דוד וולפסון – הבדלי גרסאות

וולפסון נולד ב[[שטעטל|עיירה]] דוֹרְבְּיַאנִי{{הערה|[http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetm~-2613659 Darbenai, Lithuania], באתר Jewish Gen.}} שב[[ליטא]] (אז ב[[גוברניית קובנה|פלך]] [[קובנה]], ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]]). אביו אייזק היה [[מלמד]] משכיל, ואמו פייגה, [[עקרת בית]], הייתה נצר למשפחת [[רב]]נים. וולפסון קיבל בבית הוריו חינוך דתי אדוק, ובשנת [[1872]] נשלח על ידיהם ל[[פרוסיה המזרחית]] שבצדו ה[[הקיסרות הגרמנית|גרמני]] של ה[[גבול]] ה[[רוסיה|רוסי]]-גרמני כדי להימנע מגיוס ל[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הרוסי]]. בהגיעו לגרמניה התיישב וולפסון בעיר [[קליפדה|ממל]] (היום ב[[ליטא]]), שם פגש את רבה של העיר, הרב [[יצחק רילף]], אשר קיבל אותו כאורחו ותלמידו. רילף, שלימד את וולפסון [[גרמנית]] ו[[מתמטיקה]], היה הראשון שהכיר לו את הרעיונות של תנועת [[חיבת ציון]].

ב-[[1884]] הקים וולפסון עסק משלו לממכר עצים והיה לאיש אמיד. הוא תרם רבות לקהילה בעיר מגוריו ([[פאפנבורג]] שבגרמניה) ואף הקים בה [[בית כנסת]] מכספו. בשנת [[1888]], עם התרחבות עסקיו, עבר וולפסון להתגורר בעיר [[קלן]].

עם תחילת [[המאה ה-20]] התלווה וולפסון למסעו של הרצל ל[[ארץ ישראל]] ול[[קושטא]]. במהלך הביקור ייסד וולפסון את [[אוצר התיישבות היהודים]], מעין [[בנק]] ששימש מנוע כלכלי ליישוב הארץ ונטע עץ דקל מפורסם במתחם [[ארזה]]. במהלך המסע התהדקו קשריהם של וולפסון והרצל, וכמחווה על כך קרא הרצל ל[[דמות ספרותית|דמות]] הראשית בספרו [[אלטנוילנד]] "דוד ליטבק", על שם ידידו. בנוסף לכך, ציווה הרצל ב[[צוואה|צוואתו]] להכיר בוולפסון כ[[אפוטרופוס]] של [[משפחת הרצל|ילדיו]] לאחר מותו.