו מופיע ישו בצבע צהוב כמו הנוף מאחוריו. החיבור הצבעוני בין ישו לנוף מעיד כי דמותו היא חלק בלתי נפרד מהמציאות המקומית, כפי שהנשים חוות אותה.