גרפולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הייתשלהדוס (שיחה | תרומות) |
הייתשלהדוס (שיחה | תרומות) |
||
שורה 55:
ניתוח של מאה מחקרים שעסקו בגרפולוגיה בין השנים [[1971]] ו-[[2004]] במאגר הנתונים [[PsycINFO]] [http://www.apa.org/psycinfo/] מצביע על מספר קטן מאוד של מחקרים אמפיריים התומך בתקפות המתודה הגרפולוגית, כאשר חלק מן התומכים מצביעים למעשה על הצורך בשינוי המתודה מיסודה כדי שתוכל להניב תוצאות בעלות תקפות מסוימת.
חלק ניכר מן המחקרים התומכים בגרפולוגיה עסקו בהוכחה כי תוצאות הניתוח הגרפולוגי מניבות מתאם שאינו אקראי גרידא. קרומבאו וסטוקהולם טענו ([[1977]]){{הערה|Crumbaugh J. C., Stockholm E. (1977) Validation of graphoanalysis by global or holistic methods. ''Perceptual and Motor Skills'', 44, 403–410}} על בסיס התאמת 5 ניתוחי כתבי יד גרפולוגיים על–ידי ידידי הכותבים, כי הגישה ה"הוליסטית" עשויה להניב תוצאות טובות יותר מאשר הגישה ה"אנליטית", המתבססת על סימנים מבודדים ומוגדרים חד–משמעית. מחקרם ספג ביקורת חריפה מצד לסטר ([[1977]]) ופשטויג ומוס ([[1978]])
בכיוון אחר, הגיעה וולינגטון-ג'ונס בעקבות שורה של מחקרים ([[1987]] עד [[1998]]){{מקור}} למסקנה כי מחלות קשות כמו טרשת נפוצה, שיתוק, שימוש ממושך בסמים או עקמת משפיעים על כתב–היד, אם כי השינוי אינו מקושר לצפוי על–פי המתודה הגרפולוגית. מחקר אחר שערכה וולינגטון-ג'ונס הגיע למסקנה כי שימוש בפסיכוגרמת רומן-שטאמפּפלי עשוי לאפשר אבחון מוצלח של תכונות אופי כלליות מסוימות. מבחן דומה בתוצאות דומות ערכו גם סטו ורקטור ([[1995]]){{מקור}}.
|