חימוש תרמובארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[קובץ:USS McNulty (DDE-581) sunk as target with FAE 1972.jpg|שמאל|ממוזער|ניסוי ימי בפצצת דלק-אוויר]]
'''חימוש תרמובארי''' הוא חימוש המנצל [[חמצן]] מהאוויר שמסביב לו כדי ליצור פיצוץ עז ב[[טמפרטורה]] גבוהה ולמשך זמן ארוך, ביחס לחימוש העושה שימוש בחומרב[[חומר נפץ]] מרסק. חימוש תרמובארי מסתמך על גל ההדף והטמפרטורה הגבוהה שהוא מייצר בזמן הפיצוץ כמנגנון הנזק העיקרי, בניגוד לחימוש המכיל חומר נפץ מרסק שבו מנגנון הנזק העיקרי הוא לרוב [[רסס]]. עיקר כוחו של החימוש התרמובארי הוא בגרימת נזק לבני אדם הנמצאים בחלל סגור (כגון [[בונקר]] לחימה) ולמטרות רכות (כגון מבנים לא ממוגנים ומתקני יצור). משפחת כלי הנשק העושים שימוש בחימוש תרמובארי כוללת בין השאר [[פצצה|פצצות]], [[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] בעלי [[ראש קרבי|רש"ק]] תרמובארי ועוד.
 
==מינוח==
שורה 20:
 
החימוש פועל בשני שלבים באמצעות פיצוץ כפול. פיצוץ ראשוני של מטען קטן נועד לפזר את חומר הבעירה וליצור עננה דליקה מעורבת באוויר. פיצוץ שני נועד להצית את העננה הדליקה. בעירת העננה הדליקה היא למעשה הפיצוץ העיקרי של החימוש. הבעירה יוצרת חזית גל הדף, בטמפרטורה ו[[לחץ]] גבוהים מאוד, שמתקדם במהירות בסביבת הפיצוץ.
מאחר שמנגנון הנזק העיקרי של חימוש תרמובארי הוא [[גל]] הרי שגל ההדף מסוגל לעקוף עצמים בדרכו, להתפשט לחללים סמוכים ואף לעבור דרך אפודי מגן ולגרום בכך לפציעות פנימיות. תכונה זו עומדת בניגוד לחימוש שמנגנון הנזק העיקרי שלו הוא רסס, משום שרסס (עקב היותו תנועת חלקיקים למעשה) אינו מסוגל לעקוף מכשולים. הלחץ של גל ההדף עשוי להגיע קרוב ל-30 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ול[[טמפרטורה]] של עד 3,000 [[מעלות צלזיוס]].
הלחץ של גל ההדף עשוי להגיע קרוב ל-30 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ול[[טמפרטורה]] של עד 3,000 [[מעלות צלזיוס]].
 
מנגנון הנזק המשני של חימוש תרמובארי הוא הבעירה העזה והממושכת ב[[חום (פיזיקה)|חום]] רב בכל נפח הענן הבוער. הבעירה מסבה נזק רב מאוד לכל מה שבתוך הענן הבוער ובנוסף לכך מכלה את החמצן הזמין, כך שפצועים שנפגעו מגל ההדף הראשוני ומהבעירה המשנית עשויים גם לסבול מחנק.
 
== הבדלים ביחס לחומר נפץ מרסק ==
בניגוד לחימוש המבוסס על חומר נפץ מרסק, שבו הפיצוץ מתחיל בנקודה אחת שממנה מתפשטת חזית גל של חום ולחץ, הרי שבחימוש תרמובארי מורגשת השפעת החום הרב והלחץ בנפח כל העננה הבוערת. כלומר, חימוש תרמובארי הוא חימוש בעל "אפקט נפחי".
 
שורה 31:
לנשק תרמובארי אין אפקט משמעותי של רסס, כמו בפיצוץ של [[חומר נפץ מרסק]], אך, בנוסף משך הפיצוץ ארוך יותר ודועך לאט יותר ולכן התחום שהוא מתפשט עליו רחב יותר, והאפקט שלו קשה יותר.
 
הפיצוץ התרמובארי, אשר עליו מסתמך הנשק, זקוק ל[[חמצן]] בסביבתו על מנת לפעול, וזאת בניגוד לפצצות רגילות אשר ברובן מסתמכות על חומר מחמצן פנימי. הפיצוץ התרמובארי של העננה או הנוזל הדליק באוויר, נגרם באופן ספונטני (פיצוץ תרמובארי), או באמצעות דטונציה על ידי מטען נוסף (פיצוץ דלק אוויר). החמצן שבאוויר שמסביב מגיב עם תוצרי הניפוץ, רק אחרי גל הניפוץ, ובכך תורם להמשך יצירת גלי ההדף ולהגדלת הטמפרטורה.
חימוש זה שימושי במיוחד במצבים בהם יש צורך לפגוע במקבץ גדול של חיילי אויב חשופים, במקבצי חיילים המסתתרים בתעלות או בונקרים ובמצבים בהם יש לגרום נזק מרובה למבנים.{{הערה|שם=algeria-isp.com|[http://www.algeria-isp.com/actualites/politique-libye/201110-A6546/libye-otan-utilise-une-bombe-fae-fuel-air-explosive-surnommee-bombe-atomique-pauvre-bani-walid-octobre-2011.html Information et Actualité sur l'Algérie - Algeria Isp.com]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
 
בניגוד ל[[פצצה|פצצות]] חומר נפץ מרסק, חימוש תרמובארי יכול להתרחש רק על פני הקרקע, ב[[אטמוספירה]] שאינה דלילה ובמזג אוויר מתאים, ולא מתחת למים למשל או בגבהים גדולים מדי. בנוסף לכך, עקב פרק הזמן שבו יש להמתין עד שחומר הדלק יתערבב באוויר לפני שניתן ליזום אותו ועקב התפשטותו האיטית של גל ההדף (בהשוואה לחימוש העושה שימוש בחומר נפץ מרסק) חימוש תרמובארי אינו מתאים להתמודד עם מטרות הנעות במהירות גדולה ולכן לא משמש בנשקים נגד מטוסים ונגד טילים. מנגד, במקומות שבהם אין לגל ההלם מקום להתרחב ולהתפוגג, כגון [[בונקר]]ים, [[מנהרה|מנהרות]] ו[[מערה|מערות]], חימוש תרמובארי מתגלה כאפקטיבי מאוד. החימוש שימושי במיוחד במצבים בהם יש צורך לפגוע במקבץ גדול של חיילי אויב חשופים, במקבצי חיילים המסתתרים בתעלות או בונקרים ובמצבים בהם יש לגרום נזק מרובה למבנים.{{הערה|[http://www.algeria-isp.com/actualites/politique-libye/201110-A6546/libye-otan-utilise-une-bombe-fae-fuel-air-explosive-surnommee-bombe-atomique-pauvre-bani-walid-octobre-2011.html Information et Actualité sur l'Algérie - Algeria Isp.com]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}|שם=algeria-isp.com}}
הפיצוץ התרמובארי, אשר עליו מסתמך הנשק, זקוק ל[[חמצן]] בסביבתו על מנת לפעול, וזאת בניגוד לפצצות רגילות אשר ברובן מסתמכות על חומר מחמצן פנימי. הפיצוץ התרמובארי של העננה או הנוזל הדליק באוויר, נגרם באופן ספונטני (פיצוץ תרמובארי), או באמצעות דטונציה על ידי מטען נוסף (פיצוץ דלק אוויר). החמצן שבאוויר שמסביב מגיב עם תוצרי הניפוץ, רק אחרי גל הניפוץ, ובכך תורם להמשך יצירת גלי ההדף ולהגדלת הטמפרטורה.
 
בניגוד ל[[פצצה|פצצות]] חומר נפץ מרסק, חימוש תרמובארי יכול להתרחש רק על פני הקרקע, ב[[אטמוספירה]] שאינה דלילה ובמזג אוויר מתאים, ולא מתחת למים למשל או בגבהים גדולים מדי. בנוסף לכך, עקב פרק הזמן שבו יש להמתין עד שחומר הדלק יתערבב באוויר לפני שניתן ליזום אותו ועקב התפשטותו האיטית של גל ההדף (בהשוואה לחימוש העושה שימוש בחומר נפץ מרסק) חימוש תרמובארי אינו מתאים להתמודד עם מטרות הנעות במהירות גדולה ולכן לא משמש בנשקים נגד מטוסים ונגד טילים. מנגד, במקומות שבהם אין לגל ההלם מקום להתרחב ולהתפוגג, כגון [[בונקר]]ים, [[מנהרה|מנהרות]] ו[[מערה|מערות]], חימוש תרמובארי מתגלה כאפקטיבי מאוד.
 
==תוצאות שימוש בנשק==