פולה (קבוצה אתנית) – הבדלי גרסאות

פוטה טורו הוקמה בשנות ה-1500, על ידי שושלת דניאנקה (Denianke) שהייתה מורכבת מכוחות של בני הפולאני והמנדינקהוה[[מנדינקה]].

פוטה בונדו, שלעיתים נקראת גם [[בונדו]], הממוקמת במפגש נהרות [[סנגל]] ופאלמה (Falémé), הפכה מרכז לעלייתה של אימפריית פולה בהיקפה של כל מערב אפריקה במאה ה-17. החל מהמאה ה-18 תכיפות הג'יאהדיםיהאדים גדלה, כמו אלו שהובילו איברהים סורי (Ibrahim Sori) וקאראמוקו אלי (Karamoko Ali) ב-1725. הפולאני הפכו לכוח הגמוני והיו דומיננטיים מבחינה פוליטית באזורים רבים. המחוז הנ"ל נבלע בתוך מלחמות תאוקרטיות, בהן השתתפו שושלות אסלאמיות רבות שחיפשו כוח ושליטה פוליטית. המרוקאים פלשו למערב [[סאהל]] מה שהוסיף למצב האנרכי. ייצור המזון צנח, והרעב השתלט על האזור באותה התקופה. הרעב השפיע לרעה על המצב הפוליטי והעלה את הטריגר לשליטת הצבא על הפעילות הכלכלית.<ref>https://openaccess.leidenuniv.nl/bitstream/handle/1887/9616/ASC_1268914_030.pdf?sequence=1</ref>

האימפרייה הפולאנית התפצלה בקרב היורשים והתפתחה לאמירויות רבות במשך הזמן. הגרעין המרכזי של הכוח הפולאני היה בעמק נהרות [[סנגל]], הרי [[פוטה ג'אלון]] (Fuuta Jallon), [[גינאה]], מאסינה, [[ניז'ר]], צפון [[ניגריה]] ומישור אדאמאוואה (Adamawa) ב[[קמרון]]. בין המרכזים הגדולים הנ"ל היו ארגונים פוליטיים קטנים שנשלטו בידי הפולבה במרכז גורמה ([[Gourma Province|Gourma]]) ב[[מאלי]] של היום ובצפון ומערב [[בורקינה פאסו]] (ג'לגוג'י (Jelgoji), בובולה (Boboola), דורי (Dori), ליפטאקו (Liptako)), [[בנין|צפון בנין]] (בורגו), הסנה-גמביה[[סנגמביה]] (Sene-Gambia), צפון [[סנגל]] (בונדו), והחלקים הדרומיים והמערביים של [[ניז'ר]] של היום (דאלול בוסו (Dallol Bosso), בירני נקוני (Birni N'konni)).

האמירות של טימבו (Timbo) שבפוטה ג'אלון הייתה האמירות הפולאנית הראשונה ב[[מערב אפריקה]]. היא התפתחה במהלך המאה ה-18 כתוצאה ממרד של הפולבה האיסלאמיים כנגד הדיכוי בידי הפולי (Pulli) הפאגאניים (הפולבה הלא אסלאמיים) והג'אלונקה (Jallonke ) (מתיישבי [[מאנדה]] המקוריים של הפוטה ג'אלון). השליט (האמיר) הראשון לקח את השם עלמאמי (Almaami) והתגורר ב[[טהימפהו|טימפו]], ליד העיר [[מאמאו]] (Mamou) של היום. העיר הפכה לבירה הפוליטית של האמירות החדשה, והעיר הקדושה ובירת הדת הייתה [[פוגומבה]] (Fugumba). מועצת הזקנים של מדינת פוטה ג'אלון התבססה גם היא בפוגומבה ופעלה כבלם לכוחות של עלמאמי.

האמירות הייתה ממוקמת ברובה ב[[גינאה]] של היום אבל כללה חלקים רבים של [[גינאה ביסאו]] ביסאו, [[סנגל]], ו[[סיירה לאון|סיארה לאון]] גם כן. האמירות הייתה למעשה מדינה פדרלית שכללה 9 מחוזות: טימבו (Timbo), [[פוגומבאה]] (Fugumbaa), בואורייה (Ɓuuriya), קואין (Koyin), קולאדאה (Kollaaɗe), קאאבאלי (Keebaali), לאבה (Labe), פודה-חאג'י (Fode-Hajji) וטימבי (Timbi). לאחר הניצחון של הפולאנים המוסלמים, קבוצות אתניות אחרות שהתנגדו לג'יאהדיהאד עד אותו הרגע נשללו לחלוטין מאדמותיהן, חוץ מפיסת אדמה קטנה שהייתה הכרחית למחייתן, והורדו לדרגת עבדים. פולי פולבה (Pulli Fulbe) הנוודים איבדו לחלוטין את חופש התנועה ולפיכך החלו להתיישב ביחד. הג'אלונקה איבדו את האצילות שלהם והפכו לעבדים (maccube).

====אמפרייתאימפריית מאסינה (Massina)====

אמירות מאסינה, הקרויה גם דיינה (Diina) (שמשמעותה "דת" בשפה הפולאנית, ממקורות ערביים), הוקמה ב-1818 בידי הג'יאהדיהאד הפולאני שהונהג על ידי שקו אאמאדואמאדו (Sheeku Aamadu). משתתפים נוספים במרד נגד ממלכת במברה/באמאנה של [[סגואו|סג'ואו]] (Ségou) היו אנשי המקור של האמירות המאסינית בדלתא הפנימית של [[נהר ניז'ר]]. ממלכה זו הייתה כוח פוליטי ששלט במחוז מבחוץ. הג'יאהד התרחש בהשראת האירועים בצפון [[ניגריה]], שם מלומד חשוב באותו הזמן, אוסמאן דן פודיו (Usman Dan Fodio), הקים אימפריה אסלאמית שבירתה הייתה [[סוקוטו]].

במשך טווח זמן מסויים קבוצות הפולבה היו דומיננטיות בחלקים של הדלתא, מה שייצר היררכיה מסובכת שהחלה לפני גלי הכיבושים. עם זאת ולמרות הלוחמה ההרסנית שלהם, הם לא הצליחו לארגן כוח שיעמוד נגד [[ממלכת באמאנה]]. בשנת 1818 אאמאדו חאמאדי בוובו שהיה איש דת אסלאמי איחד את הפולבה תחת [[דגל האסלאם]] ולחם בקרב מנצח נגד באמאנה ובעלי בריתה. לאחר מכן הוא הקים את הממשל שלו בדלתא הפנימית ובאדמות היבשות הסמוכות לה ממערב וממזרח. אם לשפוט לפי העובדה שהארגון הפוליטי והכלכלי שלה עדיין באה לידי ביטוי בהווה בייצור החקלאי באזור הדלתא הפנימית, למדינה שהקים הייתה שליטה הדוקה על שטחי הליבה שלה. למרות הכוח והעובדה שהייתה נוכחת בכל מקום, ההגמוניה של האמירות הייתה תחת איום מתמיד. במהלך שלטונו של אמאדו אמאדו (Aamadu Aamadu) שהיה נכדו של שקו אמאדו (Sheeku Aamadu), התנגדויות פנימיות החלישו את האמירות עד שהפכה לטרף קל לכוחות הפוטאנקה (Futanke), שבסופו של דבר הפילו את האמירות המאסינית בשנת 1862.

רבים מתייחסים לכיבוש מערב סודן ומרכז מאלי בידי הפוטאנקה או הטוקולאור בתור מהלך שהוביל שינוי. אופי אמירות פוטאנקה היה שונה מהאמירויות האחרות למרות שהקמתה הייתה קשורה לכיבוש אימפריית מאסינה וממלכות באמאנה של הסגאו והקאארטה שבעקבותיו הייתה הרפורמה. בעקבות קבלת נשק חם מכוחות הקולוניה הצרפתית ובו זמנית האיום שחשו מהם, הפוטאנקה יזמו ג'יאהדיהאד על מנת להלחםלהילחם בפאגאניזם ובטיז'אניה (Tijannya), האחווה האסלאמית המתחרה.

אל חאדג' עומאר טאל (El Hadj Umar Tall), המקים שלה, היה מהפכן אסלאמי שהגיע במקור מפוטה טורו על גדות נחלנהר סנגל. זמן קצר אחרי שכוחותיו הביסו את אמירות מאסינה, הוא נהרג תוך כדי לחימה במורדים. לאחר מותו האמירות חולקה לשלוש מדינות, כל אחת מהן הונהגה בידי אחד מבניו. לשלוש המדינות היו ערי בירה ב[[נאורו|ניאורו]], [[סגאו]] ו[[באנדיאגרה]]. ההבדל המשמעותי ביותר היה בין האצולה (האנשים החופשיים) והלא חופשיים (Rimmaibe או Maccube).

האצולה כללה את המעמד השולט של אדונים פוליטיים ואנשי דת אסלאמיים, וכן אוכלוסיות פולבה פסטורליות שסייעו להם לעלות לשלטון. ביחד הם יצרו קבוצת וסלים[[וסל]]ים לאליטה הפוליטית, ונחשבו לאצולה למרות שבפועל השפעתם הפוליטית הייתה מינימלית. האוכלוסיות הנכבשות הורדו לדרגת עבדים או משרתים ויותר עבדים נלקחו בשבי על מנת לספק את המכסה הנדרשת לתפקוד הכלכלה. בנוסף, היו קבוצות משוררים, חצרנים ואמנים שתפסו את העמדות הפוליטיות והחברתיות הנמוכות יותר.

====חאליפותחליפות סוקוטו (Sokoto Caliphate) והאמירויות הרבות שלה====

חאליפותחליפות סוקוטו הייתה המורשת הגדולה והמוצלחת ביותר של הכוח הפולאני ב[[אפריקה]]באפריקה המערבית. היא הייתה הגדולה והמאורגנת ביותר מבין מדינות הג'יאהדיהאד הפולאניות, וכן, היוותה אחת מהאימפריות הגדולות והחזקות במערב אפריקה לאורך כל המאה ה-19, עד שבשנת 1903 הובסה בידי כוחות הקולוניות האירופאים. חאליפות סוקוטו כללה מספר אמירויות, הגדולה בהן הייתה [[אדאמאוואה,]] והמאוכלסת ביותר הייתה [[אמירות קאנו.]]. אמירויות נוספות היו אמירות [[גומבה]] (Gombe), אמירות [[גוואנדו]] (Gwandu), אמירות [[באוצ'י]] (Bauchi), אמירות [[קאטסינה]] ( Katsina), אמירות [[זאזאו]] ( Zazzau), אמירות [[חאדאגחאדג'היה]] (Hadejia) ואמירות [[מורי]] (Muri).

הפולבה הגדירו היררכיה חברתית נוקשה תוך הקמת ההגמוניה שלהם. הם הטילו הגבלות על הפעילות הכלכלית והמסחרית, במטרה להבטיח זרימה מתמדת של הכנסות ממיסיםממסים וסחורות למערכת המדינית ולצבא היציב, בעיקר לפרשים. חופש התנועה של הרועים קוצץ על מנת לוודא תפקוד חלק של פעילויות ייצור אחרות כמו עיבוד דגנים, ובמקרה של מאסינה – פעילויות [[דיג]].

נראה כאילו הייתה התנגדות ניכרת לכפיית קבלת האסלאם על ידי האמירויות. לדוגמה, נוודים פולאנים רבים, בעיקר [[וודאבה]], ברחו מצפון ניגריה כשהחופש שלהם הוגבל והם אולצו להמיר את דתם לאסלאם בעקבות הג'יאהדיהאד שיזם אוסמאן דן פודיו מסוקוטו. משמעות המרת הדת לאסלאם הייתה לא רק לשנות את הדת, אלא גם להיכנע לכל החוקים בכל האספקטים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים. נוודים פולאנים רבים לא הרגישו בנוח עם התערבות מסוג זה.