צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בישראל: הבאת מקורות לדיוק הערך ודרישת הבהרה.
שורה 14:
צפירות זיכרון ב[[ישראל]] נשמעו לראשונה ב[[נובמבר]] [[1949]] בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באותה העת. דפוס זה אומץ שנה לאחר מכן במסגרת הטקסים הממלכתיים שנערכו לזכר חללי מלחמת העצמאות, ועם קביעתו של יום הזיכרון ב-ד' באייר שולבה צפירת הזיכרון בטקסי יום הזיכרון. צפירה ראשונה בת דקה{{הערה|{{חרות||רדיו|1951/05/09|00328}}}} הושמעה ב-7:00 בבוקר בעת העלאת נר זכרות בבתי הקברות הצבאיים וצפירה שנייה הושמעה לפנות ערב במעבר בין יום הזכרון ליום העצמאות, כשלאחריה שתי דקות דומייה{{הערה|{{חרות||ד' באייר — יום הזכרון הכללי לגבורי מלחמת השחרור|1951/04/06|00803}}}}{{הערה|{{הצופה||תושבי ישראל מתיחדים|1951/05/10|00403}}}}. הצפירה הושמעה ממערכות הכריזה של [[הג"א]], אך גם מספינות, בתי חרושת ומכבי האש{{הערה|{{על המשמר||דומייה תוכרז ביום־הזכרון לחללי מלחמת־השיחרור|1951/04/25|00109}}}}, כמו גם ברדיו. בשנת 1952 הועברה הצפירה הראשונה לשעה 12:45 בעת קיום טקסי הזכרון בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{חרות||רדיו|1952/04/29|00318}}}} ומשך הדומייה הוארכה לשלוש דקות{{הערה|{{על המשמר||היום ערב חג העצמאות, יתייחד העם עם זכר חללי מלחמת השיחרור|1952/04/29|00109}}}}. בשנת [[1953]] הושבה הצפירה הראשונה לשעה 7:00 בבוקר והדומיה בסוף היום שבה להיות שתי דקות{{הערה|{{חרות||החגיגות בפ"ת|1953/04/16|00304}}}}{{הערה|{{הצופה||יום ההתיחדות עם זכר לוחמי הקוממיות|1953/04/16|00407}}}}. בחיפה הושמעה צפירה גם ב-11:00 בבוקר בעת הטקסים בבתי הקברות הצבאיים{{הערה|{{הצופה||אזרחי ישראל התייחדו עם זכר חללי המלחמה|1953/04/20|00102}}; {{הצופה||המשך|1953/04/20|00205}}}}.
 
מתכונת זאת של צפירה בבוקר וצפירה של 2 דקות בערב נמשכה במהלך שנות ה-50{{הערה|{{חרות||תכנית יום העצמאות בירושלים|1955/04/21|00300}}}}{{הערה|{{דבר||סדרי יום הזכרון לחללי צה"ל|1957/04/03|00504}}}}{{הערה|{{הצופה||תכנית ארצית לחגיגות העצמאות|1958/04/20|00210}}}}{{הערה|{{דבר||שידורי ישראל|1958/04/24|00522}}}}. בשנת [[1958]] קיבלה הממשלה את המלצות ועדה שדנה בדבר וקבעה את הצפירה למשך של שתי דקות.{{הערה|מ' עזריהו, '''פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים''', שדה בוקר, 1995, עמ' 154 - 155.}}{{הבהרה|לא ברור מה נקבע אז ועל איזו ועדה מדובר}} עדמשנת תחילת1958 [[שנותנקבעו ה-80שלוש שלצפירות המאהארציות: ה-20|שנותהאחת ה-80]]בשבע בבוקר, בנוסףשנייה בעשר לצפירהבבוקר המושמעתושלישית בערבבסיום [[יום הזיכרוןהזכרון{{הערה|{{הצופה||תכנית לחלליארצית מערכותלחגיגות ישראל]]העצמאות|1958/04/20|00210}}}}{{הערה|{{דבר||העס ובבוקרובישראל במהלךהתייחד טקסיביום הזיכרון,הזכרון נהוגעם היהזכר להשמיעחללי מלחמת הקוממיות|1958/04/25|00103}}}}{{הערה|{{מעריב||צפירה שלישיתממושכת לציוןתפתח תוםמחר יום הזיכרוןהזכרון ותחילת [[יום העצמאות]]לחללים|1959/05/11|00407}}}}. ביקורתהצפירה קשהב-10:00 עלבבוקר המעברהיתה החדלמרכזית שגרמהוהצפירות צפירההאחרות זוקוצרו{{הערה|{{מעריב||3 ביןצפירות תוגתיבשרו היוםיום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהגהזכרון|1960/04/29|00107}}}}.
 
בשנת 1969, לאור התארכות יום הזכרון מ-12 שעות ל-24 שעות, הועברה הצפירה הפותחת את יום הזיכרון משעה שבע בבוקר לשעה 7:00 בערב הקודם{{הערה|{{מעריב||הערב ייפתח יום הזיכרון לחללי צה"ל בצפירה ובהדלקת נר זיכרון|1969/04/21|00204}}}}.
 
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], בוטלה הצפירה השלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת [[יום העצמאות]], לאור ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות.
 
בשנת [[1959]] נקבעה צפירת זיכרון גם ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]]{{הערה|{{דבר||נקבעו הוראות ליום הזכרון לשואה ולגבורה בכ"ז ניסן|1959/04/30|01020}}}}.