עבאס חלמי השני – הבדלי גרסאות

הוא עדיין למד במכללה בווינה, כאשר מותו הפתאומי של אביו, תאופיק, גרם לו לקבל את תואר ה[[חדיו]]; והוא היה בקושי בגיל המתאים לפי חוק טורקי. הוא החל את כהונתו ב-[[8 בינואר]] [[1892]]. למשך זמן מסוים הוא לא שיתף פעולה עם [[בריטניה]]. הוא היה צעיר ולהוט להפעיל את כוחו החדש. הבריטים לא שמרו את הכיסא בשביל מנהיג כגון עבאס חילמי. הוא היה מוקף במחבלי תחבולות. למשך זמן מסוים הוא נראה כנוטה להיות ריאקציונר כמו אח-סבו, [[עבאס חלמי הראשון |עבאס הראשון]].

אבל במהרה הוא למד להבין את החשיבות של העזרה הבריטית. הוא ביקר באנגליה שוב בשנת [[1900]], שבמהלכו הודה בכנות ובגילוי-לב לבריטים על עזרתם הרבה למצרים, והכריז על עצמו שהוא מוכן לעקוב אחרי עצותיהם של הבריטים, ולשתף איתם פעולה. הקמת מערכת מבוססת של צדק, הפוגה גדולה במסים, כיבוש מחדש של [[סודאן]], בניית [[סכר אסואן]], וגדילה של מערכת זולה וחזקה של חינוך: כל אלה קיבלו תמיכה מלאה מעבאס. הוא הראה יותר עניין בחקלאות מאשר במדינאות. הוא התחתן עם הנסיכה איקבל חאנם והיו להם מספר ילדים. בנו, [[מוחמד עבד אל-מונעם]], היה היורש העתידי, ונולד ב-[[20 בפברואר]] [[1899]].