לוסי סטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Klainir (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 33:
 
=== הנאומים ===
שנתבשנת [[1836]] התעורר ויכוח נוקב לגבי זכותה של [[אבי קלי פוסטר]] {{אנ|Abby Kelley}} לנאום ב [[אוברלין קולג']]. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=YDnCTyp5ZkgC&pg=PA231&hl=en&ei=WMpJTKfmB8GC8ga7l8zJDg&sa=X&oi=book_result&ct=result&redir_esc=y#v=onepage&q=stone&f=true|הכותב=|כותרת=The Abolitionist Sisterhood: Women's Political Culture in Antebellum America. Jean Fagan Yellin, John C. Van Horne, Cornell University Press, 1994|אתר=|תאריך=}}</ref>הנהלת המוסד התנגדה לכך עקב הדיון הנלהב שהציתה בנושא זכויותיהן של סטודנטיות לעומת סטודנטים, ובייחוד בזכויותיהן לנאום בפומבי, נושא שעליו נאבקה סטון כבר מכניסתה ללימודים בפקולטה. ב-1 באוגוסט נשאה סטון את נאומה הראשון בקולג' בו צידדה במתן עצמאות לאיי הודו המערבית.
 
בשנת [[1846]] הודיעה סטון למשפחתה שבכוונתה להפוך לנואמת. אביה ואחיה תמכו בה ועודדו אותה לעשות כן. לעומת זאת אימה ואחיותיה ביקשו ממנה לשקול זאת שנית. היא הסבירה להן שהיא יודעת היטב שדרכה עלולה לעודד התנגדות ואף שנאה כלפיה והוקעתה, אך בעיניה זו הדרך שבה תוכל לתרום לכינונו של עולם טוב יותר. סטון חידדה את מיומנותה כנואמת. היא ניהלה [[דיבייט]]ים (שִׂיג וָשִׂיחַ), רק עם נשים אחרות, כיוון שלא מקובל היה שאישה תנהל דיבייט ותתרגל מיומנות כזו עם גבר. הצפייה מנשים הייתה לצפות בדיבייטים ונאומים שנישאים מפי גברים אך לא להשתתף בהם. מאוחר יותר סטון וחברתה לספסל הלימודים [[אנטואנט בראון בלקוול]] {{אנ|Antoinette Brown Blackwell}}, הקימו מועדון דיבייט לנשים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.fembio.org/english/biography.php/woman/biography/antoinette-brown-blackwell/|הכותב=|כותרת=Fembio organization. Antoinette Brown Blackwell|אתר=|תאריך=}}</ref>. המועדון זכה לחשיפה נרחבת בשל פעילותו הענפה והמשתתפות בו קיבלו היתר מהקולג' לערוך דיבייטים פומביים בינן לבן עצמן. עם זאת, כאשר התברר שהדיבייטים מושכים קהל רב של סטודנטים וסטודנטיות כאחד, נאסר עליהן לקיים את הדיבייטים מול קהל מעורב. סטון החלה לרכוש שם כנואמת מוכשרת והוזמנה על ידי עורך עיתון מוערך, להתמודד מולו בדיון לגבי זכויות נשים - ממנו יצאה כשידה על העליונה. היא הגישה בקשה להנהלת הקולג', מגובה בחתימות של סטודנטיות רבות, לפיה סטודנטיות שנבחרו לכתוב את נאום סיום הלימודים, תוכלנה לקרוא את נאומן בעצמן מעל דוכן הנואמים ולא, כפי שהיה נהוג, נאומן יקרא על ידי סטודנטים אחרים, גברים. הבקשה נדחתה ואילו סטון, שנבחרה לכתוב את נאום הסיום, סירבה בנימוק שאינה יכולה להיות חלק ממנגנון המדיר נשים.