עלי דייויס – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Eli davis עלי דייויס.jpg|ממוזער]][[פרופ']] '''עלי דיוויס''' ([[1908]] – [[1997]]) היה מנכ"ל ההסתדרות המדיצינית '''הדסה''' ומנהל [[בית החולים הדסה עין כרם|בית החולים הדסה.]]/ פרופסור לרפואה ב{{ה|אוניברסיטה העברית}}, רופא וחוקר. סופר, אספן אמנות יהודית וממייסדי בתי החולים '''הדסה''' בירושלים ובבאר שבע.

בה בעת המשיך בפעילותו הציונית, ובשנת 1943 הקים את ארגון '''PATWA''' <ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jta.org/1969/11/28/archive/mark-25th-anniversary-of-patwa-which-has-brought-40000-professionals-to-israel|כותרת=Mark 25th Anniversary of Patwa, Which Has Brought 40,000 Professionals to Israel|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך=1969-11-28|תאריך_וידוא=2017-03-18}}</ref>}} שפעל לעליית בעלי מקצועות שונים לארץ ישראל (''Professional and Technical Workers Aliyah''). דיוויס נבחר להיות יושב הראש הראשון של הארגון. בין המקימים היו גם ד"ר ולטר איתן, אליהו אפשטיין ו[[אברהם הרמן]] -  לימים נשיא האוניברסיטה העברית. הארגון הצליח להעלות מבריטניה עשרות אלפי עולים בעלי מקצועות, שמילאו תפקידים חשובים במינהל הלאומי בארץ.

על תרומתו החשובה לשמירה ולפיתוח שירותי הבריאות בירושלים בעת מלחמת השחרור ואחריה, החליטה '''ההסתדרות המדיצינית הדסה''' העולמית לקרוא את אגף המינהלה בביה"ח הדסה על הר הצופים לאחר שיקומו, ע"ש פרופ' דיוויס.

פרופ' דיוויס היה רופא וחוקר בעל שם עולמי. הוא היה עמית (fellow) של הקולג' המלכותי לרופאים באנגליה ('''FRCP''') <ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.rcplondon.ac.uk/|כותרת=RCP London|אתר=RCP London|תאריך_וידוא=2017-03-18}}</ref>}}, וחבר כבוד בארגונים רבים. בשנת 1976 קיבל מנשיאת הסתדרות הדסה העולמית רוז מטצקין <ref>{{Cite news

}}</ref> את '''אות ותיקי הדסה''' כהערכה לפעילותו ועל שירותו הנאמן משנת 1946. בשנת 1993 זכה דייויס באות [[יקיר באר שבע]]. על שמו קרוי רחוב בעיר העתיקה בסמוך לתחנת הרכבת הטורקית. בשנת 2003 קיבל אות הוקרה והערכה מ[[ההסתדרות הרפואית בישראל|הההסתדרות הרפואית בירושלים]], עבור פעילותו ותרומתו הציבורית למען הרופאים ותושבי ירושלים.

דייויס עסק במחקר רפואי ושימש כפרופסור לרפואה פנימית ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. היה מראשוני החוקרים בעולם בתחום המיקרוצירקולציה ובמשך שנים רבות היה גם יו"ר האגודה הישראלית וחבר ועד הארגון האירופי. ב-1982 אירגן את הכינוס הבינלאומי בנושא זה בירושלים. בנוסף, היה בין החלוצים בעולם בשטח הביו-מיקרוסקופיה ומחקר הנימיות. עד ליומו האחרון עמד בראש המעבדה לנימיות בהדסה עין כרם, שהייתה בעלת שם בינלאומי. ב-1966 פרסם את מחקרו בנושא הנימיות בשיתוף רופא העיניים פרופ' יעקב לנדאו. מחקר זה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673660917943|כותרת=THE SMALL BLOOD-VESSELS OF THE CONJUNCTIVA AND NAILBED IN DIABETES MELLITUS - ScienceDirect|אתר=www.sciencedirect.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-03-18}}</ref>}}, יחד עם ספרו האחר על קדחת השיגרון (פרסם ב-1969), מהווים עד היום ספרי יסוד בתחומים אלה.

בשנת 1938 נישא באנגליה ל'''עליזהלעליזה-שרה''' ׂ(Elise-Sara) לבית רוזנבלום (נפטרה 1994). בני הזוג עלו לארץ בשנת 1946, והתגוררו בשכונת טלביה-רחביה בירושלים יחד עם שני ילדיהם, '''נעמי פרנקל''' (אשת שפה ומקרא), ו'''חייםוחיים דיבון''' (איש משרד החוץ, כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ, ראש [[מש"ב]] ובין יתר תפקידיו כיהן כשגריר ישראל באתיופיה, בקנדה ובהולנד). הותיר אחריו שמונה נכדים (ביניהם השופט '''צבי פרנקל''')<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/menus/mnu_judges/mnu_jdgs_in_court_4140.htm|כותרת=הרשות השופטת - פרטי בתי המשפט - השופטים והרשמים בבית הדין האזורי לעבודה ב"ש|אתר=elyon1.court.gov.il|תאריך_וידוא=2017-03-21}}</ref>}}. נוסף לעבודתו הרפואית הענפה התעניין פרופ' דייויס גם בתחומים אחרים, ובראשם נושא היודאיקה. דייויס הקדיש חלק ניכר מזמנו לבניית אוסף אמנות יהודית, ממנו תרם למוזיאונים שונים. גם בנושא זה (אמנות ופולקלור יהודי), פרסם שלושה ספרים ומאמרים רבים. בנוסף כתב רומנים רפואיים על חיי הרפואה בעת המצור בירושלים, על הקמת בית הספר לרפואה ועוד.