תור הזהב של האסלאם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: , הגהה |
|||
שורה 8:
==רקע היסטורי==
על פי המסורת המוסלמית בשנת [[610]] לספירה (על פי האמונה האיסלמית), במערה ליד מכה התגלה לפני [[מוחמד]] מלאך וציווה עליו 'קרא!'. מהתגלות זאת נולדה דת חדשה, [[האסלאם]], והציווי 'קרא!' הפך למצווה הראשונה של ה[[קוראן]]. תחת מוחמד התאגדו שבטים רבים אשר השתלטו על כל [[החג'אז]] ובשנים שלאחר מותו בשנת [[637]] התפשטו מעבר לחג'אז, השתלטו על כל שטחי ה[[האימפריה הסאסאנית]] וחלקים גדולים של [[[האמפריה הביזאנטית]] ושלטו למעשה על רב המזרח התיכון, פרס ושטחים נרחבים בצפון אפריקה. במהלך המאות ה-7 וה-8 הקימו חסידיו של מוחמד אימפריה שהייתה גדולה בשטחה מ[[האימפריה הרומית]] ואיחדה שטחים ועמים רבים תחת שלטון, שפה, דת וקשרי מסחר משותפים. המוסלמים למדו מהתרבויות שאותן כבשו וכן מהתרבויות איתן באו במגע, כך לדוגמה ב[[קרב טלס]] ([[751]] לספירה) נשבו שבויים סיניים אשר לימדו את הערבים את אופן ייצור ה[[נייר]] (אומנות שהומצאה בסין אך נשמרה על ידי הסינים בסוד). במהרה נבנו בפרס ובבגדאד בתי חרושות לייצור נייר שהוזילו בצורה ניכרת את מחיר הספרים. מהודו האסלאם ייבא בין השאר את [[השיטה העשרונית]], ואת מושג ה[[אפס (מספר)|אפס]] ומ[[ביזנטיון]] המוסלמים קנו את ספרי הפילוסופיה והמדע של חכמי [[יוון העתיקה]] ורומי. היהשגים הצבאיים של האימפריה המוסלמית התרגמו במאה ה-8 לספירה לשגשוג כלכלי ולפריחה בכל תחומי האומנות והמדע, הקרויה '''תור הזהב של האסלאם'''.
את ראשיתו של תור הזהב נהוג לראות בשנת [[762]], כאשר ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[אל-מנצור]] מ[[בית עבאס]] בנה במקום כפר קטן בשם [[בגדאד]] את הבירה המפוארת והמשגשגת של האימפריה. הח'ליף [[אל-מאמון]] (786-833 לספירה) בנה בבגדאד את [[בית החוכמה]] שהיה ספריה ומכון תירגום ומחקר. חוקרים ומדענים רבים שלמדו ועבדו בבית החוכמה היו מרקע [[פרסי]] או [[נוצרי]] מזרחי.{{הערה|1=Hyman and Walsh ''Philosophy in the Middle Ages'' Indianapolis, 1973, p. 204' Meri, Josef W. and Jere L. Bacharach, Editors, ''Medieval Islamic Civilization'' Vol.1, A - K, Index, 2006, p. 304.}} דרך ה[[נוצרים]] ה[[נסטוריאנים]] עברו ה[[מדע]], ה[[פילוסופיה]] וה[[רפואה]] ה[[יוון העתיקה|יווניים]] ל[[ערבים]].{{הערה|1=Ferguson, Kitty [http://books.google.com/books?id=trM7NJz011oC&pg=PT100&dq=preserve+ancient+knowledge+syria&hl=en&sa=X&ei=9DwJUsuGNsbyrAGIyYC4Bw&ved=0CDwQ6AEwAw#v=onepage&q=preserve%20ancient%20knowledge%20syria&f=false Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe] Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrap-up of Antiquity”). “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”}} מלומדים מוסלמים תרו את האימפריה בחיפוש אחר כתביהם של מלומדים פרסיים הודים ויוונים, אותם הם תירגמו לערבית והפכו לזמינים לנחלת הכלל. המלומדים לא הסתפקו בתרגום אלא המשיכו את המחקר. המרכז המתחרה לבגדאד מבחינה מחקרית שכן ב[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], ובין מרכזי המחקר המרכזיים ניתן לציין גם את קהיר ומרוקו. מלומדים מוסלמים הגיעו להישגים יוצאי דופן ברפואה (ובין הרופאים המפורסמים של התקופה ניתן לציין גם את ה[[רמב"ם]]), כגון המצאת סוגים רבים של ניתוחים. בתקופה זו נעשו התפתחויות חשובות בתחומים כגון ה[[אלכימיה]], שממנה התפתחה הכימיה המודרנית, וב[[אלגברה]]- [[אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי]] אף זכה לכינוי "מייסד האלגברה", אף שהתבסס גם על יסודות מוקדמים לא מוסלמיים. בפיזיקה המדענים האיסלמיים המציאו את ה[[אופטיקה]], עשו מחקרים רבים באסטרונומיה, בדינמיקה - וכמו כן נתנו דגש רב ליצירת שיטה מדעית מבוססת ניסוי.
| |||