ס.ל.א מרשל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עובר את הרף
אין תקציר עריכה
שורה 21:
|הנצחה=
}}
[[בריגדיר גנרל]] '''סמואל ליימן אטווד מרשל''' (ב[[אנגלית]]: '''Samuel Lyman Atwood Marshall''';{{כ}} [[18 ביולי]] [[1900]] – [[17 בדצמבר]] [[1977]]) היה ה[[היסטוריון]] הקרבי הראשי של [[צבא ארצות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] וב[[מלחמת קוריאה]].
 
==ביוגרפיה==
שורה 28:
ב[[מלחמת העולם השנייה]] שימש מרשל כה[[היסטוריון]] הקרבי הראשי של הצבא בדרגת [[בריגדיר גנרל]]. הוא סייר בזירות קרב רבות וראיין מאות חיילים וקצינים מהם גבה עדות על הקרבות בהם השתתפו. בין הקצינים שרואיינו על ידו ניתן למנות את [[ריצ'רד וינטרס]]{{הערה|סטיבן אמברוז, "'''אחים בקרב'''", [[תל אביב]]: [[כנרת, זמורה ביתן, דביר]], [[2005]], עמוד 98.}} ו[[רוברט קול]]{{הערה|ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמוד 65.}}.
 
מחקרו החשוב ביותר פורסם בספרו "'''אנשים מול אש'''". בספרו קבע מרשל ש- 75% מכלל לוחמי הרגלים בצבא האמריקני כלל לא ירו בנשקם במהלך הקרב{{הערה|ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמודים 47-4847–48.}}, וכי יש לשפר את הכשרת ה[[לוחם|לוחמים]] הן בתחום השימוש ב[[נשק]] החדיש והן בתחום ההתמודדות המנטלית וההסתגלות של הלוחמים לעוצמת האש שמפעיל האויב ב[[קרב]]{{הערה|ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמוד 18.}}. מרשל מציע במחקרו כי החיילים יחונכו להרבות בירי בעת לחימה וכי על המפקד להקפיד ולהורות על אנשיו לפתוח באש ולהוסיף ולירות{{הערה|ס.ל.א מרשל, "'''אנשים מול אש'''", הוצאת [[מערכות]], [[2001]], עמודים 57-7657–76.}}. הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד ב[[חיל הרגלים]], ובהם [[קורס קציני חי"ר|קורס קצינים]] ו[[קורס מ"כים חי"ר|קורס מפקדי כיתות]], וללוחמי ומפקדי [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מובחרות]].
 
==ספרים פרי עטו==