יוסף תאומים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
== דרכו בלימוד ותכונותיו ==
בילדותו לא היה ר' יוסף מן המחוננים בכשרונות עילאיים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. ר' יוסף היה שקדן ומתמיד גדול, וכמעט לא פסק פומיה
ר' יוסף התנגד ל[[שיטת הפלפול]] שכלשונו "למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך"{{הערה|לשונו ב"אגרתו" שבראש ה"פרי מגדים" לאורח-חיים}}, וצידד בלימוד [[לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא]]. קו זה הובילו בחיבורו 'פרי מגדים'. קושיות סבוכות בלימוד היה פותר מתוך עיון מרובה בתלמוד ובראשונים.
שורה 47:
את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שיכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.
חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק [[אורח חיים]] של השולחן ערוך, ועל חלק [[יורה דעה]]. החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של [[דוד הלוי סגל|הט"ז]], ו"אשל אברהם" על סדר ה[[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]]. נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת תקמ"ו ([[1786]]). החלק על יורה דעה כולל שני חלקים, "משבצות זהב" על [[דוד הלוי סגל|הט"ז]], ו"שפתי דעת", על סדר ה[[שבתי כהן|ש"ך]], נדפס לראשונה בשנת ה'תע"א ([[1711]]) בברלין.
בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.
| |||