תור הזהב של האסלאם – הבדלי גרסאות

'''תור הזהב של האסלאם''' (ב[[ערבית]]: '''العصر الذهبي للإسلام''') הוא כינוי לתקופה שבין [[המאה ה-8]] לספירה ועד ל[[המאה ה-13|מאה ה-13]] לספירה, או [[המאה ה-16]] לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית מרשימה בתחומים רבים הכוללים את האומנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה האסטרונומיה והפיזיקה. בתקופה זאת אימפריות מוסלמיות שלטו על כל המזרח התיכון, מרכז אסיה, כל צפון אפריקה וספרד. תחת שליטים מוסלמים נבנו מוסדות לימוד כגון [[בית החוכמה]] בבגדד, וכן האוניברסיטאות הראשונות. מלומדים מוסלמים שקדו על איסוף ותרגום לערבית של כתבי היד החשובים של התרבויות העתיקות (של יוון, פרס הודו וסין), למדו אותם פירשו והרחיבו אותם וכן פיתחו ענפי ידע חדשים כמו האלגברה והטריגונומטריה. בתקופה זאת פעלו תחת שלטון איסלאמי מספר רב של אנשי אשכולות שנחשבים לענקי התרבות האנושית והכוללים את [[אבן סינא]] הנחשב בין היתר לאבי הרפואה המודרנית, [[אבן אל-היית'ם]] שייסד את האופטיקה המודרנית, [[עומר כיאם]], [[פירדוסי]] ורבים אחרים.

 

 

את ראשיתו של תור הזהב נהוג לראות בשנת [[762]], כאשר ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[אל-מנצור]] מ[[בית עבאס]] בנה במקום כפר קטן בשם [[בגדאד]] את הבירה המפוארת והמשגשגת של האימפריה. הח'ליף [[אל-מאמון]] (786-833 לספירה) בנה בבגדאד את [[בית החוכמה]] שהיה ספריה ומכון תירגום ומחקר. חוקרים ומדענים רבים שלמדו ועבדו בבית החוכמה היו מרקע [[פרסי]] או [[נוצרי]] מזרחי.{{הערה|1=Hyman and Walsh ''Philosophy in the Middle Ages'' Indianapolis, 1973, p. 204' Meri, Josef W. and Jere L. Bacharach, Editors, ''Medieval Islamic Civilization'' Vol.1, A - K, Index, 2006, p. 304.}} דרך ה[[נוצרים]] ה[[נסטוריאנים]] עברו ה[[מדע]], ה[[פילוסופיה]] וה[[רפואה]] ה[[יוון העתיקה|יווניים]] ל[[ערבים]].{{הערה|1=Ferguson, Kitty [http://books.google.com/books?id=trM7NJz011oC&pg=PT100&dq=preserve+ancient+knowledge+syria&hl=en&sa=X&ei=9DwJUsuGNsbyrAGIyYC4Bw&ved=0CDwQ6AEwAw#v=onepage&q=preserve%20ancient%20knowledge%20syria&f=false Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe] Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrap-up of Antiquity”). “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”}} מלומדים מוסלמים תרו את האימפריה בחיפוש אחר כתביהם של מלומדים פרסיים הודים ויוונים, אותם הם תירגמו לערבית והפכו לזמינים לנחלת הכלל. המלומדים לא הסתפקו בתרגום אלא המשיכו את המחקר. המרכז המתחרה לבגדאד מבחינה מחקרית שכן ב[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], ובין מרכזי המחקר המרכזיים ניתן לציין גם את קהיר ומרוקו. מלומדים מוסלמים הגיעו להישגים יוצאי דופן ברפואה (ובין הרופאים המפורסמים של התקופה ניתן לציין גם את ה[[רמב"ם]]), כגון המצאת סוגים רבים של ניתוחים. בתקופה זו נעשו התפתחויות חשובות בתחומים כגון ה[[אלכימיה]], שממנה התפתחה הכימיה המודרנית, וב[[אלגברה]]- [[אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי]] אף זכה לכינוי "מייסד האלגברה", אף שהתבסס גם על יסודות מוקדמים לא מוסלמיים. בפיזיקה המדענים האיסלמיים המציאו את ה[[אופטיקה]], עשו מחקרים רבים באסטרונומיה, בדינמיקה - וכמו כן נתנו דגש רב ליצירת שיטה מדעית מבוססת ניסוי.

 

בשנת [[1258]] [[נפילת בגדאד (1258)|נכבשה בגדאד]] על ידי ה[[מונגוליה|מונגולים]] נבזזה ונשרפה, ויש הרואים בשנה זאת את סוף תור הזהב האסלאמי. אולם, המלומדים והאומנים האסלאמיים המשיכו להנהיג את ההתפתחות התרבותית של העולם עד לשלהי המאה ה-16, כאשר בעקבות ה[[רנסאנס]] החלה אירופה לקחת את ההובלה.

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.astronomy.com/news/2017/02/muslim-contributions-to-astronomy אסטרונומיה איסלמית] מתוך הג'ורנל [http://www.astronomy.com/ Astronomy Magazine].